ביחסים של אדם עם קבוצה יש את הרגע שבו הוא מאבד את היכולת לאבחן איך המשחק, שבדיוק נגמר, נחווה על ידי האוהדים האחרים במגרש ובטלוויזיה.
מערכת היחסים שלי עם הפועל כבר כמעט בת 30 (משחק הבית הראשון שלי היה נגד גליל במלחה בעונת האליפות של דודון שפר ופיני גרשון, שזה לפני 28 שנה), ואני חושב שהגביע שהפועל זכתה בו בשבוע שעבר הוא הוא הרגע שבו ידי הפסיקה להיות על הדופק בכל מה שקשור לפענוח הסנטימנט הציבורי. במה דברים אמורים? בזה שבמשך כל הגמר הרגשתי שהפעול משחקת רע. ואז קמתי בבוקר שאחרי ושמעתי את ניב רסקין מכתיר את הגמר כאחד הטובים בהיסטוריה.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת11"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
אם זה היה נגמר ברסקין אז מילא. אבל פתחתי פייסבוק וקלטתי שהתחושה שאירוע כדורסל יוצא דופן ואיכותי קרה ביד אליהו היתה נחלת הכלל. לגבי ההופעה שהקהל נתן לא היה לי מחלוקת על רסקין – אוהדי הפועל אכן נתנו קונצרט, אם כי לשם ההגינות אציין שביציע התחתון, איפה שהרבה אוהדים אדוקים בעשור הרביעי לחייהם התמקמו במטרה לשמש סניף תחתון של הבריגדה, הסנטימנט היה של אכזבה מהווייב הרדום של שכנינו לקומה. אבל עזבו, זה היה קונצרט, ולו רק כי נשבר השיא מבחינת כמות אוהדי הפועל שהגיעו ליד אליהו (בית הלל טוען ש-9,000 ובית שמאי מצנן את ההתלהבות ומדבר על 7,500), והמאסה האנושית הזו פשוט לא אפשרה לניצחון לחמוק מהידיים האדומות.
עופר מתן (צילום: פרטי)
אבל מה לגבי הכדורסל עצמו? המשפט שמצאתי עצמי אומר הכי הרבה במהלך הגמר, בעקבות תובנה מדויקת של חבר, היה "הם זורקים רק שלשות, רק". בדיעבד זה עבד, כי 16 שלשות ב-44 אחוזי הצלחה זה מצוין, אבל זה הרגיש כאילו הפועל ברחה מההתמודדות מתחת לסלים והחליטה לנצח את המשחק מבחוץ. זה עבד מול נהריה כי עם כל הכבוד – טוני גפני, איתי שגב ודיימון סימפסון זה לא בדיוק הקו הקדמי המפחיד ביותר באירופה, אבל השלישיה הזו ניצחה את טיישון תומאס, סולימן בריימו ועידן זלמנסון 29:22 בנקודות, וזה עוד ביום חושך של סימפסון. אם האיש היה נותן חצי מהיכולת שהציג בחצי גמר הפיינל פור בעונה שעברה במדי ראשון לציון – הגביע היה נוסע לעין שרה (דיכאון בשבילו, לא מאחל לאף אחד לעבור לנהריה).
כל זה מביא אותי, שוב, לחטא הקדמון, לחוליה החלשה בפאזל: מינדאוגאס קופשאס. כבר חצי שנה שהליטאי החביב הוא חלק מהפועל, והחותם שהוא השאיר אפסי עד לא קיים. שעות לפני הגמר דיברתי עם אחד הפרשנים שפרסמו טור על המשחק בבוקר למחרת, והוא אמר לי שאין מצב שהיה מזהה את קופשאס במסדר זיהוי. המלצתי לו לבקש מכל הענקים שיקובצו במסדר לנסות לאחוז בכדורסל ביד אחת, ושהיחיד שייכשל הוא קופשאס.
אנחנו נכנסים כעת לתקופה בעונה שבה העובדה שלהפועל אין סנטר (זלמנסון לא באמת משחק עם הגב לסל, תומאס מדי פעם אבל זה לא הפורטה שלו) עשויה לגבות מחירים. לקבוצה יש לפניה סדרת הטוב מ-3 נגד פריסטרי ומשחק בית נגד מכבי, ואם הכל יסתדר אז סדרה נוספת מול ססארי או בורגוס. זה עכשיו או לעולם לא. אם לא ינחת סנטר אחר בארנה בימים הקרובים – הפועל למעשה תנסה לקחת את הצ'מפיונס בלי סנטר בכלל. אני חושב שזה יוריד משמעותית את הסיכויים שלה, כפי שלימד אותנו קולטון אייברסון מטנריף בעונה שעברה. זה יהיה ממש מתסכל אם כיבוש היעד הזה ייפול על אותו סעיף בדיוק שנה שניה רצוף.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
דברי טעם. נהנתי לקרוא את הכתבה