יום, שני, ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה: דוד ורונית דרעי משכונת גילה עלו ביום רביעי שעבר להר הרצל לחלקה שבו קבור בנם, סמל דור דרעי ז"ל, שנהרג בעת מבצע צוק איתן ברצועת עזה לפני שש שנים. דרעי ז"ל נקטף כשהוא רק בן 19. "כמו כל שנה אשתי ואני עולים להר הרצל יום לפני יום הזיכרון על מנת שנוכל להיות עם דור ברוגע", מספר ל"כל העיר" דוד דרעי. "אשתי היא נכה, וביום הזיכרון עצמו קשה לנו להיכנס להר הרצל, אז תמיד אנחנו מעדיפים להגיע יום קודם. והשנה, בגלל הקורונה, זה יותר מורכב – אז החלטנו, אשתי ואני, לעלות ביום רביעי שעבר. הדלקנו נרות ודיברנו איתו, האחים שלו שהיו רגילים לעלות ביום הזיכרון החליטו שהם לא יעלו השנה, למעט האח הקטן שלא מוותר ורוצה לעלות ביום הזיכרון עצמו".
סמל דור דרעי ז"ל גדל בשכונת גילה, הוא התחנך בבית הספר היסודי גילה ד' והמשיך לתיכון המקיף בגילה במגמת אלקטרוניקה. משפחתו וחבריו סיפרו עליו שכשהיה נער הוא אהב להתנסות בכל סוגי הספורט – אופניים, כדורגל, כדורסל, ריצה ועוד. אך ענף הספורט שבו דור דרעי ז"ל היה מצטיין היה הריצה. לקראת סוף לימודיו בתיכון הוא הצטרף יחד עם חברו הטוב גיא לאימוני הכנה לצבא של עמותת "אחריי!', המדריכים סיפרו עליו כמי שהיה נער חזק מבחינה מנטלית ופיזית בצורה יוצאת דופן, כזה שתמיד עזר והוביל את כל הסובבים אותו, דחף ודרבן את חבריו למצוינות. דור התגיייס לצה"ל ב-19.11.2013 ושירת כלוחם בחטיבת חיל הרגלים "כפיר". מפקדיו סיפרו עליו שהיה חייל חדור מוטיבציה שתמך ודאג לכולם.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת 16"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
סמל דור דרעי ז"ל נפל במבצע "צוק איתן" ביום 28.7.2014 בקרב מול מחבלים אשר הגיעו במנהרה, ותקפו את עמדת השמירה שלו באזור נחל עוז. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בהר הרצל. הותיר הורים ושלושה אחים. על המצבה של סמל דור דרעי ז"ל כתבה משפחתו: "החיוך, הנחישות והגבורה ילוו אותנו בכל דור ודור". כמו כן, סמוך לפארק הצבאים בירושלים נחנכה בחודש אוקטובר 2018 אנדרטה לזכרם של הנופלים הירושלמיים במבצע "צוק איתן", ביניהם, מופיע שמו של סמל דור דרעי ז"ל.
סמל דור דרעי ז"ל (צילום: פרטי)
אביו של סמל דור דרעי ז"ל, דוד, מוסיף ומספר כי בימים האחרונים, "אנחנו מעלים פוסטים לזכרו של דור, וכל אחד כותב מה שהוא כותב, וכשאני כותב אני תוך כדי בוכה, אני מאוד מאוד מתגעגע אליו", הוא מתאר בכאב. "במקביל אנשים מגיבים לי, זה מאוד מחזק אותי. השבוע קבוצה מהוד השרון העלתה פוסט שבו נכתב כי ידברו ביום הזיכרון על דור, זה ממש מחמם לי את הלב. כתבתי להם וביקשתי שנפגש בעזרת השם אחרי תקופת הקורונה אצלי בבית, זה מחזק אותי שמזכירים את השם של דור, זה עושה לי טוב, לצד הגעגועים הקשים מכל".
סמל דור דרעי ז"ל (צילום: פרטי
דוד אומר בשיחה כי עבורו כל יום זה יום הזיכרון. "אני יושב בבית ומביט לפרוזדור הקטן שיש לנו, ומדי פעם, במבט חטוף, אני רואה את הדמות של דור עוברת מהסלון לחדר שלו", משתף דוד בכאב גדול. "אני מתגעגע אליו מאוד, זה יומיומי. כשאני רואה אותו זה מזכיר לי את הימים הראשונים שלו שהוא היה בצבא, כשהוא היה בא הביתה, והוא היה עובר בפרוזדור בכזו מהירות עם המדים. סוג של הבזק, כשאני רוצה לראות אותו אני פשוט מביט לפרוזדור".
"ידענו שלדור יש מוטיבציה רצינית וגבוהה מאוד", הוא אומר. "הוא בכלל רצה להיות ביחידת עוקץ. מאז שדור הלך התקרבנו לחברה שהיתה לו. מאותו יום היא בשבילי ובשביל אשתי כמו הבת שלנו, ליווינו אותה מהיום הראשון של קורס הקצינים ועד סוף בה"ד 1, היא עלתה בסולם הדרגות ויחד עם זאת היא מלווה אותנו בכל הטקסים לזכרו. זו גאווה. עבור כל הילדים שלי עשיתי תליון עם התמונה שלו וחילקתי, הגעגועים קשים, אבל הדברים שכל האנשים כותבים בדף הפייסבוק לזכרו מחזקים אותי". לקבוצת הפייסבוק לזכרו של סמל דור דרעי ז"ל.
חברים מספרים על דור:
https://www.facebook.com/bori.sh/videos/10220941471340724/
https://www.facebook.com/bori.sh/videos/10220941471740734/
- אימו של סמ"ר ליאל גדעוני ז"ל: "השנה בצפירה אנחנו נהיה עם ליאל בבית, בגופנו ובנשמתנו"
- יום הזיכרון בירושלים: זוכרים, שרים ומספרים מרחוק
- עד הבית: זירת המשלוחים והאספקה של ירושלים
מרי
למה צריך בכל פעם אחרי כתבה לחפש את התגובות נמאסתם עלינו כבר