בית"ר כאוטית. אף אחד לא יודע מה קורה, מי נגד מי. היה קשה לראות את אנשיה מתראיינים השבוע. יוסי מזרחי – האיש שנדמה שהכיר כבר הכל – לא ראה דבר כזה. איתמר ניצן נראה כמי שנמצא על סף דמעות. הריאיון איתו היה רגע מורכב: הרי מדובר בסך הכל על כדורגל, ספורט, אבל ניצן דיבר בגרון חנוק. הוא נראה עמוק בתוך צער.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר בזמן אמת"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר" [email protected]
שחקנים בבית"ר לא יתנגדו לעבור החודש לקבוצה אחרת. רובם כנראה לא רוצים להיות פה. בית"ר הפכה ממקום אטרקטיבי לזירת תאונה שיש לברוח ממנה. הנה מה שקורה פה מעבר לכדורגל: חבורה של עובדים – מאמן, אנשי צוות ושחקנים – לא יודעים מה יהיה גורל מקום העבודה שלהם. לכן, מבחינת חלקם זה הזמן לברוח.
אי הוודאות בבית"ר מכרסם בביטחון התעסוקתי של השחקנים, בשקט המשפחתי, בתוכניות לעתיד. ייתכן ועולות דאגות בסיסיות לחשבונות ותשלומים. השחקנים האלה שאנו מתבוננים בהם משוטטים על הדשא – לכו תדעו, אולי חלקם לא ישנו בלילה.
בית"ר בכל אופן נעלמת לנו מול העיניים. בית"ר התוססת, הבטוחה בעצמה, הכריזמטית – בימים אלה היא היסטוריה רחוקה, זיכרון נוסטלגי. פעם היתה קבוצה כזו, פעם היה פה מועדון. היום, נדמה כי שחקנים רבים התרגלו לשהות בתחתית. זה כבר לגמרי נראה להם אזור המחייה הנורמלי של בית"ר.
ייתכן שזו ההשפעה של הפרשה של משה חוגג, וייתכן שזהו ריקבון שמתפשט כבר כמה שנים, אבל בית"ר מתאדה. קשה להצביע על מהלך שיבריא אותה. כל שחקן שיגיע, אם בכלל יגיע, מסתמן כמו עוד מישהו שיצטרף למפולת. ואם כך, איך אמורה להיעצר המפולת?
בית"ר צריכה להרוס הכל ולבנות מחדש. תמ"א. לא יעזרו פלסטרים. גם היום יש בכל חוליה בהרכב, מהשוער ועד לחלוצים, כמה שחקנים סבירים, כמה שמות ששווים בוודאות מקום בליגת העל. אז איך זה שבית"ר בכל זאת הפכה למועמדת בולטת לירידה? נראה כי השחקנים כבר לא דורשים מעצמם, הם התרגלו לשגרה שבה בית"ר היא קבוצה קטנה.
זהו למעשה העצב והתסכול של מזרחי וניצן. לשניהם קשה להתראיין, לשניהם כואב לדבר על זה שבבית"ר כבר בכלל לא מאמינים שיכול להיות אחרת.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
