לכבוד יום האישה הבינלאומי, אני רוצה לספר על תרומתן של נשים פורצות דרך לעיצוב המרחב הבנוי של ירושלים. במשך שנים רבות היו נשים מעטות בלבד בתחום האדריכלות – מקצוע שנלמד בעבר בעיקר באירופה, ושמערכות התכנון והבנייה שלו נשלטו ברובן המוחלט בידי גברים. למרות זאת, אדריכליות ומעצבות אחדות הצליחו לפרוץ את תקרת הזכוכית והשפיעו עמוקות על דמותה של העיר.
אחת הבולטות שבהן היא ז'ניה אברבוך, מחלוצות האדריכלות בארץ. אברבוך, שלמדה באירופה, היתה מהנשים הראשונות שפעלו בתחום בישראל. עבודתה מזוהה עם הסגנון הבינלאומי, ובין היתר היא תיכננה בירושלים את "בית החלוצות" בשכונת רחביה – מבנה שנועד לאכלס ולהכשיר נשים צעירות שעלו ארצה.
דמות מפתח נוספת היא דורה גד, אדריכלית ומעצבת פנים שהתחנכה בווינה. גד היתה אחראית לעיצובם של כמה ממבני הציבור המרכזיים בישראל, בהם משכן הכנסת, הספרייה הלאומית ומוזיאון ישראל, כמו גם וילה שרובר המפורסמת. עבודתה הצטיינה בשילוב מופלא בין מודרניזם לבין חומרים ומסורות מקומיות.
גם שולמית נדלר, שותפה במשרד "נדלר-נדלר-ביקסון-גיל" והאישה השנייה שסיימה תואר באדריכלות בטכניון (1945), נמנית עם האדריכליות הבולטות שתיכננו מוסדות ציבור איקוניים, ובהם הספרייה הלאומית בגבעת רם ותיאטרון ירושלים.
עשייתן של נשים אלה היא חלק בלתי-נפרד מהסיפור האדריכלי של ירושלים. זהו סיפורן של נשים שפעלו בתוך מרחבי תכנון גבריים – סיפור שנכתב עד היום בהמשכים.
רוצים להישאר מעודכנים?
אני גאה לומר שעירית ירושלים נותנת משמעות אמיתית למושג "העצמה נשית" – צמד מילים שלעיתים קרובות מדי מנוצל לרעה ב"ימי אישה" המסתכמים בחלוקת קרם לחות, סירים או רדיד לכתפיים ענוגות. כיום, צוות התכנון המוביל של עיריית ירושלים כולל אדריכליות רבות בתפקידי מפתח, ובראשן אדריכלית העיר (הראשונה) ענבר וייס-עברי. הדלת שפרצו עבורנו האדריכליות החלוצות התרחבה דרמטית, ואנחנו עוברות בה כיום בגאווה ובקומה זקופה.
ואת הרדיד? אותו אנחנו שומרות לחדרי הדיונים הממוזגים יתר על המידה (על הטמפרטורה כנראה עדיין אחראים גברים, אבל גם על זה עוד נשתלט).
- הכותבת היא הממונה על השימור בעיריית ירושלים
תגובות