דעה | מדרגים ורמזורים הם לא אסטרטגיה – אלא הודאה בכישלון

התמכרות המערכת הפוליטית למדרגי הרמזורים היא לא פחות מהודאה בכישלון: כשאין אסטרטגיה, מציירים לאזרחים ציורים. מתי המערכת הפוליטית שלנו התאהבה כל כך במדרגי הרמזורים? נדמה שמישהו שם למעלה בטוח שהחיים של כולנו הם חלוקה טיפשה לצבעים – ירוק, צהוב, אדום. "איזה יופי", הם בטח חושבים לעצמם בבור בקריה או בלשכות השרים, "כלל הציבור יבין את זה בקלות". אבל המציאות לא עובדת לפי פלטת הצבעים של גן ילדים. הציבור הישראלי הוא לא פלוגת חיילים שנשמעת ועומדת דום בח' בכל פעם ששר כזה או אחר מניף צבע.

ההתמכרות הזו ל"רמזורים" ול"אקורדיונים" של הנחיות – רגע פותחים, רגע סוגרים, רגע "צהוב מוגבר" וברגע אחר "רוד פוקסיה" – היא לא ניהול סיכונים רציונלי. כמי שמכיר איך המערכת עובדת מבפנים, זו בסך הכל כניעה ללחצים פוליטיים ומגזריים. הגיע הזמן להפסיק עם ההמצאות ולהתחיל לדבר עם האזרחים בגובה העיניים.

הנה מספר הצעות למקבלי ההחלטות:

חלאס עם הודעות הדרמה ב-12 בלילה – אין דבר שמעיד על ניתוק ועל חוסר התחשבות משווע יותר מהודעה על שינוי מדיניות ההתגוננות (ובעיקר סגירת או פתיחת מערכת החינוך) רגע לפני חצות. הורים הם לא חיילים בכוננות ספיגה, וילדים הם לא ציוד לוגיסטי שאפשר לשנע בהתראה של רגע. בין אם מודיעים ובין אם לאו – תנו לאנשים את הזמן המינימלי להתארגן. הודעות ליליות הן לא "דריכות", הן כאוס מנהיגותי.

מספיק עם הניסיונות להגדיר מה "חיוני" – הגיע הזמן להפסיק לקרוא למקומות עבודה או לעסקים מסוימים "חיוניים", בזמן שאחרים נותרים תלויים באוויר. עבור כל בעל עסק, הפרנסה שלו היא חיונית. עבור כל עובד, היכולת להביא לחם הביתה היא חיונית. במקום לייצר רשימות שרירותיות שמשתנות לפי פוליטיקה של לחצים, המדינה צריכה לתת הנחיות מיגון ברורות – ולתת למשק לפעול. מי שיכול לעבוד תחת מיגון, שיעבוד. הניסיון "לנהל" את הכלכלה דרך צבעי הרמזור רק חונק את השוק ומייצר אפליה.

או שיש מקלט או שאין – ההמצאה הישראלית של "אקורדיון" ההנחיות – פתח, סגור, פתח קצת – היא אחיזת עיניים. במלחמה, המציאות היא פשוטה ודיכוטומית: או שיש לאדם מקלט תקני ומוגן לרוץ אליו, או שאין לו. כל ניסיון לייצר מדרגי ביניים של "מותר להתקהל אבל רק תחת תקרה", או "אזור ירוק אבל עם מגבלות" הוא משחק מסוכן בביטחון האזרח. הציבור צריך ודאות: יש מיגון? אפשר לפעול. אין מיגון? אל תמציאו לנו צבעים שיחפו על הפקרת התשתית הפיזית.

מתווה רמזור (צילום מסך אתר פיקוד העורף)

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

הגיע הזמן שהממשלה תפסיק לנהל את המלחמה הזו דרך פילטרים של יחסי ציבור וצבעי פסטל. הציבור הישראלי לא צריך שייצבעו לו את המציאות באדום, צהוב או ירוק, כדי להחביא את העובדה שאין כאן אסטרטגיה, אלא רק כיבוי שריפות וכניעה ללחצים פוליטיים. אנחנו לא צריכים "אקורדיונים" שמתכווצים לפי אינטרסים של הרגע האחרון, אלא הנהגה שמסוגלת לתת הנחיות אמת, להשקיע במיגון פיזי במקום באפליקציות, ולהסתכל לאזרחים בעיניים.

המלחמה היא לא משחק לוח, והחיים שלנו הם לא ניסוי בצבעים. הגיע הזמן להפסיק לצבוע את המחדל – ולהתחיל לנהל את המדינה.

מדרג כתום נעים לכולם.

• הכותב הוא יועץ תקשורת ירושלמי