כמעט 100 שנה אחרי רעידת האדמה שהורגשה היטב בירושלים ביולי 1927, בעוצמה של 6.2, עיריית ירושלים נערכת לאפשרות של רעידת אדמה נוספת. בישיבת ועדת החירום והביטחון העירונית, בראשות המשנה לראש העיר יעל ענתבי, שהתקיימה ביום שני, 12 באוקטובר, עודכנו חברי הוועדה כי שנת 2027 תוקדש בעיר לדגש נרחב על מוכנות לרעידות אדמה.
בדיון השתתפו נציגי אגף הביטחון העירוני, פיקוד העורף, המשטרה וכבאות והצלה. ההיערכות העירונית משתלבת במהלך הלאומי: שר הביטחון ישראל כץ הגדיר את השנים 2026 ו-2027 כשנים קריטיות למוכנות לרעידות אדמה, ורשות החירום הלאומית (רח"ל) השיקה תוכנית רב-שנתית להיערכות.
מה למדה ישראל מרעידת האדמה בקולומביה?
בדיון הוצגו לקחים ממשלחת הסיוע של פיקוד העורף שפעלה בקולומביה בעקבות רעידת אדמה בעוצמה 7.4, שהתרחשה ב-10 באוגוסט 2026.
רס"ן גבי בן דוד, מהנדס נפת מוריה בפיקוד העורף וחבר המשלחת, הציג את מסקנותיה, ובהן החשיבות של פיתוח יחידות סיוע עצמי ראשוני (סע"ר) בכל אזור ושל חיזוק מבנים בשגרה.
חברי הוועדה דנו גם בכשירות מערכי החירום העירוניים, בזמינותם של שטחים פתוחים המיועדים לכינוס תושבים ובהיערכות צוותי הסיוע הראשוני בשכונות. המטרה היא להבטיח כי כלל הגורמים העירוניים, ובהם כוחות ההצלה, ההנדסה והרווחה, יפעלו בתיאום בשעת חירום.
המבנים הישנים שעלולים להיות פגיעים במיוחד
ישראל שוכנת בסמוך לשבר הסורי-אפריקאי ולכן חשופה לסיכון של רעידות אדמה. התקן הישראלי לעמידות מבנים בפני רעידות אדמה נכנס לתוקף בשנת 1980. מבנים שהיתר הבנייה שלהם ניתן לפני מועד זה ושלא חוזקו מאז עלולים להיות פגיעים במיוחד במקרה של רעידת אדמה חזקה.
קריסת מבנים, פגיעה בתשתיות וחסימת צירים מרכזיים עלולות להקשות על פעילות הרשויות ועל מתן מענה לתושבים בשעת חירום.
מבנים שנבנו מראשית שנות התשעים כוללים ממ"ד, הנחשב בדרך כלל למרחב בעל עמידות משופרת בפני רעידות אדמה.
: יעל ענתבי עם רס"ן גבי בן דוד (צילום: לשכת יעל אנטבי)
"היערכות מוקדמת עשויה להציל חיים"
המשנה לראש העיר ויו"ר ועדת החירום והביטחון, יעל ענתבי, הדגישה את חשיבות ההיערכות המוקדמת ואת האחריות המוטלת על הרשות המקומית ועל התושבים.
"ועדת חירום וביטחון היא כלי עבודה, לא טקס. האחריות שלנו היא לפעול בשגרה כדי להיות מוכנים לשעת חירום, באמצעות תיאום בין הגורמים המקצועיים, בחינת הפערים והפקת לקחים מהניסיון בארץ ובעולם. ביטחון התושבים מתחיל בהיערכות רצינית, אבל גם בערנות של כל אחת ואחד מאיתנו. דיווח בזמן אמת והיערכות מוקדמת עשויים להציל חיים", אמרה ענתבי.
בהמשך הוסיפה כי מאחורי כל מבנה וכל רחוב נמצאים תושבים ומשפחות שחייהם עלולים להיות מושפעים ממצב החירום.
"האחריות שלנו היא להיערך היום כדי להגן על חיי אדם מחר", הדגישה.
רעידת אדמה: כך מומלץ להיערך מראש
במסגרת הדיון הוצגו גם פעולות שכל תושב יכול לבצע כדי לשפר את מוכנותו לרעידת אדמה:
- לקבע רהיטים כבדים: לקבע רהיטים וחפצים שעלולים ליפול, להכין תיק חירום ולבחור מראש מקום בטוח ונקודת מפגש מחוץ לבניין.
- להכיר את מערכת ההתרעה: מערכת ההתרעה הלאומית לרעידות אדמה מופעלת ברעידות בעוצמה 4.5 ומעלה ומחוברת לצופרי פיקוד העורף ולאפליקציה שלו.
- לדעת כיצד לפעול בעת התרעה: לפי ההנחיות שנמסרו, יש לצאת לשטח פתוח אם ניתן לעשות זאת בתוך שניות. אם הדבר אינו אפשרי, יש להיכנס לממ"ד, ובהיעדר ממ"ד – לחדר מדרגות. אם אין אפשרות אחרת, יש להסתתר מתחת לרהיט כבד ולהגן על הראש באמצעות הידיים.
- להכיר את ההנחיות המלאות: מומלץ לעיין בהנחיות פיקוד העורף להיערכות ולפעולה בעת רעידת אדמה.
ההרס שנגרם ברעידת האדמה בירושלים בשנת 1927 (צילום: באדיבות מחלקת הצילומים של אמריקה קולוני)
במקביל להיערכות לרעידות אדמה: המשטרה הגבירה סיורים לאורך הגדר
לצד סוגיית ההיערכות לרעידות אדמה, דנה ועדת החירום והביטחון גם בטיפול המשטרה בשוהים בלתי חוקיים החוצים את גדר ההפרדה ונכנסים לשטח ישראל.
הדיון עסק בתיאום בין המשטרה, צה"ל, משמר הגבול והשיטור העירוני. נציג המשטרה הודיע כי המשטרה תטפל בכל פנייה של תושבים וכי הסיורים באזור הוגברו.
בצפון העיר איתרה המשטרה גבעות עפר שנערמו בסמוך לגדר והקלו על חצייתה, ופעלה לשטח אותן.
נציג המשטרה קרא לציבור לדווח על פרצות בגדר או על תנועה חשודה למוקד המשטרה בטלפון 100 או למוקד העירוני בטלפון 106.
תגובות