האם עיריית ירושלים פועלת בניגוד לחוק בהליכי הקצאות מבנים ומקרקעין ברחבי העיר? בשאלה הזו בדיוק יתבקש בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, להכריע. זאת במסגרת עתירה מנהלית שהוגשה באחרונה על ידי עמותת "ירושלים שקופה" והעמותה הקהילתית גבעת מרדכי.
בעתירה נטען כי העירייה מעבירה זכויות שימוש בנכסים ציבוריים לגופים שונים, ובהם מינהלים קהילתיים ועמותות, תוך עקיפת נוהל הקצאת מקרקעין של משרד הפנים.
לפי העתירה, העירייה משתמשת במודל של "הסכמי רכישת שירותים" כדי לאפשר לגופים פרטיים וקהילתיים לפעול בנכסים עירוניים, מבלי שהדבר יוגדר רשמית כהקצאה הדורשת פרסום לציבור ואישור מועצה.
כך למשל, בעתירה נכתב בין השאר: "התנהלות העירייה מהווה ניסיון לעקוף את הוראות הדין… תוך יצירת מצג שווא לפיו הנכסים נותרים בחזקתה, בעוד שבפועל מועברת בהם זכות שימוש בלעדית". העותרות מצביעות על מקרה בריכת גילה כדוגמה מרכזית, שם מושקעים עשרות מיליוני שקלים מתקציב העירייה לטובת שיפוץ ושדרוג בנכס שהופעל ללא מכרז פומבי לבחירת מפעיל.
פרק נרחב בעתירה מוקדש לשימוש במקלטים ציבוריים לצרכים קהילתיים ודתיים. על פי העתירה, במקרים רבים, המקלטים מוקצים לעמותות באופן המונע את השימוש הציבורי הרחב בהם, ולעיתים אף פוגע בכשירותם.
בהתייחס למקלטים נכתב בעתירה: "המקלטים הציבוריים הופקרו והועברו לידיים פרטיות… תוך ביצוע שינויים פיזיים במבנה המקלט ללא היתר ובאופן הפוגע בייעודו המקורי כמרחב מוגן בעת חירום". העותרות מציינות כי פניות חוזרות לעירייה להסדרת הנושא לא נענו בצעדים.
גם מקומות בילוי מוכרים בעיר משורבבים לעתירה. כך נטען כי העירייה משתמשת במינהלים הקהילתיים כ"צינור פיקטיבי" להעברת נכסים לעמותות פרטיות המפעילות עסקים כמו "פאב המפלצת" בקרית היובל ו"קפה בגן" בקרית משה. לטענת העותרות, המפעילים הם תאגידים פרטיים לכל דבר ועניין שהיו אמורים להתמודד במכרז שוויוני, ולא לקבל את הנכס "בדלת האחורית".
בעתירה מודגש כי אין כוונה לפנות את העמותות מהנכסים, אלא להחיל עליהן הליך הסדרה חוקי ושוויוני. הסעד המבוקש מבית המשפט כולל הוראה לעירייה לפרסם את רשימת כלל הנכסים המוחזקים על ידי גורמים חוץ-עירוניים ולהסדירם בתוך 180 יום.
רוצים להישאר מעודכנים?
"במקום להתקשר עם תאגידים אלה ישירות כנדרש על פי דין, העירייה בוחרת להתקשר עם המנהל הקהילתי בהליך עקום ולא חוקי, ופוגעת באותם עמותות שצריכות לפעול תחת המנהל הקהילתי למרות שאין להם בהכרח קשר ישיר או זיקה למנהל הקהילתי", נכתב בעתירה.
לסיכום העתירה נכתב: "בית המשפט מתבקש לקבוע שעל המשיבות לפעול להסדרת כל נכסי העירייה שכבר הוקצו במסגרת הליכים לא חוקיים אלה בפרק זמן סביר של שישה חודשים, כך שכל הנכסים בעיר ירושלים יוקצו בהליך הקצאה כדין. במסגרת ההליך הנכסים יפורסמו כנדרש בחוזר מנכ"ל, הנכסים יופיעו בספר ההקצאות, והמשיבות כולם יתחייבו בפני בית המשפט לפעול בהתאם להתחייבות של עיריית ירושלים, כך שההליך יתנהל כדין, ללא משוא פנים, ולא תינתן כל עדיפות בהליך ההקצאה לגוף שכבר עושה שימוש בנכס, שכאמור משתמש בנכס ללא שהוא הוקצה כדין".
"עיריית ירושלים משמשת כנאמן הציבור בנכסיו," נכתב בעתירה. "אין היא רשאית להעניק זכויות בנכסים אלו על בסיס העדפות פוליטיות או הסכמות פנימיות, אלא על פי קריטריונים שקופים ושוויוניים בלבד".
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "התייחסות העירייה לעתירה תינתן בבית המשפט כמקובל".
ש. נ.
העריה הפכה לישיבה ולכן מטפלת טוב יותר בחרדים .הכל פוליטי לצערנו