דעה | למרות התבוסה – החלום עדיין בחיים

בית״ר חוזרת מסמי עופר עם הפסד 3:0 מהדהד, שמציב אותה בנקודה מאוד ברורה: אם בית״ר רוצה להיות מספיק גדולה כדי לקחת אליפות, היא תצטרך לעשות את מה שלא הצליחה לעשות יותר מ־4,500 ימים: לנצח את באר שבע בטדי, לראשונה מאז השער של אבי ריקן ב־2013.

אין יותר קשה מזה – אבל זה בדיוק הסיפור של העונה הזו. ועכשיו בואו נדבר על ההפסד הערב:

הקהל – קודם כל הקהל. שאפו ענק לאלפי האוהדים שהגיעו הערב לסמי עופר ונתנו את הגרון במשך 90 דקות. גם בפיגור הם המשיכו לדחוף, לשיר ולעודד. הערב זה לא הספיק לניצחון, אבל הקהל של בית״ר שוב הוכיח למה הוא מהטובים בארץ – והוא הורגש ונשמע בכל רגע במשחק.

ההפסד – בית״ר הפסידה בקרב, אבל עדיין לא הפסידה במלחמה. דווקא בסמי עופר, מגרש שבדרך כלל מאיר פנים לצהובים-שחורים, בית״ר מעדה. היא פתחה טוב יותר והגיעה למצבים, אבל הכדור פשוט לא נכנס במחצית הראשונה. במחצית השנייה כבר ראינו קבוצה לחוצה, עייפה, מבולבלת ובעיקר חסרת אונים מול מכבי חיפה שנראתה רעננה, אגרסיבית וחדה יותר.
בסופו של דבר, ההרכב המפתיע של ברק בכר התברר כהברקה. הצעירים של חיפה לא התרגשו מהמעמד והיו רעננים יותר והגיעו ראשונים לכל כדור.

באר שבע בשלישי – זה הפסד כואב, אבל אולי גם סטירה שבאה בזמן. רגע לפני משחק העונה, בית״ר מקבלת תזכורת כואבת לכך שבפלייאוף אין מקום לירידת מתח, ושמכבי חיפה זו עדיין מכבי חיפה. עכשיו המבחן האמיתי מתחיל.
זה פשוט מאוד: אם בית״ר רוצה אליפות – היא חייבת לנצח את באר שבע בטדי. כבשה שחורה? חומה? בלתי שבירים? קדימה – זו ההזדמנות לשבור את המנחוס – ולחגוג ניצחון בטדי אחרי כל כך הרבה שנים.

פרופורציות: צריך לשמור על פרופורציות, ההפסד לחיפה אמנם פגע במומנטום, אבל ממש לא חיסל את חלום האליפות. נשארו עוד ארבעה משחקים, וכל אחד מהם הוא גמר גביע. הכל עדיין פתוח.

אנטווי – ממשחק למשחק המגן הימני של בית״ר נראה טוב יותר, והערב הוא היה מהיחידים שהופיעו באמת. הוא שיגע את ההגנה של חיפה, הגביה נהדר למוזי שנגח לקורה, וניצח כמעט בכל מאבק אישי.
לצערו, היו סביבו יותר מדי שחקנים תפסו ערב חלש. ועדיין, בית״ר יכולה להיות מרוצה מאוד מההתפתחות שלו. ביחד עם ירדן כהן, קרבאלי וגדראני, הוא חלק מחוליית ההגנה הכי טובה בליגה.

בן שימול – הכישרון שלו זועק מכל נגיעה בכדור. המסירות שלו שוברות הגנות. אני מאוד נהנה מראיית המשחק, הטכניקה והביטחון שלו, אבל רואה גם כמה קשה לו מול הקצב והפיזיות של קשרים יריבים. בן שימול יצטרך לעבוד קשה ולהתחזק בקיץ. הערב רטנר, אגבה ועלי מוחמד השתלטו על מרכז השדה והקשו עליו מאוד לבוא לידי ביטוי.

מורוזוב – המגן השמאלי שוב הוכיח שהוא פשוט לא ברמה הנדרשת לשחקן הרכב בקבוצה שרצה לאליפות. מעבר ליכולת הבינונית, הוא ממשיך לקבל החלטות חסרות אחריות. יצחקי היה צריך להוציא אותו כבר בדקה ה-30 ולא לחכות למחצית. רק במזל הוא לא ראה צהוב שני ואדום אחרי עבירה מיותרת לחלוטין.

ספורטיביות – מגיע קרדיט גדול למכבי חיפה על התצוגה הערב. למרות שהיא כבר מחוץ למאבק האליפות, היא הזכירה הערב לכולם שהיא עדיין מועדון גדול, גאה ותחרותי. בדיוק כמו שהיא נלחמה הערב מול בית״ר, כך היא תגיע גם לטרנר במחזור הסיום. גם הפועל תל אביב עוד תנסה להרוס לבית״ר בטדי. זה בדיוק היופי והטירוף של הפלייאוף הזה.

ועכשיו הפנים ליום שלישי – למשחק העונה, ואולי אפילו למשחק העונות. כי העונה הזאת באמת מרגישה אחרת: מטורפת יותר, דרמטית יותר, מרגשת יותר. בסוף, כנראה שמי שתגיע חדה יותר, נחושה יותר ומרוכזת יותר, גם תנצח.

אם זו תהיה בית״ר או באר שבע? את התשובה נקבל ביום שלישי בטדי