מנהרה קדומה, מסתורית ומרשימה במיוחד התגלתה בחפירה ארכיאולוגית בירושלים, סמוך לקיבוץ רמת רחל. התגלית יוצאת הדופן נחשפה במהלך חפירות של רשות העתיקות, שנערכות לפני הקמת שכונה חדשה שמקדמת רשות מקרקעי ישראל.
במסגרת התוכנית שמקדמת רמ"י צפונית לרמת רחל, מתוכננת הקמת שכונת מגורים חדשה שתכלול 488 יחידות דיור, אלפי מטרים רבועים של שטחי תעסוקה ומסחר, בית ספר יסודי וגני ילדים על שטח של כ־58 דונם. אלא שבמהלך עבודות החפירה נחשפה תגלית שהצליחה להפתיע אפילו את הארכיאולוגים הוותיקים.
"חפרנו בשטח טרשי וחשוף יחסית, כאשר לפתע גילינו חלל קרסטי טבעי", מספרים ד"ר סיון מזרחי וזינובי מצקביץ', מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות. "לתדהמתנו, החלל הזה התפתח תוך כדי חפירה לכדי מנהרה ארוכה. חלקים ממנה עדיין ממוטטים, כך שהמנהרה לא אמרה את מילתה האחרונה".
לדבריהם, הכניסה למתחם הקדום נעשתה באמצעות גרם מדרגות חצוב שהוביל אל פתח המנהרה. זו נמצאה מלאה באדמת סחף שהצטברה במקום במשך מאות ואולי אלפי שנים.
החוקרים ביצעו חפירות במספר מוקדים לאורך המנהרה וגילו כי גובהה מגיע עד כחמישה מטרים ורוחבה כשלושה מטרים. "החציבה נעשתה למשעי", מסבירים החוקרים. "ברור שמי שחצב את המנהרה השקיע רבות, תכנן היטב והחזיק ביכולת ובמשאבים משמעותיים".
אחת הכניסות לחלל התת קרקעי שנחשף בחפירות בירושלים (צילום: יולי שוורץ רשות העתיקות)
למה שימשה המנהרה?
למרות גודלה המרשים של המנהרה, תכליתה עדיין אינה ברורה לחלוטין, והחוקרים מציגים כמה השערות אפשריות.
בתחילה סברו הארכיאולוגים כי מדובר במפעל מים קדום, אולי כזה שנועד להגיע למקור נביעה תת קרקעי. אולם ההשערה הזו נפסלה לאחר שהתברר כי קירות המנהרה אינם מטויחים – מאפיין מובהק של מתקני מים קדומים. בנוסף, לאחר התייעצות עם גיאולוג, התברר כי באזור לא מוכרים אופקי מים תת קרקעיים, וגם בתוך המנהרה עצמה לא נמצאו סימנים כלשהם להיקוות מים.
בהמשך נבחנה האפשרות שמדובר במתקן חקלאי או תעשייתי תת קרקעי, אולם גם האפשרות הזו נשללה בשל עוצמת עבודות החציבה והיעדר אתרים דומים באזור.
כעת מעריכים החוקרים כי ייתכן שמדובר במנהרה שנועדה להגיע לשכבת קירטון מתאימה לחציבת אבני בנייה או לייצור סיד. אחת העדויות האפשריות לכך היא פיר חצוב בתקרת המנהרה, שייתכן ששימש לאוורור, וכן חצץ חציבה שנמצא בקרקעית. עם זאת, גם ההשערה הזו עדיין רחוקה מלהיות ודאית. "ייתכן גם שמלאכת החציבה והתקנת המנהרה לא הושלמו מעולם", מסבירים החוקרים. "לכן יעדה וטיבה עדיין אינם ידועים".
רוצים להישאר מעודכנים?
"גם זמנה של המנהרה הוא חידה"
לדברי ד"ר מזרחי ומצקביץ', גם גיל המנהרה עצמו עדיין אינו ידוע. "לא נמצא כל ממצא – אפילו לא הקטן ביותר – שיכול לרמז לנו על זמנה של המנהרה", הם אומרים. "יחד עם זאת, היא ממוקמת במרחק של כמה מאות מטרים בלבד משני אתרים קדומים משמעותיים: מבנה ציבור מתקופת הברזל בשכונת ארנונה, ותל רמת רחל, שבו תועדו שרידי יישוב מתקופת הברזל ועד התקופה האסלאמית".
ד"ר סיון מזרחי וזינובי מצקביץ' מנהלי החפירה מרשות העתיקות (צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)
שקמה סיג, מתכננת מרחב ירושלים ברשות מקרקעי ישראל, מסרה כי התגלית צפויה להשתלב בפארק ארכיאולוגי שיוקם כחלק מהשכונה החדשה: "רשות מקרקעי ישראל קידמה את התוכנית צפונית לרמת רחל, הכוללת רובע מגורים לצד פארק ארכיאולוגי ייחודי שיוקם לרווחת התושבים. הרובע מציע שילוב נדיר בין פיתוח עירוני מודרני לשימור מורשת העבר, ומעניק לקהילה העתידית ריאה ירוקה המנגישה את אוצרות ההיסטוריה ממש מתחת לבית".
ד"ר עמית ראם, ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות: "אנו חוגגים השבוע את יום ירושלים. התגלית הזו מצטרפת לעוד תגליות רבות הנחשפות יום-יום בעיר. לרוב יש לנו הסברים לתגליות שאנחנו חושפים, אך לעיתים, כמו במקרה הנוכחי, אנו עומדים משתאים ופעורי פה".
שר המורשת, הרב עמיחי אליהו: "בשבוע של יום ירושלים, התגלית המיוחדת הזו מזכירה את הקשר העמוק והעתיק של עם ישראל לירושלים. מתחת לאדמת העיר נחשפים פעם אחר פעם מפעלי חיים, יצירה ובנייה אדירים, המעידים על דורות של אנשים שפעלו כאן והשאירו את חותמם".
התגלית צפויה להשתלב בעתיד בפארק ארכיאולוגי פתוח לציבור כחלק מהשכונה החדשה שתוקם במקום.
תגובות