דעה | איבדה את ההרתעה

נכון לכתיבת שורות אלה ביום שני אחר הצהריים עדיין לא ידוע אם יש משהו בידיעה שפורסמה בסרביה לפיה ג'ארד הארפר סיכם בהפועל ת"א או שזו הנפצה של בעל אינטרס כלשהו (למשל הסוכן של הארפר שרוצה ליצור לחץ על הפועל לשדרג לקליינט שלו את החוזה) או של טרול עשיר כלשהו (למשל עופר ינאי). הפועל הרשמית הכחישה את הידיעה, אבל העובדה שהאייטם הזה הלחיץ מלא אוהדי הפועל, למרות שכולנו יודעים שלהארפר יש חוזה בקבוצה בלי סעיף יציאה, מראה עד כמה מעמדו של המועדון נשחק מבחינת יחסיו עם השחקנים הזרים. בחודשים האחרונים חזינו כולנו בכמה דוגמאות כואבות, לעד כמה הזרים של הפועל לא סופרים את האיש האמריקאי הצעיר שמשלם להם את המשכורת ולא את הישראלים המבוגרים יותר שעובדים תחתיו, עד שתרחיש שבו הארפר מסיים עונה בהבטחה למצלמות שיחזור לפה בקיץ הבא, כפי שהחוזה שלו קובע, ואז פשוט מסכם על מעבר להפועל ת"א תוך התעלמות מכל זה – נראית לנו לגמרי סבירה.

אחרי שהגישה של הפועל לפיה "דרוש תהליך ארוך טווח" כדי להגיע ליורוליג הוכחה כשגויה לאור הפצצת השטיח של ההחתמות שביצע עופר ינאי בשנתיים האחרונות שהעניקה להפועל ת"א את המקום ה-6 ביורוליג וכרטיס לעונה נוספת, כעת אפשר לדבר גם על קריסת קונספציית ה"נעניק לשחקנים יחס חם ואוהב וזה ישתלם לנו". ההיעדרות של קרינגטון ממשחק רבע הגמר נגד אנקרה, הבריחה המהירה מהארץ של וויילי, מובלי ואחרים, הסירוב של הזרים (כנראה בהנהגת הארפר) לעלות לרבע הרביעי נגד הפועל ת"א והסיכום של קרינגטון באותה הפועל ת"א במהלך העונה, מוכיחים שבחישוב עלות מול תועלת, המשפחתיות המחבקת של הפועל כלפי הזרים שלה היא כשלון חרוץ. לא רק שאף זר לא נתן מעצמו יותר בגלל האהבה שקיבל – כולם בזו ליד המחבקת בסופו של דבר וראו בה סימן לחולשה שאפשר לנצל.

אני לא רואה איך אפשר לשנות את אופי היחסים מול הזרים ואת הוייב שכל השחקנים מקבלים מהמערכת של הפועל מבחינת הדרייב והתאווה להישגים מבלי להחליף את האיש שבא איתם במגע, נושא איתם במתן ומנהל את הקבוצה. את מתן אדלסון הם קלירלי לא סופרים, כנראה כי רואים בו בחור צעיר שירש מלא כסף אבל לא הרוויח אותו בעצמו (בניגוד אליהם), ולצפות שסשה אובראדוביץ' יתפקד כדמות הזו זה טעות. לא כולם זה אלכסנדר דז'יקיץ' שרוצה לנהל את הכל בעצמו, יש מאמנים סרבים שמעדיפים פשוט להתרכז בלאמן. לא ברור לי עדיין אם מעמדו של דן שמיר בספק או שהוא ממשיך בתור הג'נרל מנג'ר של הפועל, אבל כך או כך- הוא לא עושה רושם כדמות שיכולה לשדר דחיפות, טירוף בעיניים וקשיחות לפרקים מול הזרים.

האיש הכי מתאים לזה בעיני נמצא על המדף וקוראים לו גיא הראל. מאז שעזב את תפקידו כמנכ"ל הפועל, הראל חזר לשמש סוכן שחקנים (מייצג את קטש, בין השאר), כלומר לגמרי נשאר בביזנס ושוחה בו. הוא אוהד הפועל, בשר מבשרה ואם תוגש לו הצעה נדיבה ורצינית הוא בהחלט לא יפסול אותה. לא ברור מי הדמות שבכוחה לשכנע את אדלסון שזה צעד הכרחי, אולי גל מקל שספק אם ימליץ על צעד כזה שמן הסתם יחליש את כוחו שלו במערכת, אבל אני מקווה ששמיר, למשל, יהיה הגון מספיק כדי להבין וגם לומר לבעלים שהיעדרה של דמות הערס המחושב שמחזיק את השחקנים בדריכות הראויה ובמחויבות גבוהה חסרה להפועל מאוד בשנתיים האחרונות. אחרי הפרידה מיונתן אלון, כשלון אירופי נוסף עשוי לעלות גם לשמיר במשרה, כך שלדעתי יש לו אינטרס לוותר על מעט סמכות, לאפשר לאדם אחר לעשות איתם מו"מ ולהכניס להם לראש מהיום הראשון שהפועל זו לא קייטנה אלא קבוצה תחרותית שרוצה לשחק ביורוליג ולתת להפועל ת"א 30 הפרש בארנה באופן כה משפיל שיביא לפיטוריו של איטודיס באישון לילה.