בכל קיץ, חודש יולי מביא איתו תחושה של התחדשות. יש ריח אחר, מרענן, באוויר: עונה חדשה, שחקנים חדשים, מדים חדשים ומטרות חדשות. גם השנה הציפיות של אוהדי בית"ר בשמיים, במיוחד אחרי העונה הקודמת, שהמחישה לכולנו את הפוטנציאל האמיתי של המועדון.
לקראת פתיחת העונה, שתצא לדרך עם משחק האירופאיות מול הפועל תל אביב, מגיעה קודם כל מחמאה לראשי בית"ר – בעל הבית ברק אברמוב והמנהל מקצועי/מאמן אלמוג כהן. העובדה שהשלד האיכותי של הקבוצה נשאר היא הצהרת כוונות. בית"ר כבר לא נמצאת במקום שבו היא מגדלת כוכבים עבור מכבי תל אביב. היא רוצה להתמודד מולה, לקרוא עליה תיגר ולהיאבק על האליפות. זו קפיצת המדרגה המשמעותית ביותר שהמועדון יכול היה לעשות. כשהכוכבים נשארים, יש בסיס אמיתי להתקדמות.
ועדיין, נדמה שבכל הנוגע לחיזוק המשמעותי, בית"ר מתקשה. כדי ללכת עד הסוף היא חייבת לפחות שני שחקנים בכירים שיסחבו את הקבוצה במאבקים על כל התארים. בינתיים נדמה שגם הקהל וגם המועדון נגררים אחרי משחקי המשא ומתן והמניפולציות של סוכני השחקנים, שמצליחים פעם אחר פעם להכתיב את סדר היום בכדורגל הישראלי. יש עוד זמן עד סגירת החלון, אבל עם דן גלזר או בלעדיו, חייבים לנחות כאן לפחות שני שחקנים שישדרגו את הקבוצה באמת ויהפכו את החלומות על מאי 2027 למשהו מציאותי.
ברק אברמוב (צילום: אורן בן חקון)
גם סוגיית מחירי המנויים ויציע ה"גולדן גייט" החדש עוררה לא מעט סערה. נכון, ההחלטות כבר התקבלו והמחירים כנראה לא ישתנו, אבל אי אפשר להתעלם מהתחושות שעולות מהשטח.
בית"ר היא מועדון עיסקי, ואין בכך שום פסול. הרצון של ברק אברמוב למצות את הפוטנציאל הכלכלי של המועדון מובן ולגיטימי. אבל בית"ר היא הרבה יותר ממאזנים כספיים. היא קהילה, היא תרבות, והיא פסיפס אנושי שאין דומה לו בכדורגל הישראלי.
יש אוהדים שיושבים ביציע הכסף כבר יותר מעשור. אלה האנשים שמספרים לדור הצעיר על ימק"א, על פישונט ועל הימים שבהם בית"ר היתה הרבה יותר ממועדון כדורגל. כשבבת אחת המחירים מזנקים וחלק מהם כבר לא יכולים להרשות לעצמם להמשיך לשבת במקום שהיה הבית שלהם במשך שנים, קשה שלא להרגיש שהחיבור לאותם אוהדים מעט התרופף. חבל.
רוצים להישאר מעודכנים?
ובחזרה למקצועי: בקרוב מאוד ייצא לדרך הקמפיין האירופי. ההישג המשמעותי האחרון של בית"ר בזירה האירופית היה ההעפלה לפלייאוף מול סנט אטיין בעונת 2016/17. במשך שנים מדברים בבית"ר על קפיצת מדרגה. הגיע הזמן שהיא תבוא גם באירופה. הגיע הזמן שהמועדון יצליח לעבור שלבים, להשתלב במפעל אירופי באופן קבוע ולהחזיר לעצמו את המעמד הראוי לו.
אני מאמין בצוות המקצועי בראשות אלמוג כהן. אני מאמין בשחקנים, ואני מאמין שגם המערכת כולה מבינה שהעונה הזו יכולה להיות נקודת מפנה.
בשורה התחתונה, המועדון נמצא במקום הטוב ביותר שבו היה ב-15 השנים האחרונות. אם לפני כמה שנים הייתם אומרים לאוהד בית"רי שכך ייראה המועדון בקיץ 2026, הוא כנראה היה מתקשה להאמין.
אבל דווקא משום שהמועדון מתקדם, חשוב שגם ההנהלה תזכור מי ליווה אותו לאורך כל הדרך. האוהדים שהיו שם בתקופות הקשות, כשהיציעים היו מלאים גם אחרי הפסדים, הם חלק בלתי נפרד מההצלחה של בית"ר. לצד השאיפות המקצועיות והאינטרסים הכלכליים, אסור לשכוח את האנשים שהפכו את בית"ר למה שהיא.
תגובות