60 שנה של אדריכלות: בבצלאל חושפים לראשונה אוצר היסטורי נדיר

בית הספר לארכיטקטורה של בצלאל יציין ביום חמישי, 9 ביולי, 60 שנה להיווסדו באירוע חגיגי שיאחד מאות בוגרים ובוגרות, אנשי סגל, סטודנטים וסטודנטיות. במרכז האירוע תעמוד השקת "הארכיון החי" – מיזם חדש שייחשף לראשונה לציבור וכולל מאות מסמכים היסטוריים נדירים שנאספו לאורך השנים, במטרה לשמש בסיס להמשך ההוראה, המחקר והתיעוד של האדריכלות בישראל.

הערב יכלול מפגש רב-דורי של קהילת בית הספר, שיחות בין בוגרים לראשי המחלקה מתקופות שונות, וכן הכרזה על זוכי פרס אקרשטיין לחדשנות.

בין המשתתפים יהיו אדריכלים ואדריכליות שהותירו חותם משמעותי על המרחב הישראלי. בהם אדריכלית הנוף עליזה ברוידא, שתכננה את פארק רידינג ואת טיילת חוף תל אביב; האדריכל צבי אפרת, שותף במשרד אפרת קובלסקי ומחבר הספר "הפרויקט הישראלי"; האדריכל אבנר ישר, שתכנן את מגדל TOHA ומגדלים נוספים שעיצבו את קו הרקיע של ישראל; אסף מן, שותף במשרד מן-שנער שתכנן את הספרייה הלאומית החדשה; סיגי בארי, סמנכ"לית מגורים ועירוניות במינהל התכנון; וד"ר בת אל יוסף רביד, מהמובילות בתחום שילוב מדעי הנתונים והערים החכמות בתכנון עירוני.

סטודנטים.ות עובדים במבנה במוסררה עידו הנביא, המחלקה לעיצוב סביבתי ותעשייתי בבצלאל, שנות ה-70. (צילום: דיבות מייק טרנר)

לצדם ישוחחו גם ראשי בית הספר לאורך השנים, ובהם פרופ' אדריכל זאב דרוקמן ופרופ' אדריכלית אלס ורבקל, יחד עם נציגי דור הסטודנטים הנוכחי.

בית הספר לארכיטקטורה בבצלאל הוקם בשנת 1966 כמחלקה ללימודי עיצוב סביבתי, ומאז התפתח לאחד המוסדות המובילים בישראל בתחום האדריכלות. כיום פועלות בו שלוש תוכניות מרכזיות: תואר ראשון בארכיטקטורה, תואר שני בעיצוב אורבני ותוכנית לתואר ראשון באדריכלות נוף, בשיתוף האוניברסיטה העברית – הראשונה בישראל המשלבת הכשרה אדריכלית עם לימודי סביבה, אקולוגיה ונוף.

לאורך ששת העשורים האחרונים שימש בית הספר מוקד מרכזי לעיצוב השיח האדריכלי בישראל ולהכשרת דורות של מתכננים ואדריכלים שהשפיעו על פני הערים, השכונות והמרחב הציבורי.

"הסיפור של בית הספר הוא במידה רבה גם סיפורה של הסביבה הישראלית", אומרת ראש בית הספר לארכיטקטורה, פרופ' אדריכלית אלס ורבקל. "במשך 60 שנה בית הספר משמש זירה שבה אדריכלות היא דיסציפלינה מרכזית ומשמעותית, המשמשת כלי להבנת החברה, התרבות והמרחב וליצירת עתיד טוב יותר.

שיעור רישום סביבתי עם מודל, המחלקה לעיצוב סביבתי ותעשייתי בבצלאל, בשנות ה-70. ארכיון תמר דה שליט וארתור גולדרייך. אוסף עמוס גולדרייך,(צילום: באדיבות TAMART, לונדון)

"השאלות הללו קיבלו משנה תוקף אחרי ה-7 באוקטובר, שאירע בתוך חברה ישראלית שכבר שנים מתמודדת עם שינוי ערכים ועם ויכוח עמוק על זהותה ועל דרכה. במציאות המטלטלת הזו, סטודנטים, סטודנטיות, בוגרים ובוגרות של בית הספר לקחו חלק פעיל במאמצי התכנון והשיקום ברחבי הארץ – מתכנון מרחבי קהילה וחירום, דרך פרויקטים להתחדשות יישובי העוטף והצפון ועד פיתוח תפיסות חדשות של חוסן אזרחי, מרחב ציבורי ותכנון בסביבה של אי ודאות. כשחברה נדרשת לבנות מחדש את הבית, הקהילה והמרחב המשותף – אלה האנשים שמתרגמים חזון של שיקום למציאות בנויה".