20,000 מנויים. זה מספר בלתי נתפס באופן כללי, בטח ובטח כשמדובר בבית״ר ירושלים, קבוצה עם אוהדים שבאופן מסורתי לא בדיוק נמנה על רוכשי המנויים הקבועים. מילה אחת תתאר טוב מהכל את העובדה הזו: אמון. הקהל נותן אמון מלא במועדון, בתהליך המקצועי שעובר עליו, בחיבור המחודש לדי.אן.איי של הכדורגל הבית"רי הישן, וכן, גם בהחלפה המקצועית של ברק יצחקי באלמוג כהן על הקווים. עכשיו נשאר לצוות רק להביא ל20,000 אלף המנויים (עדיין בלתי נתפס) ולרבבות האוהדים הנוספים בבית אושר והצלחות על המגרש.
אגב, המועדון הכניס יותר מ-26 מיליון שקלים מהמנויים הללו, והקהל שנאמן לדרך ראוי לראות באצטדיון טדי את השחקנים הטובים ביותר בישראל. שון וייסמן הוא בהחלט אחד מהם, וכדאי שנמשיך ככה במגמה הזו.
ביום שבת הקרוב נרד חזרה לקרקע המציאות, מגביע העולם למשחק האירופאיות המקומי. לרגע זה נראה כמעט בלתי אפשרי להתרגל מחדש לירידה התלולה באינטנסיביות של המשחק, לפערים הברורים באיכות ובעוצמות התנועה, אבל חכו שבוע-שבועיים, ונחזור להתרגש מבית"ר ומליגת העל. ארגנטינה, אנגליה, צרפת וספרד זה ענף אחר ועולם אחר לחלוטין, לנו יש את בית"ר בסמי עופר, בטרנר, בבלומפילד ובסכנין. תודה על מה שיש.
ולא בכדי הזכרתי כאן את כל האצטדיונים הללו ברחבי הארץ ולא את הבית הטבעי – אצטדיון טדי. זה אותו הבית שמשום מה בכל עונה בית"ר הגדולה צריכה לנדוד ממנו למקום אחר, בגלל עיריית ירושלים. פעם זו הופעה של עדן בן זקן, והפעם אלו אירועי המכביה. גם אם מדובר באירוע לאומי מבורך, לא יכול להיות שאוהדי הכדורגל שוב מוצאים עצמם מטורטרים ומטרטלים בין אצטדיונים מרוחקים, כשהם מנועים מלקבל באופן מלא את המוצר שעליו הם שילמו במיטב כספם. האוהדים קנו מקום מסומן בטדי, מגיע להם לקבל מקום בטדי, לא בשום מקום אחר בארץ.
תגובות