בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית המשפט לעניינים מינהליים, דחה את העתירות שהוגשו נגד תוכנית "מתחם אפשטיין", המכונה גם "בורג' חליפה", והותיר על כנה את החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ירושלים ואת החלטת ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה. בפסק הדין קבע בית המשפט כי לא נמצאה כל עילה להתערב בהחלטות מוסדות התכנון, לאחר שאלו בחנו את כלל השיקולים הרלוונטיים ופעלו על בסיס תשתית מקצועית ומנומקת.
בית המשפט: אין מקום להתערבות בהחלטות מוסדות התכנון
בפסק הדין הדגיש בית המשפט כי היקף ההתערבות השיפוטית בהחלטות מוסדות התכנון הוא מצומצם ביותר, וכי בית המשפט אינו משמש "מוסד תכנון עליון" ואינו מחליף את שיקול דעתם המקצועי של מוסדות התכנון, כל עוד החלטותיהם התקבלו כדין, בתום לב ועל בסיס תשתית מקצועית מספקת.
איזון בין פיתוח, שימור ומשבר הדיור
בית המשפט קבע כי הוועדה המחוזית ירושלים וועדת המשנה לעררים ערכו איזון תכנוני ראוי בין צורכי הפיתוח לבין ערכי השימור והנוף.
לפי פסק הדין, התוכנית מיישמת את מדיניות הציפוף לאורך ציר הרכבת הקלה, מסייעת בהתמודדות עם משבר הדיור ותכלול גם תועלות ציבוריות משמעותיות, ובהן מבנה ציבור לתרבות, כיכר עירונית ומרפסת תצפית פתוחה לציבור.
בית המשפט קיבל את קביעת מוסדות התכנון שלפיה השפעת הפרויקט על אתרים לאומיים, ובהם הר הרצל ויד ושם, נבחנה באופן יסודי.
עוד צוין כי הפחתת גובה המגדל מכ-200 מטר ל-165 מטר משקפת איזון בין צורכי הפיתוח לבין הרגישות הנופית והערכית של האזור.
הדמיית תוכנית אפשטיין – בורג' חליפה הירושלמי (צילום הדמיה: AS+GG Architect)
נדחו גם הטענות להליך תכנוני פגום
בית המשפט דחה את הטענות שלפיהן נפלו פגמים בתשתית העובדתית ובהליך התכנוני.
בפסק הדין צוין כי חברי הוועדות קיימו סיורים בשטח, בחנו הדמיות רבות, שמעו את התנגדויות התושבים ואת חוות הדעת המקצועיות והיו מודעים לרגישות הנופית והערכית של המרחב ולמשמעותו עבור משפחות שכולות.
עוד נדחו הטענות בדבר "משחק מכור", היעדר תיעוד של דיונים פנימיים ופגיעה נופית משמעותית בעין כרם. בית המשפט קבע כי מוסדות התכנון ניהלו הליך מקצועי, שקוף ומעמיק, בחנו חלופות שונות ופעלו בהתאם לדין.
רוצים להישאר מעודכנים?
מהעירייה נמסר: "עיריית ירושלים מברכת על פסק דינו של בית המשפט המחוזי אשר הותיר על כנה את תוכנית "מתחם אפשטיין" ואישר את החלטות מוסדות התכנון, לאחר שקבע כי התקבלו בהליך מקצועי, יסודי ומאוזן.
"התוכנית היא חלק ממדיניות הפיתוח של עיריית ירושלים, המבקשת לרכז בנייה אינטנסיבית לאורך צירי הרכבת הקלה, להוסיף יחידות דיור, שטחי תעסוקה ומסחר ולחזק את המרחב הציבורי, תוך שמירה על ערכי הנוף, המורשת והרגישות הייחודית של העיר.
"לאורך שנות קידום התוכנית, התקיים הליך תכנוני ממושך, שבמסגרתו נשמעו מאות התנגדויות, נבחנו חלופות שונות, נערכו סיורים מקצועיים והוכנו הדמיות מקיפות. במסגרת ההליך אף בוצעו התאמות משמעותיות בתכנון, ובראשן הפחתת גובה המגדל בכ-35 מטרים, כחלק מהאיזון שנעשה בין צורכי הפיתוח לבין הרגישות הנופית והקירבה להר הרצל, ליד ושם ולעין כרם.
"בית המשפט קבע כי מוסדות התכנון בחנו את כלל השיקולים הרלוונטיים, לרבות ההשפעה על האתרים הלאומיים, ערכי הנוף, התחבורה, המרחב הציבורי והתועלות הציבוריות, ובהן הקמת מבנה ציבור, כיכר עירונית ומרפסת תצפית פתוחה לציבור. עוד נקבע, כי לא נפל פגם בהליך התכנוני וכי אין עילה להתערבות בשיקול דעתם המקצועי של מוסדות התכנון.
"ירושלים ממשיכה לצמוח ולהתחדש מתוך אחריות ותכנון ארוך טווח. תוכנית מתחם אפשטיין היא דוגמה להליך תכנוני יסודי, שבמסגרתו נשקלו בכובד ראש כלל השיקולים וההתנגדויות, ובוצעו התאמות משמעותיות לאורך הדרך. העירייה תמשיך לקדם פיתוח איכותי לצד שמירה על ערכי המורשת, הנוף והמרחב הציבורי, מתוך מחויבות לאיכות החיים של תושבי ירושלים ולדורות הבאים".
הפרויקט יוכל להמשיך להתקדם
בית המשפט אישר גם את החלטת הוועדה המחוזית להתיר חריגה ממדיניות הבנייה לגובה, וקבע כי מדובר בחריגה מוצדקת לנוכח מיקומו הייחודי של הפרויקט, איכויותיו האדריכליות והתרומה הציבורית הצפויה ממנו.
בסיכום פסק הדין נקבע כי החלטות מוסדות התכנון התקבלו לאחר הליך מקצועי, מנומק ומאוזן, וכי לא נמצאה כל עילה להתערבות שיפוטית. בהתאם לכך נדחתה העתירה, והליכי קידום תוכנית "מתחם אפשטיין" יימשכו.
סגן ראש העיר יוסי חביליו (האיחוד הירושלמי), שהגיש את העתירה והוביל את המאבק נגד המגדל, מסר ל"כל העיר": "המגדל הזה הוא סמל לאטימות ונצחון הכסף והאינטרסים הכלכליים על הערכים הלאומיים. צר לי שבית המשפט בחר לא להתערב ולא הציל את ירושלים ואת כבוד המוסדות הלאומיים והמשפחות השכולות. נשקול לערער לעליון. אני מקווה שבסופו של דבר הציבור יבוא חשבון עם מי שתמך במגדל היהיר הזה ויזכור מי נאבק נגדו".
מנסה לסייע – יוסי חביליו (צילום: ישראל כהן)
דוד
לראות דבר כזה נבנה בירושלים זה מעבר לעניין אדריכלי או נדלני, זו תחושה של פגיעה ברמה האישית. בחיים לא אסלח לאף אחד מהגורמים שקידמו את הפרויקט.
יחיאל ש.
זוכבר לא ירושלים. זו לאוניסטן.
אריאל
זה שקר להגיד שמגדל כזה דואג ל"מצוקת הדיור" של הצעירים. במגדל כזה נמכרות דירות לתושבי חוץ בעשרות מיליוני שקלים והצעירים עוזבים את העיר לפריפריה או לחו"ל
הוסר המכשול האחרון
לבניית השיקוץ החזירי מול קודש הקודשים הישראלי – הר הרצל, יד ושם, בית הקברות הצבאי. הכל למען רווח וממון ולא בשביל העיר או השכונה. השחתת העיר – נזק ובכייה לדורות
דביר
שילוב כוחות של ישויות פרוגרסיביות, מהעיריה דרך בתי המשפט, דואגים להסיר כל סממן ייחודי מירושלים. לא במקרה מתחוללת עכשיו דרמה סביב בית הקפה ההוא בשבת. הבעלים נוצריים, חברים בארגון שממיר יהודים.