המאבק הציבורי, האדריכלי והסביבתי הסוער ביותר במרכז ירושלים מסרב להירגע ועשוי להגיע לערכאות התכנון העליונות של מדינת ישראל: קואליציה רחבה של חברי מועצת העיר, גופים ירוקים וארגוני מורשת הגישו הבוקר (חמישי, 17.9) בקשת רשות לערר דחופה אל יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ירושלים, שירה תלמי-באבאי. הבקשה נועדה לבטל, או לכל הפחות לעכב ולשנות מהיסוד, את החלטת ועדת המשנה המחוזית מיום 6 בספטמבר 2026, אשר אישרה סופית את תוכנית הענק לבניית מגדלי המגורים והמלונאות המונומנטליים במתחם חסבון ההיסטורי.
רשימת המבקשים המרכזית מלמדת על עוצמת ההתנגדות הציבורית והפוליטית לפרויקט, וכוללת את מינהל הקהילתי לב העיר, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, המשנה לראש העירייה יעלה ביטון דה לנגה, חברי מועצת העיר ד"ר לורה ורטון וערן בן יהודה, לצד רשימה ארוכה של עשרות תושבים מודאגים מהאזור. העוררים טוענים כי מדובר במקרה המובהק ביותר המצדיק מתן רשות ערר למועצה הארצית, שכן התוכנית ממלאת במלואם את כלל המבחנים הקשיחים שנקבעו בהלכת "עין כרם" של בית המשפט העליון, בשל היותה בעלת השלכה רחבה, אופי עקרוני, רגישות ציבורית מיוחדת ומחלוקת ציבורית קשה.
"רמיסה חזיתית של כלל הקווים האדומים"
בבסיס בקשת הערר, כך לטענת מגישיה, עומדת שורה של כשלים תכנוניים חמורים ופגיעה אנושה בצביונה ההיסטורי של ירושלים:
• פריצת מגבלות הגובה: התוכנית מאשרת הקמת שלושה מגדלי ענק בני 41, 43 ו-45 קומות, אשר בתוספת קומות טכניות יתנשאו בפועל לגובה חסר תקדים של כ-48 קומות בלב העיר ההיסטורית. המתנגדים מדגישים כי בנייה כזו מזרחית לציר רחוב המלך ג'ורג' ובסמוך לחומות העיר העתיקה מהווה רמיסה חזיתית של המדיניות התכנונית שנשמרה במשך עשורים, וסותרת באופן מובהק את תוכנית מתאר 2000 (שהתירה באזור זה בנייה מרקמית נמוכה של 8–10 קומות בלבד) ואת מדיניות הרכבת הקלה המגבילה בנייה לגובה עד 30 קומות לכל היותר.
• גזילת ריאה ירוקה מגן העצמאות: אישור הפרויקט ינחית מכה קשה על המרחב הציבורי, באמצעות גריעת שטחים נרחבים מ"גן שרמן" (חלקו המערבי של גן העצמאות ההיסטורי). הפקעת שטח ציבורי פתוח הכולל עקירת כרם זיתים עתיק ועשרות עצים בוגרים לטובת מגדל מגורים פרטי, מוגדרת בערר כפגיעה קשה באינטרס הציבורי המנוגדת לכל היגיון תכנוני בסיסי.
• דורסנות כלפי ערכי מורשת ושימור: התוכנית צפויה לפגוע בצורה אנושה במתחם "חצר חסבון" ההיסטורי, המהווה מוזיאון חי של אדריכלות ירושלמית מהמאה ה-19 ומיועד לשימור מלא. אישור עבודות החפירה התת-קרקעיות והבנייה ה"מרחפת" צמוד למבנים ההיסטוריים נעשה תוך התעלמות מוחלטת ומקוממת מעמדתה החד-משמעית של ועדת השימור המקומית, אשר המליצה פה אחד לדחות את התוכנית.
מסלול מואץ פגום וכשל תחבורתי ברחוב הלל
סוגיה עקרונית נוספת שמעלים המתנגדים נוגעת לשימוש הפסול והמניפולטיבי בהליכי תכנון מואצים. הגדרת המיזם הנדל"ני כפרויקט של "התחדשות עירונית" במסלול פינוי-בינוי נועדה אך ורק כדי לקצר הליכים סטטוטוריים ולהיטיב עם היזמים הפיננסיים, וזאת חרף העובדה הברורה שלא מדובר בשכונת מגורים רעועה או באוכלוסייה קשת יום, אלא בשטח המורכב ברובו ממבני משרדים ועסקים המקודם למטרות רווח כלכלי מובהק.
בנוסף, מזהירים המומחים כי התוכנית לוקה בחסר מבחינה מקצועית ונספחי הנדסה, ויוצרת כשל תחבורתי עקרוני חמור באזור העמוס ממילא, כאשר אלפי כלי רכב מהחניונים התת-קרקעיים המתוכננים ינותבו ישירות לרחוב הלל הצר והחד-סטרי, ללא פתרונות תשתית הולמים. העובדה שכנגד התוכנית הוגשו למעלה מ-280 התנגדויות של תושבי האזור וגופים מקצועיים מוכיחה כי מדובר במאבק רחב על דמותה, צביונה ועתידה של הבירה, המחייב את התערבותו המיידית של מוסד התכנון העליון של מדינת ישראל.
רוצים להישאר מעודכנים?
חברות מועצת העירייה השותפות להגשת הבקשה לרשות ערר, יעלה ביטון דה לנגה ולורה וורטון (האיחוד הירושלמי): "תכנית חסבון היא אחת התוכניות הגרועות שאושרו, היא תשנה את הציביון של ירושלים לעד ותהווה בכיה לדורות, ירושלים תהפוך לעוד סתם עיר של מגדלים עם כמה מובלעות היסטוריות. לכן התגייסנו חברי וחברות האיחוד הירושלמי עם ארגונים ואנשים נוספים להמשך המאבק נגד התכנית".
תגובות