הדיון בבג"ץ סביב קרקעות החכירה בירושלים נדחה פעם נוספת – דחייה שנייה במספר, וככל הנראה לא האחרונה. מדובר בדיון ראשון בלבד במסגרת עתירה שהוגשה לפני למעלה משנה, וגם הוא הוגדר כדיון מקדים בלבד. לנוכח העומס המשמעותי בבית המשפט העליון, מועד חדש טרם נקבע, והוא צפוי להיקבע רק עוד חודשים קדימה.
הדחייה הנוכחית מהווה עוד תחנה מתישה במערכה משפטית ארוכה שמשאירה מאות משפחות בחוסר ודאות הולך וגדל. בלב ירושלים, בשכונות היוקרה הוותיקות טלביה, רחביה וניות, משתרעים מאות דונמים של קרקעות כנסייה לשעבר, הנמצאות כיום בבעלות חברת "אקסטל". קרקעות אלו מוחכרות באמצעות הסכמי חכירה מול קק"ל, אך תוקפם הולך ומתקצר, ולקראת שנת 2050 צפויות החכירות לפקוע סופית.
ברקע הדברים עומד דיון משפטי מורכב סביב שאלת הארכת החכירה הקיימת בחוזים – סוגיה שנויה במחלוקת עמוקה וצפויה לגרור שנים ארוכות של התדיינות מייגעת. העתירה הנוכחית מבקשת לחייב את קק"ל לממש את אפשרות ההארכה, אך צעד כזה הוא רק יריית הפתיחה לתהליך ארוך סביב משך התקופה והמחיר, שסופו ככל הנראה בבתי המשפט.
המשמעות: חוסר ודאות
מי שמשלם את המחיר הכבד ביותר על ההתנצחות הזו הם התושבים שחיים על הקרקעות הללו יום-יום. המשך המחלוקת המשפטית מאריך את חוסר הוודאות, מקשה על קבלת החלטות ומונע מהתושבים אופק ברור לגבי עתיד בתיהם וזכויותיהם.
ההשלכות בשטח כבר ניכרות היטב: ערך הדירות בשכונות טלביה, רחביה וניות הולך ויורד לאור חוסר הוודאות. בינתיים, התושבים נותרים ללא יכולת לקדם פרויקטים חיוניים כמו הוספת ממ"דים, מעליות או חניות, ומתמודדים עם מציאות של ערפל משפטי וכלכלי מתמשך.
גם לקראת הדיון האחרון ניכרה התבצרות עמדות מצד כלל השחקנים בזירה. הדרמה המשפטית אף גברה כאשר עורך הדין מטעם הכנסייה היוונית חזר בו מעמדתו, הודיע שחוזי החכירה אינם מתחדשים, והוסיף עוד אי בהירות לערפל הכללי. מה שהולך ומתבהר הוא שירושלים ואלף המשפחות החיות על קרקעות אלו אינם זקוקים לעוד "ניצחון" משפטי של צד אחד על חשבון האחר – הם זקוקים לפתרון אמיתי.
רוצים להישאר מעודכנים?
האם קיימת דרך אחרת?
מומחים וגורמים בשוק מצביעים על כך שהמשך ההליכים המשפטיים עלול להוביל, במקרה הטוב, להארכה זמנית בלבד של החכירה ההיסטורית, שבסופה לא תתאפשר עוד כל הארכה. תרחיש כזה רק יחזיר את הצדדים לאותה נקודת מוצא בעוד שנים רבות, יותיר את שאלת הזכויות פתוחה ויטיל על הציבור עלויות עתק.
מנגד, יש מי שמציע נתיב שונה בתכלית. חברת "אקסטל", בעלת הקרקעות, מקדמת מתווה שזכה כבר לתמיכה של גורמים רבים: קבלת בעלות מלאה על הנכסים תמורת פרויקטים של פינוי-בינוי.
למול העותרים שמתנגדים לכל הסדר, ישנה קבוצה הולכת וגדלה של תושבים שתומכים ולוחצים להגיע אליו וטוענים כי חיוני שכל הגורמים הרלוונטיים יירתמו לכך, ויובילו להסדר מעשי, מהיר וארוך טווח. במתווה שכזה, התושבים יזכו לוודאות ולאופק ברור, קק"ל תסיים מחלוקת היסטורית באופן מוסכם, וירושלים תקבל דחיפה משמעותית לפיתוח עתידה.
הדחייה הנוכחית בבג"ץ אינה חייבת להיות עוד אבן דרך בדרך לעוד שנים של עינוי דין. בשורה התחתונה, השאלה המרכזית אינה מי ינצח בבית המשפט, אלא אם יש רצון אמיתי להגיע להסכמה שתשרת את האינטרס הציבורי ותבטיח את עתידה של ירושלים לטובת כולם.
- הכותב הינו רן לוי, יועץ נדל"ן, פרסומאי מומחה
תגובות