את פרסום נייר העמדה יזם ד"ר אורן לדר, מנהל יחידת האנדוסקופיה לילדים במכון הגסטרו לילדים במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים וראש תחום המחקר בחוג האנדוסקופיה של האיגוד, יחד עם 18 מומחים מכעשר מדינות. המסמך פורסם גם בכתב עת מוביל וצפוי לשמש כלי עבודה לרופאי גסטרואנטרולוגיה ילדים ולרופאי חדרי מיון ברחבי העולם.
נייר העמדה מרכז הנחיות להתמודדות עם מגוון מצבים, ובהם בליעת חפצים חדים וקהים, סוללות, מגנטים וחומרים רעילים, וכן מקרים שבהם מזון נתקע בוושט. מטרתו לסייע לצוותים הרפואיים לזהות את רמת הסיכון, לבחור את דרך הטיפול המתאימה ולצמצם את הסיכון לסיבוכים.
הנתונים המדאיגים: הסכנה לא תמיד נראית לעין
המסמך מציג נתונים המדגישים את החשיבות של הערכה רפואית בהקדם לאחר בליעת גוף זר. לפי הנתונים המובאים בו, כמחצית מהמקרים שבהם נבלע חפץ חד עלולים להישאר ללא תסמינים במשך שבועות, גם כאשר כבר נוצר נקב במערכת העיכול.
גם בליעת מגנטים הפכה לסוגיה מדאיגה: לפי הנתונים המוצגים בנייר העמדה, בארצות הברית נרשמה עלייה של כ-450 אחוזים במקרי בליעת מגנטים מאז 2018, ובעולם נרשמה עלייה ממוצעת של 6.1 אחוזים בשנה.
במקרה של בליעת סוללת כפתור, הסיכון לסיבוכים עולה פי חמישה לאחר 12 שעות מהבליעה. הנתונים מדגישים כי לא ניתן להעריך את חומרת האירוע על סמך מצבו הנראה לעין של הילד בלבד.
ההחלטה כיצד לטפל בכל מקרה תלויה בכמה גורמים: סוג החפץ שנבלע, מיקומו בגוף, התסמינים שהילד חווה והזמן שחלף מאז הבליעה. בהתאם לכך, ניתן לסווג את המקרים למצבי חירום המחייבים טיפול מיידי, מצבים דחופים ומקרים שבהם אפשר לשקול מעקב רפואי.
סוללת כפתור: נזק עלול להתחיל בתוך 15 דקות
בליעת סוללת כפתור נחשבת לאחד התרחישים המסוכנים ביותר. לפי נייר העמדה, פגיעה ראשונית בוושט עלולה להתרחש בתוך 15 דקות בלבד.
כאשר הסוללה נתקעת בוושט, היא עלולה להיצמד לדופן וליצור תגובה אלקטרוכימית הגורמת לנזק מקומי חמור. הפגיעה עלולה להתפשט גם לכלי דם סמוכים ולהוביל לסיבוכים מסכני חיים.
במקרה כזה נדרשת הוצאה מיידית של הסוללה באמצעות אנדוסקופיה, כאשר חלון הזמן האידיאלי לטיפול הוא בתוך שעתיים. אנדוסקופיה היא פעולה שבה מוחדר צינור דק וגמיש, המצויד במצלמה ובמקור אור, לצורך בדיקת מערכת העיכול ולעיתים גם הוצאת גוף זר.
נייר העמדה מתייחס גם למקרים שבהם הסוללה כבר עברה את הוושט והגיעה לקיבה. במצבים אלה לא תמיד נדרשת הוצאה מיידית, וההחלטה מתקבלת בהתאם לנסיבות. בין השיקולים להוצאה באמצעות גסטרוסקופיה: גיל הילד, תסמינים, בליעה משולבת של מגנטים, מצב שבו הבליעה לא נצפתה או חלפו יותר מ-12 שעות מאז האירוע.
המסמך מציין כי בילדים מעל גיל שנה ניתן לשקול מתן דבש במינון מוגדר בזמן ההגעה לטיפול, אך אין לעכב את הפנייה למיון לצורך מתן דבש, ואין לתת אותו לילדים מתחת לגיל שנה. יש לפעול לפי הנחיות רפואיות עדכניות, שכן ההמלצה תלויה בנסיבות המקרה.
מגנטים: שניים בלבד עלולים לגרום לנזק חמור
גם בליעת מגנטים מחייבת התייחסות רפואית מהירה, ובייחוד כאשר מדובר ביותר ממגנט אחד.
מגנטים שנבלעו עלולים להימשך זה לזה דרך חלקים שונים של דופן מערכת העיכול. הלחץ המתמשך על הרקמות עלול לגרום לפגיעה באספקת הדם, לנמק ואף לנקב במעי.
כאשר מדובר במספר מגנטים שניתן להגיע אליהם באמצעות גסטרוסקופיה, נדרשת בחינה דחופה של האפשרות להוציאם באמצעות פעולה אנדוסקופית. אופן הטיפול נקבע על ידי הצוות הרפואי בהתאם למיקום המגנטים ולמצבו של הילד.
חפץ חד שנבלע? גם בלי כאב אסור להתעלם
מחטים, מסמרים, ברגים, עצמות דג ושברי זכוכית עלולים לפצוע את מערכת העיכול ולגרום לנקב ולסיבוכים משמעותיים.
ההחלטה אם להוציא את החפץ תלויה, בין היתר, במיקומו בגוף ובסיכון הכרוך בהשארתו לעומת הסיכון שבפעולה פולשנית להוצאתו. כאשר החפץ נמצא בוושט, נדרשת הערכה דחופה. במקרים מסוימים, אם הילד אינו סובל מתסמינים והחפץ כבר התקדם מהוושט למעי הדק, ניתן לשקול מעקב קליני והדמייתי צמוד.
נייר העמדה מציין כי במצבים שבהם לא ניתן להוציא את הגוף הזר בבטחה באמצעות אנדוסקופיה, או כאשר מתעורר חשש לסיבוכים משמעותיים, ייתכן שיהיה צורך בניתוח. בין הסיבוכים האפשריים: חסימת מעי, נמק, נקב, פגיעה בדופן הוושט ודלקת צפק.
המדריך החדש נועד לסייע לרופאים ברגעי חירום
ד"ר אורן לדר הסביר כי בליעת גופים זרים היא אירוע שכיח ברפואת ילדים, וכי שכיחותו נמצאת בעלייה, במיוחד בקרב ילדים בגילאי שנתיים עד חמש.
"בליעת גופים זרים אצל ילדים היא אירוע שכיח מאוד, שמהווה כ-1% מפניות למיון ילדים, ושכיחותו נמצאת בעלייה, במיוחד בגילי 5-2 שנים. לכל רופא גסטרו ילדים מוכרת הסיטואציה – טלפון דחוף מהמיון בבית החולים בשל ילד שבלע עצם זר. קיימים תרחישים רבים והצוות הרפואי נדרש לתת חוות דעת מיידית על אופן הטיפול במצבים שעלולים להיות מסכני חיים.
"לכן, לאור העלייה בשכיחות המקרים ומתוך החשיבות במתן טיפול רפואי מבוסס, יזמנו את כתיבת נייר עמדה בינלאומי שמפרט בצורה פשוטה וסכמתית את סדר הפעולות הנדרשות בהתאם לכל מקרה רפואי. זהו הישג ישראלי שאנחנו גאים להוביל, שממחיש את החשיבות של שיתוף פעולה חוצה מדינות לצורך דאגה לשלום הילדים ברחבי העולם ושמירה על בריאותם".
לדר הדגיש גם את חשיבות המודעות של ההורים: "לצד הטיפול הרפואי, חשוב שכל הורה יכיר את הסכנות, ישגיח על הילדים וירחיק מהם חפצים מסוכנים. כל בליעה של עצם זר בילדים, דורשת חוות דעת רפואית, במיוחד אם קיימים תסמינים כגון כאב, הקאות, קוצר נשימה, קושי בבליעה וריור, ובעיקר כשמדובר בבליעה של חפצים חדים, סוללות ומגנטים".
ד"ר אורן לדר (צילום: שערי צדק)
"היעדר תסמינים אינו שולל מצב חירום"
פרופ' דן טרנר, מנהל מכון גסטרו ילדים במרכז הרפואי שערי צדק, הדגיש כי אין להתייחס לכל מקרי בליעת הגופים הזרים באותו אופן.
"בליעת גוף זר היא לא אבחנה אחת אלא מגוון רחב של מצבים, שכל אחד מהם בעל פרופיל סיכון אחר ודורש התייחסות שונה. אחד הדברים החשובים שנייר העמדה מחדד הוא שאין להסתמך רק על השאלה 'איך הילד מרגיש עכשיו', אלא להבין מה נבלע, היכן הגוף הזר נמצא וכמה זמן חלף. בעיקר, חשוב שהורים יזכרו כי היעדר תסמינים במקרים אלו אינו שולל מצב חירום רפואי.
"הובלת נייר העמדה הבינלאומי על ידי ד"ר לדר ופרסומו היא מקור לגאווה וביטוי לידע ולניסיון המקצועי שנצבר בתחום הגסטרואנטרולוגיה והאנדוסקופיה בילדים בשערי צדק, שמציב את מכון הגסטרו שלנו בחזית הרפואה והמחקרים הבינלאומיים".
המסר המרכזי להורים ברור: אם יש חשד שילד בלע גוף זר, יש לפנות בהקדם לקבלת ייעוץ רפואי. במקרה של בליעת סוללה, מגנטים או חפץ חד, נדרשת הערכה רפואית דחופה. אם מופיעים קושי בנשימה, קושי בבליעה, ריור מוגבר, כאב או הקאות, יש לפנות מיד לטיפול רפואי. אין להמתין להופעת תסמינים כדי לברר את הסיכון.
תגובות