הפינה ההיסטורית: המדען המשפיע והאוצרות השמורים בספרייה הלאומית

סר אייזיק ניוטון (1727-1643), המדען הבריטי שזכה לתואר "אבי המדע המודרני", והיה פורץ דרך בתחומי הפיזיקה, המתמטיקה, האסטרונומיה והאופטיקה, היה גם נוצרי אנגליקני אדוק – אשר האמין כי התנ"ך והברית החדשה הם כתבי קודש המכילים את המסר האלוהי לאדם ומהווית את ה"תוכנית האלוהית" המניעה את היקום. הוא האמין שהיהדות היא דת טהורה יותר מהנצרות, וכי שיבת היהודים לארצם, תקדם את ה"ביאה השנייה" של ישו.

ניוטון למד עברית ויוונית על מנת לקרוא במקור את דברי הנביאים, ולחשב את קץ העיתים. הוא האמין שאחריו יגיע עולם טוב יותר, שיהיה מבוסס על העקרונות שניתנו לאברהם ולמשה: אהבת אלוהים ו"אהבת לרעך כמוך". ניוטון חיפש רמזים וצפנים אלוהיים בכתבי ירמיהו, ישעיהו, יחזקאל, דניאל וספר חזון יוחנן בברית החדשה. הוא היה תיאולוג שעסק באפוקליפסה – ניחוש אחרית הימים והתעניין גם באלכימיה. הוא הקדיש זמן רב לחקר בית המקדש של שלמה. למעשה הוא כתב יותר על נושאי דת מאשר על מדעי הטבע. כל זאת הוא עשה בסתר, כי הגיע גם למסקנות שכפרו במספר דוגמות בסיסיות של הנצרות וחשש שאם הדבר ייוודע ברבים, הוא עלול לאבד את משרתו כפרופסור לפיזיקה באוניברסיטת קיימברידג' היוקרתית. ניוטון סבר בצדק כי פרסום הצד הלא רציונאלי שבהגותו – היה פוגע בתהילתו כשופט, כממונה על המטבעה המלכותית וכחבר פרלמנט בבית הלורדים. לדעתו דת ומדע הם חטיבה אחת, וגילוי חוקי הטבע מאדיר את האל ומבאר את פעולותיו, ואין לראות את היקום כמכונה טהורה הפועלת באופן אוטונומי וללא צורך בישות אלוהית. לדבריו, חוקי התנועה והכבודה העולמית שגילה מסבירים גם את תנועת הכוכבים ביקום, "אבל אינם יכולים להסביר מי הניח אותם בתנועה מלכתחילה. אלוהים מושל בכל הדברים הללו ויודע מה יכול להיעשות".

אייזיק ניוטון ליד שולחנו (צילום-איור: Workshop of Enoch Seeman, Public domain, via Wikimedia Commons)

כאשר נתרם עיזבונו של ניוטון עם מותו לאוניברסיטת קיימברידג', נציגי האוניברסיטה שעיינו בהפתעה באוצר התיאולוגי העצום שבהם, בכך שכפר בעיקרון השילוש הקדוש – דוגמה נוצרית המקבעת את האב, הבן (ישו) ורוח הקודש – וטען שישו אינו אל ודבק בעמדה היהודית, שיש רק אל אחד עליון. דעתו היתה שהשילוש הקדוש הומצא על ידי ראשי הכנסייה במאה ה-4 וה-5. עוד מצאו שטען כי לאדם אין נפש ורק תחיית המתים תוכל להבטיח לו בעתיד נצחיות אמיתית. לאור זאת הבינו נציגי האוניברסיטה את סירובו לקבל הסמכה לכמורה.

גם ראייתו כי המקדש היהודי בירושלים הוא דגם קוסמי של מערכת השמש, וכי הוא מאמין שיש לבנותו בשלישית –שכנעו אותם להשאיר את כתביו התיאולוגים בידי יורשיו. הם מצאו שניוטון "הוא הרבה מעבר לתפוח" (הסיפור שעל נפילתו מעץ הביא אותו לחקר חוק הכבידה – מעשה שידידיו תעדו היה אמיתי), וכי מוטב שכתביו הלא מדעיים יגנזו ולא יראו אור. כאשר שברו את החותמת האדומה משעווה על אחד ממתכתו הגנוזים ביותר, מצאו גם את חישוביו שקץ העולם הנוכחי יגיע במאה ה-21, בשנת 2060, בתום עידן שהתחיל בשנת 800 לספירה, עם האפיפיור המושחת נאו השלישי שהכתיר את קרל הגדול לקיסר האימפריה הרומית הקדושה, וכך החל עידן השחיתות של הכנסייה. מסתבר שניוטון הוסיף לשנת 800 עוד 1260 שנה (ברמז שמצא בספר דניאל, פרק ז' 25) – וכך הגיע לשנת 2060 וקבע אותה כשנת תחילת חזרתו של ישו וייסוד מלכות אלוהים על הארץ.

עמוד בכתב ידו של ניוטון עם מילים בעברית (צילום: אדם אקרמן, מתוך כתבי ניוטון בספריה הלאומית)

מכתבו החסוי של ניוטון בו חזה כי קץ הימים יגיע בשנת 2060 (צילום: אדם אקרמן, מתוך כתבי ניוטון בספרייה הלאומית)

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

יורשיו של ניוטון, שהיו למעשה מוקיריו וידידיו הקרובים, כי הוא לא הקים משפחה שמרו משך דורות את סודותיו הדתיים. רק בשנת 1936, כ-200 שנה לאחר פטירתו, החליט אחד מיורשיו להעמידם למכירה פומבית. באמצע חודש יולי 1938 התקיימו בלונדון שתי מכירות פומביות – האחת מכירת ציורים אימפרסיוניסטים בבית המכירות כריסטי והשנייה בסות'ביס של אלפי דפי הגות תיאולוגית של אייזיק ניוטון – אוריגינלים בכתב ידו. קהל רב הגיע לכריסטי, ואילו רק בודדים הגיעו לסות'ביס. עדיין רווחה הדעה כי ניוטון צריך להיזכר כמדען דגול, ולא כעוסק בתיאולוגיה ואלכימיה וכמעריץ את ההיסטוריה העברית הקדומה. בכל אופן היו באולם שני אנשים שהבינו והעריכו את הגותו התיאולוגית: האספנים האמידים – הכלכלן הבריטי ג'ון מיינרד קיינס שרכש את כתביו של ניוטון בתחום האלכימיה – וחוקר המקרא והאספן יליד ירושלים – אברהם שלום יהודה – שקנה את מרבית יתר כתבי היד. אברהם יהודה – ניסה לעניין בהם מוסדות מדעיים, אך לא זכה להיענות. בפרוץ מלחמת העולם השנייה הוא היגר לארה"ב ושם על סף פטירתו ב-1961, הוריש אותם לספרייה הלאומית בירושלים. בתום מאבקי יורשים – הגיע האוסף ארצה ב-1969 ולא היה נגיש לציבור הרחב. בשנת 1991 פורסמו הכתבים של ניוטון במיקרופילם, והחלו לעורר עניין רב, נמצאו באוסף גם מספר דפים העוסקים באלכימיה, בהם שרטוט שיצר ניוטון משושלת מספר דורות של אלכימאים ידועים. אלו חפשו את "אבן הפילוסופים" – אבן החכמים – שעל פי אמונתם מכילה חומר המסוגל להפוך מתכות לזהב. בשנים 2007 הוצגו כתביו על ידי הספרייה הלאומית לציבור בכנס בינלאומי בשם: "ניוטון בעקבות סודות האל והמדע". בשנת 2016 הכריז אונסק"ו על מכלול כתביו של ניוטון כ"נכסי רוח עולמיים".

בביתו בארה"ב אברהם שלום יהודה הראה את אוסף כתבי ניוטון התיאולוגים לאלברט איינשטיין. איינשטיין שהעריץ מאד את ניוטון, עיין בכובד ראש בחומר ואז כתב ב-1940 ליהודה, שהאוסף חייב שימצא לו בית מכובד וכי הוא נכס אנושי. וכך כתב במכתבו: "כתבי היד האלו העוסקים בנושאים תנכ"יים, נראים לי מעניינים במיוחד – כיוון שהם מאפשרים ראייה מעמיקה על ייחודו הרוחני ודרך עבודתו של אדם דגול זה. ניוטון היה בעל אמונה בלתי מעורערת במקורו האלוהי של התנ"ך, אמונה העומדת בניגוד לספקנות הביקורתית, המאפיינת עמדתו מול הכנסייה. בשל אמונה זו היה ניוטון משוכנע שפרקי התנ"ך המעורפלים לכאורה מכילים נבואות חשובות, שכדי להבהיר אותן אנו חייבים לפענח את שפת לשון הסמלים בהם נכתבו". ניוטון הקדיש לפיענוח זה מחשבה מעמיקה ושיטתית, תוך שימוש בכל מקור שעמד לרשותו.

קבר ניוטון בכנסיית וסטמינסטר בלונדון (צילום:Klaus-Dieter Keller, Public domain, via Wikimedia Commons)

נציין כי איינשטיין, שנפטר כ-230 שנה לאחר ניוטון, היה גאון באותם תחומים שפיתח העילוי הבריטי, אך הוא לא האמין באלוהות תיאולוגית. יחד עם זאת הוא התפעל מהחוקיות והיופי של היקום – אך לא האמין באלוהות שמפעילה טבע, אלא דגל ב"תחושה דתית קוסמית".

ניוטון הפגין בקיאות רבה במקורות יהודים מגוונים כמו פירוש הרמב"ם למשנה, ספר הזוהר, משנתם של הלל ושמאי, פירוש רש"י לתנ"ך, והאמין שהיהודים בשובם ארצה יבנו את בית המקדש השלישי ויקימו מדינה ריבונית מחודשת. אך האם ניוטון היה חובב ציון? שיקוליו היו רציונליים ולא משיחיים. הוא התייחס באהבה רבה לעם היהודי, אך נשאר נוצרי נאמן. כאשר בדק בקפדנות את מידותיו של בית המקדש הראשון והמבנה האדריכלי שלו, עשה זאת כי ראה בו שירטוט של היקום. הוא שיער כי המבנה היה העתק מדויק של מערכת השמש וניסה לפענח, ללא הצלחה, את הצופן האלוהי הטמון בו, לאור התיאורים המפורטים של המשכן פרק מ' בספר יחזקאל.

לגיבוי התאריך של שנת 2060 של קץ הימים, אך לא הרס העולם (ניוטון האמין שאחריו ישרור שלום אמיתי ואווירת גן עדן), הוא מצטט את הפסוקים הנשגבים מספר ישעיהו: "וכתתו חרבותיהם לאיתים וחניתותיהם למזמרות, לא יישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה".

אייזיק ניוטון (צילום-איור: James Thronill after Sir Godfrey Kneller, Public domain, via Wikimedia Commons)

חזון זה השאיר רושם רב על מה שדמיין ניוטון שיתרחש אחריי שנת 2060. העיר ירושלים היתה כל חייו קרובה לליבו, והנבואה של ישעיהו כי "באחרית הימים נכון יהיה הר בית יהוה בראש ההרים ונישא מגבעות ונהרו אליו כל הגויים… כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלים", תאמה גם את חזונו, אלא שהוא האמין כי אז ישו יקום לתחייה בירושלים ויכונן מלכות אלוהית.

נראה שאין ספק בכך, שניוטון היה שבע נחת מכך שאם כבר כתביו והגיגיו התאולוגים הכמוסים – יהפכו לנחלת הכלל – אזי המקום המתאים ביותר שימצאו ראוי שיהיה בירושלים, ויופקדו בספרייה הלאומית של מדינת ישראל והעם היהודי. סמלי הוא שאייזיק ניוטון קבור במנזר וסטמינסטר, בו קבורים גדולי האומה הבריטית, באולם מרכזי הנקרא "ירושלים". לצידו קבורים צ'ארלס דרווין וסטיבן הוקינג, שהיה האסטרופיזיקאי (חוקר היקום) האנגלי הדגול ביותר מאז ניוטון.

• הכותב הוא אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים" ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים"