הפינה ההיסטורית: התוכנית להקמת מוזיאון בית איינשטיין

ביוני 2023 הונחה אבן הפינה בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם ל"בית איינשטיין" בטקס חגיגי בהשתתפות הנשיא יצחק הרצוג וראש העיר משה ליאון. התכנון היה שהמשכן יפתח בשנת 2025.

המוזיאון צפוי להתפרס על פני שטח של 2.9 דונם, במקום שבו נמצא כעת הפלנטריום המיושן ע"ש ויליאמס – אשר ייהרס. מוזיאון בית איינשטיין, שינציח את כל מורשתו הרוחנית של אלברט איינשטיין, תוכנן על ידי אדריכל העל דניאל ליבסקינד, והוא צפוי להיות אחד מסמליה התיירותיים של ירושלים.

התוכנית אושרה על ידי הממשלה בשנת 2022, זאת לאחר מאמצים שארכו שנים רבות להקמת מבנה מונומנטלי לכבוד היהודי המפורסם ביותר בעידן המודרני. ראשיתו ברעיון שהעלה בשנת 2011 הנשיא שמעון פרס. הוא גייס לשם כך את אחד האדריכלים המוערכים ביותר בעולם – נורמן פוסטר הבריטי. פרס שאף שהמבנה יהיה ייחודי וייצג את הצטיינותו של העם היהודי בקבלת פרסי נובל (22 אחוז מכלל הזוכים הם יהודים), והבניין יבליט את גאוניותו של איינשטיין כגדול הפיזיקאים התיאורטיקנים עד היום. המיקום שנראה לפרס כמתאים להיכל כזה, היה במורד קמפוס הר הצופים עם נוף לעבר העיר העתיקה. הוא שאף שהבניין יאפיל על הסמל הנוכחי של ירושלים – כיפת הסלע, שנבנתה בשנת 691 לספירה. פרס חשב במושגי חזונו של בנימין זאב הרצל, שבספרו האוטופי 'אלטנוילנד' הציע להקים את "היכל השלום" והקידמה בירושלים – שיהיה בניין "מלא הוד, בנוי מאבן לבנה ויראה בכל הדרו מהר הזיתים – וירתק את אוהבי השלום בעולם וגם מלומדים מכל ענפי המדעים".

הדמיית דגם 'בית איינשטיין' בקמפוס גבעת רם שאושר על ידי הממשלה (צילום הדמיה: אדריכל דניאל ליבסקינד – באדיבות משרד 'חבר אדריכלים')

נורמן פוסטר הציע מבנה זכוכית ענק בצורת ראשו של אלברט איינשטיין, וגם דגם דומה כדורי ממנו ניבט דיוקן פניו של איינשטיין. הדגמים הובאו לירושלים בשנת 2011 והוצגו לשמעון פרס ולראש העיר דאז ניר ברקת. כולם התלהבו מהדגם של ראשו של איינשטיין, ופרס החל בגיוס כספים. ברם, הסתבר לו כי בינתיים החל תכנון בניית הספרייה הלאומית המודרנית, והוא החליט להשהות את הקמת "בית איינשטיין". האדריכל פוסטר, שיצירותיו האדריכליות פזורות בכל העולם התאכזב, כי שאף להקים גם בניין בעל ערך משמעותי בירושלים. אי לכך הוא נאות ברצון להזמנה ב-2015, לתכנן את המכון לחקר המוח בקמפוס גבעת רם. הבניין הוקם תוך שנתיים, וייחודו במעטפת החיצונית של רשת נוירונים (תאי עצב המוח וסיבים) העשויים מאלומיניום.

תוכניתו של פוסטר לבית איינשטיין לא קודמה יותר ונפלה לתהום הנשייה, עם פטירתו של פרס ב-2016. בו זמנית החל הדיפלומט הישראלי עידו אהרוני, שהיה ממונה על מיתוג פרויקטים של ישראל בניו יורק, ושימש כקונסול כללי של ישראל בניו יורק בין 2016-2010, ולאחר מכן היה לקונסול בעצמו, לקדם רעיון להקים משכן לאומי לארכיונו של איינשטיין, הנמצא בבניין לוי – שאף הוא שוכן בגבעת רם. אהרוני נרתם לגיוס כספים להקמת בית איינשטיין. בשנת 2017 נשאו מאמציו של אהרוני פרי, כאשר הציג את הרעיון לאספן האמנות חוזה מוגרבי (שנולד בנחלאות והיה לאחד מאספני האמנות הגדולים בעולם). מוגרבי הסכים לתרום 41.5 מיליון שקל, ממשלת ישראל הוסיפה עוד 22.5 מיליון שקל למטרת הקמת המשכן.

אלברט איינשטיין (צילום: באדיבות ארכיון איינשטיין)

מוגרבי רתם את האדריכל דניאל ליבסקינד, שבחר להיעזר במשרד האדריכלים "חדר אדריכלים" לביצוע הפרויקט שתכנן. זהו משרד תל אביבי ידוע שייסד האדריכל חנן פומגרין, שבין השאר ערך את השיפוץ במשכן הנשיא ב-2010 וכן בבית משפחת בן יהודה ברחוב עין גדי 28 (אליעזר בן יהודה לא הספיק לעבור אליו – והתגוררה בו חמדה אשתו).

ההיכל שתכנן ליבסקינד בסיוע משרדו של חנן פומגרין אושר על ידי הממשלה בשנת 2022. לרשות ביצוע הפרויקט, עמדו 64 מיליון שקל. הבניין יהיה מעוצב בצורה גיאומטרית הדומה למניפה ספרדית, ויהיה בנוי על מישור ישר. אולם נראה כבר בהדמיה כאילו הוא נמצא בטוויסט – במצב של סיבוב ותנועה בחלקו העליון – הבנוי מעל הכניסה הראשית ומתנשא לגובה של 16 מטר. המבנה יהיה מחופה באבן ירושלמית לבנה ומבהיקה והצורה של סיבוב גיאומטרי, המקנה לו מראה דינמי ומעוגל, נראית כאילו מתנגדת לכוח הכבידה. הוא יכלול שלושה מפלסים: בקומה הראשונה ישכון הארכיון של איינשטיין, בשנייה תהייה תערוכה על פעילותו המדעית, החברתית והציונית, ובשלישית תהיה ספרייתו האישית, שולחנו האישי ואוספיו הפרטיים (כמו אוסף התקליטים שאהב להאזין להם). בקומה זו ניתן יהיה לעיין בכתב ידו האורגינלי של איינשטיין, המכיל 46 עמודים של תורת היחסות עם הנוסחה הידועה Emc2. מהקומה השלישית תהייה יציאה למרפסת הצופה אל הקמפוס. לבניין יהיו שתי כניסות – האחת מצד הקמפוס והשנייה הפונה לכיוון ירושלים – אשר תשמש לכנסים ולאירועים מיוחדים. מיקומו של הבניין ליד הכניסה הראשית של גבעת רם יוצר לו חיבור בסמיכות לשדרת המוזיאונים ומבני ציבור לאומיים כמו הכנסת, מוזיאון ישראל והספרייה הלאומית.

הדמיית דגם 'בית איינשטיין' בקמפוס גבעת רם שאושר על ידי הממשלה (צילום הדמיה: אדריכל דניאל ליבסקינד – באדיבות משרד 'חבר אדריכלים')

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

מתי יעמוד המוזיאון המפואר על תילו? ומתי יעבור אליו ארכיון אלברט איינשטיין השוכן כעת בחדרים צפופים בבניין לוי למדעי הרוח? מדוע העיכוב הממושך בביצוע "בית איינשטיין"? ובכן הסיבה היא כספית. התברר כי כדי לממש כיום את הפרויקט, נחוץ סכום כמעט כפול ממה שנתרם להקמתו. כלומר נחוצים כ-130 מיליון שקל, ועוד 8 מיליון שקל עבור התערוכה הפנימית. בשלב זה טרם נמצא התורם, וכך גם מתעכבת הכשרת השטח והריסת הפלנטריום.

אי לכך מומלץ למעריצי ומוקירי אלברט איינשטיין, ולמעמיקים בהישגיו המדעיים, להמשיך לבקר בארכיון הנוכחי ולהיעזר בשרותיו. אין לארכיון את ההנגשה שתהייה בבניין החדש, שיהיה מצויד באמצעים פיזיים ודיגיטליים המודרניים ביותר.

דוד בן גוריון עם אלברט איינשטיין (צילום: באדיבות ארכיון איינשטיין)

בית איינשטיין יקלוט את כל 84 אלף המסמכים, שהפכו לרכוש האוניברסיטה העברית במרוצת השנים, אשר איינשטיין הוריש לה עם פטירתו ב-1955. משך 27 שנה עמל הצוות שעבד עמו לאיסוף כתביו ברחבי העולם, עד אשר הועברו לספרייה הלאומית ומשם הופקדו למשכן בבניין לוי. כך הוקם הארכיון בשנת 1982.

בשנת 2003 הושק הארכיון המקוון אשר כלל 900 מעבודותיו המדעיות של איינשטיין, מהם 500 שלא נחשפו בעבר ו-40 אלף מסמכים ומכתבים. בשנת 2013 הורחב תהליך הדיגיטציה של הארכיון ו-80 אלף מסמכים הועלו לרשת האינטרנט. תהליך זה מאפשר גישה לציבור הרחב והחומר הפך לעזר לתלמידים, חוקרים ומתעניינים. ברשת האינטרנט נמצא קטלוג מלא של רשומות כל המסמכים, המחולקים לנושאים. ישנה הצגה חזותית של כ-3,000 מסמכים נבחרים של עבודתו המדעית של איינשטיין. אוניברסיטת פרינסטון בארה"ב היא המו"ל העיקרי של כתביו המדעיים.

דגם 'בית איינשטיין' שהגיש האדריכל נורמן פוסטר לשמעון פרס (צילום: באדיבות יוסף אנגל ויורם רביב)

דגם 'בית איינשטיין' נוסף שהגיש האדריכל נורמן פוסטר לשמעון פרס (צילום: באדיבות יוסף אנגל ויורם רביב)

האוניברסיטה העברית, שהיא יורשת הקניין הרוחני של איינשטיין, מרוויחה מדי שנה כ-2 מיליון דולר משימוש מסחרי בדמותו ובשמו של המדען הדגול. עוד בחייו היה אלברט איינשטיין לדמות כל-עולמית: העיתונאים רדפו אותו וצלמו אותו מכל זווית. הרצאותיו היו לאירועים חברתיים, והשערותיו המדעיות שהתאמתו – יצרו רושם שהוא מסוגל לפתור את כל מסתורי היקום. הפופולריות שלו נבעה מאנושיותו, מהופעתו הבוהמית ורעמתו הפרועה, מצניעותו ומשנינותו ואמרותיו. תעוזתו לנסות ולהבין את הסדר הקיים בטבע ולגדור אותו בנוסחאות פשוטות ובחוקים מדעיים-מתמטיים עוררה השתאות. הוא האמין שישנה שלמות לעולם הזה שטרם התגלתה. לקסם שבדמותו הוסיפה כנותו, כאשר הודה שחיפש שנים רבות את הנוסחה שתסביר את ההרמוניה בה מתנהל היקום, ונכשל במציאתה.

בשנת 1999 נבחר איינשטיין כאיש המאה על ידי מגזין "טיים". תורת היחסות הכוללת שהוא הציג אותה ב-1905 אומתה בשורה ארוכה של ניסוחים ותצפיות, שהאחרונה שבהן, בשנת 2016, היתה גילוי גלי הגרביטציה כפי שחזה אותם 100 שנה קודם. גדולתו נבעה מכך שלמרות שבזמנו לא היו מעבדות משוכללות ויכולת לניסויים מורכבים, הוא הצליח רק בעזרת יכולותיו הגאוניות ופיתוח מתמטי לבסס היטב את התאוריות שלו. תורת היחסות שיכללה את תורת כוח הכבידה של אייזיק ניוטון, ובאה לידי שימוש במערכת לוויני ג'י.פי.אס, תורת הקוונטים, מכניקה סטטיסטית, הבנת תכונות חורים שחורים והסברת האפקט הפוטואלקטרי (עליו קיבל את פרס נובל). נוסחתו על הקשר בין האנרגיה והחומר, פרצה את הדרך לפיתוח פצצת האטום. יצוין כי איינשטיין הפציפיסט לא עבד בפיתוח הפצצה, אלא המליץ עם מדענים נוספים לנשיא רוזוולט – להחיש את יצירתה נוכח האיום הנאצי על העולם.

הדמיית דגם 'בית איינשטיין' בקמפוס גבעת רם שאושר על ידי הממשלה (צילום הדמיה: אדריכל דניאל ליבסקינד – באדיבות משרד 'חבר אדריכלים')

איינשטיין היה חבר בחבר הנאמנים של האוניברסיטה ויו"ר המועצה האקדמית שלה ומעורה מאד בהתפתחותה. הוא פעל כל חייו לגיוס כספים למען האוניברסיטה, וראה בה מוסד שחייב להיות ברמה גבוהה, אשר ישקף את יכולת היצירה של העם היהודי. עם קום המדינה הוענק לו תואר דוקטור כבוד מטעמה. איינשטיין דחה את ההצעה להיות נשיא מדינת ישראל, אך המדינה והאוניברסיטה היו מאד קרובים לליבו כל חייו.

• הכותב הוא אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים" ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים"