הפינה ההיסטורית: מוזיאון הטבע בירושלים קם לתחייה

מוזיאון הטבע הישן, שנפתח ב-1962, בבית אבן עתיק ומפואר ברחוב מוהליבר 6 בשכונת טלביה, יעבור שדרוג ושיפוץ מקיף – אשר יהפוך אותו לאחד המוזיאונים האטרקטיביים בעיר. ממקום שקפא על שמריו ונתפס כארכאי ומיושן ועמד תחת איומים מתמידים לסגירתו, יעבור האתר מהפכת מודרניזציה, ייהנה מתקציבים משמעותיים והתצוגות שבתוכו יחודשו ויקבלו עדכון טכנולוגי מתקדם. אחרי 15 שנות מאבק ציבורי ובתמיכת אלפי אוהבי המקום ותושבי השכונה ועמותת ידידי המוזיאון הנמרצת (בראשותו של פפה אללו) – נהדפו כל הנסיונות המתמשכים – להביא לסגירת המקום. גופים שונים ראו בבניין הראשי ובמבנה הצמוד אליו ובשטח הענק סביבם – נכס נדל"ני יקר ערך – בלבה של שכונת יוקרה ירושלמית. מאז ימי כהונתו של טדי קולק – ראשי העיר שירשו אותו – לא הפגינו עניין רב במוזיאון הייחודי. התקציבים צומצמו, וזאת על אף שהמוזיאון שייך לעירייה ומנוהל על ידי מינהל החינוך. משרת מנהל המוזיאון (לאחר פרישתו של האחרון שבהם –-סידני קורקוס ב-2016, אחרי ששרת 26 שנה בתפקיד). המשרה מולאה מאז, על ידי סגנו ד"ר יבגני רזניצקי (ממונה על החינוך במקום) – והועלו תוכניות "נגיסה" במבניו – כמו פתיחת מועדון למורים בבניין או מסירתו של המתחם כולו, לידי מרכז "שלם".

לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון

משנת 1993 התגבשה התוכנית להקמת מוזיאון טבע מפואר על שדרות רופין, בסמוך למוזיאון המדע, כחלק מקרית המוזיאונים. שני משרדי אדריכלים זכו ב-2010, בתחרות לתכנון המבנה המודרני. אלא שהדבר לא בוצע מאז בשל קשיים ביורוקרטיים ושינוי בתוכנית התב"ע של הפארק, שהיה אמור להיות בחזית המבנה – ואפילו אבן פינה לא הונחה. כיום עם הצלתו והתאמת תצוגות מוזיאון הטבע הישן, לרמת המאה ה-21 – יהיו בעתיד שני מוזיאוני טבע בירושלים. המוזיאון המודרני, כאשר יקום, יתרכז יותר בנושאים חובקי עולם של מדעי כדור הארץ – כמו אקלים, יחסי הגומלין בין האנושות והסביבה, גיאולוגיה, הצגת אוספים גיאולוגים השייכים למכוני האוניברסיטה העברית ואסטרופיזיקה.

שלט הגינה הקהילתית במוזיאון הטבע (צילום: אדם אקרמן)

המוזיאון, שיעבור בקרוב ממינהל החינוך לאגף התרבות בעירייה, יזכה למענק של כ-30 מיליון שקל בשלוש השנים הקרובות, לשיפוץ המבנים ולהתקנת מערכות ויזואליות. בימים אלו כבר הועברו לו כשני מיליון שקלים לתכנון ולעיצוב המחודש של המוזיאון. בנוסף לכך, קק"ל נרתמה לסייע בגיוס 1.5 מיליון שקל, לפיתוח מתחם הכניסה והשלימה כעת עבודות שכללו הנגשה, פיתוח נופי, הסדרת שבילים ושתילה נוספת של צמחים.

(מימין) אדם אקרמן ופפה אללו במוזיאון הטבע (צילום: באדיבות אדם אקרמן)

תצוגות הקבע במוזיאון מעניינות ומעשירות, בעיקר על גוף האדם ועולם הדינוזאורים. האטרקציה הבולטת של המוזיאון, היא אוסף של פוחלצים של חיות טרף וציפורים. תצוגת הפוחלצים מרתקת בזכות המנהל קורקוס שפרש, אשר השתלם בגרמניה באמנות הפחלוץ והעשיר מאוד את האוסף במו ידיו. הדב הסורי המוצג במוזיאון נלכד על ידי ציידים בראשית המאה ה-20. האריה והלביאה ניצודו באפריקה, הובאו ארצה לאחר שפוחלצו, וניתנו כמתנה לטדי קולק על ידי שליט אוגנדה, אידי אמין, טרם שהפך לאויב ישראל. פינת החי של המוזיאון בחצר כוללת: זוחלים, צבים, קיפודים שפנים ועופות מים, שדואגים להם מתנדבים וילדים משכונות סמוכות. ישנה כוורת פעילה בסמוך, בה ניתן ללמוד על אורח חיי המלכות בעזרת ד"ר רזניצקי, שהוא גם כוורן מקצועי.

דב מפוחלץ במוזיאון הטבע (צילום: אדם אקרמן)

מקור משיכה למבקרים – הגינה הקהילתית בחזית המוזיאון, הנחשבת למטופחת ביותר בעיר. הגינה המשתרעת על פני כשלושה דונמים והפכה לאתר טבע עירוני, ובכך תרמה גם להצלת המוזיאון. קומץ מתושבי האזור שהתמסרו לפיתוחה בעזרת המינהל הקהילתי "גינות העיר" וקק"ל, הפכו את האתר למוקד משיכה ירושלמי. הגינה החלה פעילותה בשנת 2006, באירוע של שתילת עצים, במסגרת היוזמה לשימור חצר המוזיאון בפני תוכניות בנייה. הגינה הוכרה כמרכז קיימות קהילתי והפכה למקום של מפגשים ופעילויות לכל הגילאים. יש בה שפע עצי פרי וגפנים, צמחי תבלין וערוגות ירק, והיא מופעלת על בסיס עקרונות חקלאות אורגנית. במקום ישנה משתלה שיקומית (שהכנסותיה נתרמים לעובדים עם צרכים מיוחדים). בשטח ישנם ביתנים עם סככות וכן פועל בית קפה. ליופי המקום תורמות שתי בריכות נוי, ובור מים בן 150 שנה. הגינה נחשבת לייחודית ביותר לא רק בירושלים – אלא בארץ כולה.

מבט מהגינה למבנה מוזיאון הטבע (צילום: אדם אקרמן)

הכותב: ד"ר אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים" ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים".

  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת6"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 המייל האדום של "כל העיר"[email protected]