בשבת האחרונה – רגע לפני שהיא חוגגת את יום חגה – נפרדה ירושלים מאחד מאוהביה הגדולים, נפרדה בכאב ובצער מאיש ירושלים דוד מונשיין, שהלך לעולמו בגיל 83.
מונשיין, יליד שכונת יגיע כפיים בעיר, היה בן למשפחה ירושלמית שורשית, שהתגוררה בעיר במשך דורות רבים. הוא היה איש רב פעלים ועסק בתחומים רבים – מתווך נדל"ן, פובליציסט, סופר ואף שחקן קולנוע, כשתפקידו המוכר ביותר היה בסרט הקאלט "מלך הסלים" בכיכובו של דובי גל (בשנת 1988) בתפקיד מאמן קריית גנים.
הוא כתב טורי דעה בעיתונים בין היתר ב"כל העיר", "חדשות", ו-"דה מרקר", ובין ספריו המוכרים היו "אגדות מונשיין" ו-"היה היתה פעם ירושלים".
דוד היה חבר בתוכנית "הפרלמנט של שוקי בן עמי" ברדיו ירושלים, ומי שהכיר אותו היטב ונמנה על חבריו הטובים הוא, כמובן, שוקי בן עמי, שמבכה את לכתו ואומר ל"כל העיר": "ירושלים תהיה פחות שמחה בלעדיו. הוא היה דמות ירושלמית. מוכר מאוד בירושלים של פעם. היה החבר הכי טוב של דודו ראש העיר. היה מספר סיפורים בחסד, לא ידעת אף פעם אם מדובר בבדיה, אגדה או אמת, אבל כל סיפור שלו היה חתיכת סיפור".
עוד מוסיף בן עמי: "דוד היה כותב בחסד עליון. היה בו עניין, סופר שעיקר כישוריו היו בסיפורים קצרים אך מדהימים. הוא היה איש של שמחה, מאוד מצחיק. לפרנסתו הוא עסק גם בתיווך דירות וגם בזה הוא היה מיוחד. היה יכול לפרסם מודעה בדירה שאין בה טיפת שמש – 'דירה שטופת צל'. אני זוכר שפעם העמיד מראה מול המרפסת כדי להחדיר את קרן השמש ולהאיר דירה חשוכה ולעשות ממנה מאורת מאוד. אפשר להגיד שהוא היה איש של תככים ומזימות, אבל בצורה מיוחדת".
מונשיין ז"ל, נקבר היום (שני) בגבעת שאול ובן עמי משתף: "האמת שהופתעתי, חשבתי שיגיעו יותר אנשים ללוויה. היא היתה קטנה וצנועה. לראות את האיש שוכב באלונקה זה כואב, אתה אומר לעצמך 'ראבק, הגיע לו יותר מירושלים'. ירושלים לא החזירה לו כפי שהוא היה ראוי".
לבן עמי חשוב שנזכור את מונשיין המצחיק, השמח איש של בדיחות הדעת וסיפר עוד סיפר שמאפיין אותו: "בדברים הקטנים הוא היה מצחיק, איש חד מאוד. פעם אחת היינו במאפיה וביקש לחם, אז שאל אותו המוכר איזה לחם הוא רוצה שחור או לבן – אז מונשיין ענה לו שזה לא משנה כי זה מיועד לעיוור. כזה הוא היה. איש של סיפורים מצחיקים. נזכור אותו לטובה".
יוסי משה, גם הוא חבר בפרלמנט של שוקי בן עמי בתוכניתו של רדיו ירושלים, סיפר גם הוא זיכרון מדוד מונשיין ז"ל בשיחה עם "כל העיר" ואיל לא – מדובר בסיפור הומריסטי: "היה איש של סיפורים. פעם אחת ישבתי איתו ושנינו היינו שקועים פתאום הוא אומר לי 'עכשיו הבנתי', שאלתי אותו מה הוא הבין ואז הוא אומר לי – 'אנחנו והערבים זה כמו שני ישבנים', אמרתי לו מה זה אומר והוא ענה, 'תראה כמה חרא עובר בין שני הישבנים שלנו ובכל זאת הם חיים בשלום, ככה אנחנו צריכים להיות', היו לו יציאות מצחיקות. זה היה מונשיין".





יגאל ירושלים
אדם מדהים אהבנו אותו
איתי
היה איש מדהים, בשבילי האיש היה כל כולו ירושלים..על הטוב ועל הכי טוב אתפלל לע"נ יהי זכרו ברוך
אייל
יהי זכרו ברוך