ביום חמישי נפתחו במוזיאון ישראל שתי תערוכות משמעותיות, העוסקות בממצאים ארכיאולוגיים נדירים שהשפיעו על האנושות כולה, ובמאחורי הקלעים של מציאתם. הממצאים בהם מדובר הם המגילות הגנוזות הראשונות, שבהן העותקים העתיקים ביותר של התנ"ך, אשר התגלו במדבר יהודה לפני 70 שנה. אחת המגילות המסתוריות ביותר היתה שכתוב של ספר בראשית, שסיפר את סיפורי בראשית המוכרים באופן שונה, הוסיף עליהם פרטים חדשים וגרע מהם פרטים קיימים. המגילה שנקראת "חיצונית לבראשית" שברירית ומתפוררת, ועל כן לא הוצגה ב-50 השנים האחרונות.
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באנדרואיד
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באייפון
- מדריך העסקים הגדול של ירושלים
- תרבות בירושלים – לכל הכתבות
כעת, לרגל חגיגות ה-70 למדינת ישראל, מוזיאון ישראל מעניק לציבור הזדמנות לראות את המגילה הנדירה בטרם תשוב ותיגנז בכספת השמורה של היכל הספר בעשרות השנים הבאות, בתערוכה "בראשית בגרסה אחרת: מגילה יחידה במינה", שאוצרים ד"ר אדולפו רויטמן וחגית מעוז.
מגילה חיצונית לבראשית (צילום: באדיבות מוזיאון ישראל)
בכל שנה צופים מאות אלפי מבקרים מכל העולם במגילות הגנוזות ששמורות בהיכל הספר. יריעות הקלף שנכתבו בעברית, בארמית וביוונית ונמצאו במערות קומראן שבאזור ים המלח בחורף 1947 חשפו את העותקים הקדומים ביותר בעולם התנ"ך וחיבורים משמעותיים נוספים מהימים שבהם פעל בית המקדש השני בירושלים. מסתורין רב נקשר במגילות שגילן כ-2,000 שנה. אחת מהן, שנמצאה באותו חורף של שנת 1947 היתה במצב גרוע במיוחד: צידו האחד של גליל הקלף שלה, שהיה מונח זמן רב על קרקע המערה, נרקב, נסדק והתפרק לרסיסים זעירים ואלה נדבקו זה לזה. צידו האחר שהיה חשוף לאוויר המערה ניזוק פחות. בחינה מדוקדקת של המגילה הכתובה ארמית העלה כי מדובר בגרסה אחרת של ספר בראשית. המגילה הוצגה לקהל לפני 50 שנה לזמן קצר מאוד אך בשל מצב ההשתמרות הקשה שלה נגנזה לאחר מכן בכספת השמורה והמיוחדת של היכל הספר.
על בסיס הכתב ובדיקות נוספות, תוארכה המגילה לסוף המאה ה-1 לפני הספירה, כ-500 שנה לאחר כתיבת סיפורי "בראשית". חלקי המגילה שנשתמרו כתובים ארמית ועוסקים בגיבורי העבר: למך, חנוך, נח ואברהם. הקטע ממנה שיוצג לציבור משכתב את המסופר בתורה על הקרבת הקורבנות בידי נח בתום המבול כפי שמסופר בספר בראשית. הטקסט נצמד לעיתים לנוסח שבתורה ולעיתים מרחיב אותו באמצעות מסורות חוץ–מקראיות ברוח מדרשי חז"ל המאוחרים. לכן הוחלט לכנותה "מגילה חיצונית לבראשית". כיום מניחים שהמגילה משתייכת לכלל הספרות היהודית משלהי תקופת הבית השני, ואלמלא גילויה, היתה נעלמת מתודעת הציבור ואובדת לנצח.
מוזיאון ישראל (צילום: תומר אפלבאום)
הגילוי עצמו הוא העומד מאחורי תערוכה נוספת, "הפנים שמאחורי המגילות", אשר נפתחת במוזיאון ומציעה זווית חדשה על מציאתן. את התערוכה אוצרת רתם אריאלי, והיא חושפת את הסיפור על האנשים שמאחורי המגילות שהתגלו לפני 70 שנה, חושפת פרטים חדשים ומאירה את הפנים הלא-מוכרים.
בתערוכה נבחן מחדש מיתוס גילוי המגילות, בין השאר באמצעות ההקלטה הנדירה של הרועים הבדואים שמצאו את המגילות, לא הבינו את ערכן העצום, השליכו קטעים מהן ומכרו אותן בזול; בתערוכה מתברר גם סיפורו של אתנסיוס סמואל, ראש הכנסייה הסורית העתיקה במזרח ירושלים, שרכש את המגילות ונסע איתן ללבנון, וממנה לארצות הברית – שם מכר אותן לפרופסור יגאל ידין במבצע סודי ומתוזמן לטובת מדינת ישראל.
רוצים להישאר מעודכנים?
בצילומים, מסמכים, הקלטות ופריטים נדירים התערוכה מספרת עליהם ועל דמויות ססגוניות נוספות שנקשרות לתגלית, שמונה גברים ואישה אחת העומדים מאחורי שרשרת האירועים שהביאה לגילוי וחשיפת המגילות – מאוצרות התרבות החשובים ביותר בתולדות האנושות – ממערות במדבר יהודה למשכנן בהיכל הספר שבמוזיאון ישראל. התערוכה, המיועדת לכל המשפחה, כוללת גם סרט תיעודי ובו קטעים נדירים.
