עמית: אתה שומע את זה יהונתן? את רעש הצ’יפסר, המולת הגריל, שאון מטחנת הבשר? יש המבורגר חדש בעיר!
יהונתן: קוראינו הרי יודעים שאחד החיפושים הארוכים, ולפרקים המייאשים שלנו, הוא החיפוש אחרי המבורגר ירושלמי ראוי.
יהונתן: צריך לדייק – המבורגר ירושלמי ראוי באמת שנגיש לסועדי הצהריים. כך שפאב “החבית”, שעל הבורגר שלו אנחנו שומעים באחרונה דברים מסקרנים, לא רלוונטי לצערנו.
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באנדרואיד
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באייפון
- מדריך העסקים הגדול של ירושלים
עמית: אנחנו מדברים על העולה החדשה לעיר הקודש מבין רשתות הבורגר הארציות, רשת BBB, שהיא הגדולה ביותר בארץ בתחומה, ומחזיקה ב־25 סניפים. הם גם הבעלים של רשת “בורגרים” ולא מזמן אף רכשו את “מוזס”, כך שאפשר לומר שמדובר באימפריה מקומית.
יהונתן: בפעם האחרונה שרשת המבורגרים גדולה עלתה לעיר זו היתה “מוזס”, אז עדיין בבעלות עצמאית, ואנחנו כמובן מיהרנו להתייצב, כי כפי שציינת – הרבה שנים שאנחנו מחפשים את ההמבורגר שיגרום לנו פשוט להגיד “וואו”.
עמית: וזה לא קשה, כן? קציצה טובה, לחמנייה מדויקת, צ’יפס עבודת יד.
יהונתן: הכי קרוב שהגענו עד היום היה ב”קפטן” במתחם התחנה. חוץ מזה כל ההמבורגרים שאכלנו בעיר בשנים האחרונות נעו על אותה סקאלה של בינוניות – בינוני מינוס במקרה הרע, בינוני פלוס במקרה הטוב.
עמית: אז האם דווקא בסניף של רשת ארצית, ועוד כזה שהוא כשר למהדרין, זה יכול להשתנות? מיד נגלה.
מסעדת "BBB" (צילום: ארנון בוסאני)
הסניף הירושלמי הראשון של BBB נפתח לפני שבועות ספורים בלב של הלב של ירושלים, בחלקו התחתון של רחוב הלל, צמוד לכיכר החתולות. המסעדה החדשה תפסה את החלל רחב הידיים שהותירה אחריה מסעדת “רובע 5” היומרנית, שלמרות שני גלגולים שונים לא הצליחה להאריך ימים.
יהונתן: “רובע 5” היה בלי שום ספק מהפרויקטים היותר יומרניים שידעה העיר בשנים האחרונות. חלל ענק שניסה להיות מסעדת שף ניאו-ירושלמית ובהמשך ניסה להפוך את עורו למעין ביסטרו-בראסרי עד שהתפוגג בקול ענות חלושה.
עמית: עכשיו הולכים כאן על בטוח, ממש כמו “ספגטים” שפעלה בלוקיישן בהצלחה יחסית במשך שנים ארוכות. עם פסטה והמבורגר יותר קשה ליפול, כנראה.
יהונתן: להוציא שינויים קוסמטיים קלים, החלל המרשים נותר כמעט כפי שהיה. קיר הצמחייה וחומרי הגלם שעיטרו את הקירות הוסרו, אבל החלוקה לשלושה מפלסים, תקרת המתכת המיוחדת, הבר הגדול והספות – כולם נותרו מאחור, כעדות אילמת לכישלון של המקום שפעל כאן קודם.
- פלאפל האחים לוי בשוק, שלום בבצלאל או התימני בנביאים?
- מסעדות בירושלים: שיפודי אקספרס בצומת אורנים – ויש גם בונוס
- אוכל בירושלים: המנה הטבעונית החדשה של נוקטורנו
- מסעדות בירושלים: חלבית חביבה וראויה בבית נקופה
עמית: זה אומר שמדובר כנראה בסניף BBB היפה ביותר בארץ, ובוודאות בגדול ביותר. בהערכה גסה יש פה יותר מ־200 מקומות ישיבה, זה המון.
יהונתן: לא יהיה פשוט למלא את כל המקומות האלה. מרכז העיר חפור ונחפר, חניות אין, ולא לגמרי ברור לי מי הלקוחות שאמורים להגיע לכאן בשעת צהריים, פרט לעובדי המשרדים שבסביבה כמובן. מי שרוצים קניות מגיעים לקניונים ובלייני הלילה עברו לאזור השוק. תוסיף לכך את החורף שמתחיל וקיבלת חתיכת אתגר, אפילו לעסק שיש מאחוריו גב מסעדני ועסקי מוכח.
אוכלים BBB (צילום: ארנון בוסאני)
המבקרים נכנסים למסעדה רחבת הידיים ומגלים שפרט להם יש במקום עוד 3 שולחנות בלבד. מלצר זריז ויעיל ממהר לערוך את השולחן, להגיש את תפריט העסקיות והתפריט הרגיל ולהציע הצטרפות למועדון הלקוחות של הרשת, שמקנה עשרה אחוזי הנחה בחשבון וגם מתנה בדמות מנת טבעות בצל. יהונתן לא מהסס, שולף את הטלפון הנייד, ומצטרף.
עמית: תגיד את האמת – בכמה מועדוני לקוחות אתה כבר חבר בגלל שהציעו לך טבעות בצל?
יהונתן: זו הפעם הראשונה. לרוב אני מסרב להצעות כאלה אוטומטית, אלא שפה ידעו איך לקנות אותי.
אוכלים BBB (צילום: ארנון בוסאני)
- מסעדות בירושלים: ארוחת הטעימות שתגרום לכם לקנא בעמית ויהונתן
- אוכל בירושלים: לא הכי טוב, בוודאי שלא הכי גרוע
- מסעדות בירושלים: שש שנים אחרי – מה השתנה במסעדת מודרן?
עמית: מוזר שבתפריט יש שני סוגי טבעות בצל – טבעות בורגוס שנעשות במקום מבצל טרי וכאלה שהמלצר לא התבייש להודות שהן תעשייתיות ומגיעות קפואות.
יהונתן: התפריט גדול למדי אך פונקציונלי כמצופה ולא כולל כל מיני יציאות לא קשורות על תקן מס שפתיים כמו פסטות או דגים. המבורגרים ושאר כריכים בשריים הם הסיפור, לצד כמה תוספות הכרחיות של מטוגנים וירקות.
עמית: ורק שנבהיר את כללי הפורמט, כמו שאומרים – איך אנחנו בעצם שופטים את המקום הזה? כי אני מודה שעבר די הרבה זמן מאז שביקרתי בסניף כלשהו של BBB, כך שלא יהיה לי קל להשוות.
יהונתן: הניסיון לאבחן ולדרג את רשתות הבורגר השונות כבר די מעייף בעיני. באופן אישי, אחרי כמה חוויות שונות מן הקצה אל הקצה בכל רחבי הארץ, אני חושב שבסופו של דבר ההתייחסות למסעדות כאלה כאל רשת היא שגויה. אלה לא מקומות כמו מקדונלדס שיכולים להביא מוצר אחיד לכל מקום בארץ. יש פערים עצומים בין סניפים, כשלרוב ככל שהמרחק מהבסיס המקורי של הרשת גדול יותר היכולת של כל זכיין וזכיין להשפיע גדלה. אנחנו נכנסים למקום עם שם אחיד, בפועל מדובר בכל מקום על מסעדה כמעט עצמאית.
רוצים להישאר מעודכנים?
המבקרים מחליטים ללכת על שתי ארוחות עסקיות וארוחה נוספת מהתפריט הרגיל. כמנות ראשונות עסקיות הם בוחרים בסינייה ובסלט אסיאתית, ואת ההזמנה מחזקים בשתי מנות מן התפריט הרגיל – כנפיים בציפוי פריך וסלט “יוליוס”. מתנת ההצטרפות של יהונתן למועדון הלקוחות – טבעות הבורגוס – מצטרפת אף היא לשולחן העמוס.
מסעדת "BBB" (צילום: ארנון בוסאני)
עמית: בצד הטוב – הסינייה, שעל הנייר היא המנה הכי לא קשורה, מפתיעה לטובה. כמה פרוסות של חציל קלוי שעוטפות סוג של ראגו בשרי, מסביב קצת טחינה. שילוב קלאסי. לא אתפלא אם כל הכבודה הזו מגיעה למקום מוכנה מראש, ועדיין זו מנת פתיחה נחמדה.
יהונתן: הסלט האסיאתי של הארוחה העסקית, כמו הסינייה, עושה את עבודתו, ומרגיש רענן וחמצמץ. לא סלט גדול או מבריק בשום אופן, אבל גם לא כזה שעושה רק את המינימום ההכרחי.
עמית: הסלט השני, לעומת זאת, חלש מאוד. אני מניח שהוא נקרא “יוליוס” בסוג של ניסיון להתכתב עם סלט קיסר – חסה, ביצת עין, קוביות תפוחי אדמה ובשר מעושן. במקור בסלט הזה יש חזה אווז שבגלל כשרות המהדרין הוחלף בפרוסה יחידה ואומללה של פסטרמה, שאפילו הטיול הקצר על הפלאנצ’ה לא הציל.
יהונתן: קו המחשבה ובחירת המרכיבים נכונה, הביצוע דל מאוד. רוטב לא מספיק דומיננטי לא מצליח לחבר את המרכיבים השונים, וזה נותר בגדר רעיון חביב שמקבל ביצוע רופף מאוד.
עמית: הכנפיים איפשהו באמצע. בשום אופן לא מנת כנפיים יוצאת דופן, אבל כנפיים בציפוי פריך וברוטב פיקנטי זה משהו שגם כשהוא רק “בסדר” הוא נחמד. הבעיה העיקרית של המנה היא תחושה קמחית ברוטב, כאילו יש בו כמויות גדולות של עמילן תירס, או שאולי זה בכלל קשור לעובי הבלילה של הכנפיים.
יהונתן: וכמובן – טבעות הבצל המפורסמות. שנאמר – כשנותנים לך סוס אל תבדוק לו את השיניים, כשנותנים לך טבעות בצל היה אסיר תודה. אלה טבעות בצל במלוא מובן המילה – עיגולי בצל טרי שהופרדו זה מזה, צופו בפירורי לחם וטוגנו בשמן עמוק. זה נשנוש נחמד ופריך בסך הכל, ויחד עם הכנפיים זו מנת פתיחה ראויה לארוחת המבורגר.
עמית: אני חושב שאם עושים שימוש בציפוי כל כך עבה לטבעות הבצל נכון לחתוך אותן עבה יותר, אחרת טעמי הבצל הולכים לאיבוד בטעמי הבלילה.
יהונתן כהן ועמית אהרנסון במסעדת "BBB" (צילום: ארנון בוסאני)
למנה עיקרית נבחרים שלושה המבורגרים שונים. המבורגר הבית במשקל 220 גרם העונה לשם BB, המבורגר טלה והמבורגר אחד מתפריט המיוחדים – “לטינו בורגר” בתוספת של גוואקמולה, ביצת עין, שבבי בצל פריכים ורוטב מעושן. בגזרת התוספות צ’יפס רגיל, הום פרייז וטבעות בצל – הפעם בגרסה התעשייתית. המלצר היעיל שב ומוודא את מידות העשייה ובחירת הירקות שיתווספו ללחמניות. כעבור זמן קצר מאוד המנות מוגשות.
יהונתן: כל הבורגרים מוגשים באותן לחמניות, שניכר כי עברו קלייה והן לחמניות המבורגר מהזן החדש, עם גוון מתקתק קל, לא עוד לחמניות סומסום יבשושיות. לחמניות טובות.
אוכלים BBB (צילום: ארנון בוסאני)
עמית: המבורגר הטלה לא טוב. הוא גס יחסית בטעמיו ומפוספס במידת הצלייה.
יהונתן: טוב נו, מה לנו ולבורגר טלה? במקום של המבורגר אוכלים המבורגר.
עמית: לא מקבל את זה. אם יש בתפריט סקציה של בורגרים מיוחדים, שהם מנה מורכבת כבר עם תוספות, אפשר בהחלט לשבץ שם קציצה מבשר טלה, רק שכדאי להתאים לה טעמים שיחמיאו לה, ולא להסתפק באותן תוספות בסיסיות של בורגר קלאסי – עגבנייה, בצל, מלפפון חמוץ וחסה. פלפל קלוי, טחינה, חצילים – לא חסר רעיונות לאיך אפשר לעשות בורגר טלה מעניין וטוב יותר מזה שקיבלנו.
יהונתן: בורגר הבית, לעומת זאת, הקלאסי, צלוי בדיוק למידה הנכונה. הוא ורדרד ועסיסי יחסית, ויחד עם מריחה של מיונז וקצת רוטב חריף ועם הירקות הקלויים נוצר ביס המבורגר בטעם ישראלי מוכר ונעים.
עמית: בשר שמן במידה, בלי טעמי לוואי חזקים מדי שנתקלים לפעמים בז’אנר הכשר מהדרין. בהחלט מספק.
יהונתן: המנצח הגדול הוא הבורגר הלטיני, בכל המדדים. ראשית, הוא נראה מצוין, גדול, מזמין ומושחת. ביס שכולל את כל המרכיבים, עם שבבי הבצל הפריכים, החלמון של הביצה וסלט האבוקדו, הוא חגיגה.
עמית: חריף, מעושן, עסיסי ומוצלח. אני מסכים איתך. ראוי לציין לשבח את מידת העשייה המוקפדת של ביצת העין, שאפשרה לחלמון לזלוג ולהיספג בלחמנייה יחד עם מיצי הבשר. גם בסלט היוליוס ביצת העין טוגנה במדויק – מקווה שישכילו לשמור פה על תשומת הלב הזו לפרטים הקטנים כשהמקום יהיה מלא בסועדים.
יהונתן: טבעות הבצל איומות, אפילו עבור חובב טבעות בצל תעשייתיות כמוני. חסרות כל טעם. לא ברור לי למה להגיש כאלה בכלל במקום שעושה טבעות בצל בעצמו.
עמית: ההום פרייז, שטובעים באותו רוטב קמחי כמו הכנפיים, לא משהו בכלל. הצ’יפס, קפוא מזן סטנדרטי לגמרי, טוגן בסדר גמור ועונה אולי על הציפיות ממסעדת רשת – לא על הציפיות של מי שמבקשים לעצמם צ’יפס טוב באמת לצד הקציצה.
מסעדת "BBB" (צילום: ארנון בוסאני)
השילוב שבין הרעשת בשר ומטוגנים כבדה לבין תפריט קינוחי פרווה שולח את יהונתן ועמית לבקש את החשבון, שמשמעו שלב הסיכומים.
עמית: אני אמביוולנטי. מצד אחד – נו, עוד המבורגרייה בירושלים. בשורה של ממש אין כאן. מצד שני אני מודה שהופתעתי לטובה מכמה דברים – קציצות הבקר היו טובות בסך הכל, הבורגר הלטיני היה מוצלח והמנות הראשונות סבירות לגמרי.
יהונתן: למי שחייבים המבורגר במרכז העיר ומקפידים בכשרות מהדרין, זו אופציה יותר מראויה, ולעובדי הסביבה מדובר בתוספת נחמדה ולא פחות חשוב – מהירה.
עמית: מאוד! אם בשבוע שעבר התפעלנו מהמהירות של “ביבי אקספרס” מסתבר שאם מוסיפים עוד “בי” אחד לשם המהירות לא משתנה. אני לא אוהב שמגישים לי את המנות העיקריות עוד לפני סיום הראשונות.
יהונתן: פונקציונליזם הוא שם המשחק כאן. לא ציפינו לאוכל פורץ דרך. כשם שיש מסעדת “פארם טו טייבל” מקומות כאלה הם בגדר “פריזר לצ’יפסר” או “מקרר לפלאנצ’ה”. הם צריכים בסך הכל לדעת לטגן ולצלות. יש למקום הזה חתיכת אתגר. למלא 400 מטרים רבועים בסועדים זה אף פעם לא קל, בטח לא במיקום כזה. יהיו דרושים כאן כיסים עמוקים והרבה סבלנות.
עמית: הכשרות המחמירה, אני מניח, תעזור למשוך לכאן קהל ספציפי, רק שלא בטוח שזה יספיק – כדי שהמקום הזה יעבוד הוא צריך שכל הירושלמים יאכלו בו. במעלה הרחוב נמצא איוו, לא רחוק ברחוב יפו סניפים של רשתות בורגר אחרות. האם ל־BBB יש משהו שהאחרים אין? מבחינת הטעימה שלנו לא בטוח, עכשיו ניראה מה הקהל יצביע ברגליים.
BBB, הלל 35, 02-6744479. כשר.
תביאו חשבון
עסקית בורגר – 68 שקל
עסקית בורגר טלה – 68 שקל
לטינו בורגר- 71 שקל
כנפיים – 39 שקל
סלט יוליוס – 33 שקל
הנחת מועדון 10 אחוז – 28 שקל
סך הכל: 251 שקל
