הוריה של לאה, פעוטה בת שנה וחודש, לא שיערו בנפשם שקשיי נשימה של בתם התינוקת יהפכו לסיפור דרמטי ומורט עצבים, כשזה שיכלול תמונות של בתם כשהיא מורדמת ומונשמת ונמצאת בין חיים למוות.
לאה הגיעה להדסה הר הצופים לפני למעלה משבוע, כשהוריה היו בטוחים שאחרי טיפול רפואי הם חוזרים לביתם. שרה, אמא של לאה, לא תיארה לעצמה שצוות בית החולים יאלץ להרדימה את התינוקת הקטנה ולחבר אותה למכונת הנשמה.
"במהלך משמרת שבת התקבלה הודעה בחדר המיון על תינוקת בת שנה אשר נמצאת במצוקה נשימתית משמעותית ונמצאת בדרך להדסה עם אמבולנס של מד"א", מספרת ד"ר רבקה ברוקס, מנהלת מחלקת הילדים וטיפול נמרץ ילדים בבית החולים הדסה הר הצופים. "הצוות נערך לקבלתה ועם הגעתה החל בפעולות לייצוב מצבה. צילום חזה לא הדגים דלקת אך בשל מצבה הנשימתי היא הועברה אל היחידה לטיפול נמרץ ילדים להמשך טיפול וניטור".
אימה של לאה לא זזה ממיטת הבת ועקבה אחר הטיפול בה במתח רב. "לאחר יומיים שעברו עלינו בבית ברמות אשכול עם חום גבוה ונשימות מאוד מאומצות, הבנתי שמשהו לא תקין. זה היה מעבר למחלת חום ועוד בתינוקת כזו קטנה, והנשימה הלא חלקה שלה הטרידה אותי מאוד. כשלקחתי את לאה למרפאה בשכונה הסמוכה אלינו, הצוות שם הזעיק אמבולנס בגלל שהמצב הלך והחמיר והגענו להדסה הר הצופים. כשנכנסנו לבית החולים, הצוות היה מוכן לקראתנו, עטף אותנו בהרבה בטחון ולא חיכה אפילו שנייה. הם מייד התחילו לטפל בה, כל אחד והתפקיד שלו – וכולם סביבה, בדאגה רבה ורק למענה", היא מתארת בהתרגשות.
מתנה לשנה החדשה – לאה לאחר שהחלימה (צילום: דוברות הדסה)
"הייתי מודאגת. המצב של לאה הלך והתדרדר והמלאכים האלה, שליחים אמיתיים, עשו הכל כדי לעזור. הרופאה ממיון ילדים, ד"ר מיכל שדה, לא עזבה אותה וליוותה אותנו אל היחידה לטיפול נמרץ, שם הסבירה באופן מפורט לצוות את המקרה ודאגה לכל הפרטים".
למרות הטיפול המסור שקיבלה לאה, מצבה המשיך והידרדר, כשגם אנטיביוטיקה ותרופות שקיבלה להקלה על מצוקת הנשימה לא סייעו.
"ראיתי את לאה נלחמת על כל נשימה", מספרת האם שרה. "אדומה מרוב מאמץ. הצוות ביקש שנפנה את החדר ופתאום רצו המון אנשים לחדר בטיפול נמרץ. כולם הגיעו בריצה, בדאגה ממש, כדי לפעול מידית. אחרי 20 דקות שהרגישו כמו נצח, נכנסנו לחדר וראינו את לאה מונשמת ומורדמת. הצוות הסביר לנו באריכות ובסבלנות כי כנראה מדובר בדלקת של קנה הנשימה, מצב נדיר יחסית הגורם לחסימת הקנה וכתוצאה מכך מצב מסכן חיים מיידית. עם הכנסת הצינור לקנה הנשימה ראינו אותה סוף סוף שלוה, רגועה וידענו שזה באמת יהיה לטובתה. שהם נלחמים כדי להציל את הבת שלנו".
רוצים להישאר מעודכנים?
ד"ר רבקה ברוקס אשר ניהלה את הטיפול בלאה מספרת: "יש לנו ניסיון רב בטיפול בתינוקות ובמקרים קשים בהדסה הר הצופים והיה ברור לנו על פי הביטוי הקליני שיש כאן מצב רפואי מורכב שהוא מעבר לדלקת ריאות. על פי המצב הקליני ובדיקת ה-CT שבוצע לאחר שהונשמה, אבחנו דלקת קשה של קנה הנשימה. שאם לא היינו מנשימים את לאה, תוך כמה דקות הקנה היה נחסם לחלוטין. ההחלטה להנשים באותו רגע ולהרדים בפירוש הצילה את חייה".
והטיפול, על אף המורכבות שלו, החל לתת את אותותיו. הימים עברו ולאה החלה להתאושש. הצוות גמל את התינוקת מהנשמה ומהרדמה באופן הדרגתי, תוך שהוא מלווה את הוריה המודאגים.
"אחרי תקופה של התאוששות וטיפול כל כך מסור ואכפתי מסביב לשעון, אחרי שלאה הייתה שקטה ודוממת במשך שבוע, פתאום יום אחד שמעתי את הקול שלה. היא בכתה, ואני התרגשתי עד דמעות", מספרת האם הנרגשת. "הבכי הראשון לאחר שבוע של מחלה כל כך קשה הרגיש לי כמו הבכי הראשון של תינוק שנולד בחדר לידה. זה טלטל אותי, תפס אותי חזק, חיכיתי כל כך לשמוע אותה. כל המלאכים והשליחים פשוט הצילו אותה, הם עשו הכל כדי שהיא תחזור לעצמה. והיא התחילה להתאושש אפילו מהר יותר ממה שציפו כולם ואחרי כמה ימים כבר רצה במחלקה ושיחקה בכדור".
בערב ראש השנה שוחררה לאה לביתה, וההתרגשות היתה גדולה. "כמות האנשים מהצוות שבאה להיפרד היתה עצומה", מספרת שרה בהתרגשות גדולה. "כל מי שהיה קשור לטיפול בה, הגיע לראות אותנו לפני שנצא ולאחל בריאות ללאה הקטנה. אפילו שירה האחות מהיחידה לטיפול נמרץ, שלא היתה אמורה לעבוד באותה שעה והגיעה במיוחד מהבית. אנשים זרמו אל המיטה שלה בחיוכים. היינו שם רק שבוע – אבל איזה שבוע. הרגשנו שאנחנו נפרדים ממשפחה. אני לא שוכחת איך הגיעו אנשי הרפואה והסיעוד במהירות, איך קראו למומחים מהבית, איך בילו איתנו לילות לבנים רק כדי לוודא שהיא נושמת. הם הצילו את התינוקת של הבית שלנו. כשיצאנו מהיחידה לטיפול נמרץ רופא אחד אמר לי משפט שמסכם את כל השבוע הזה – 'בדיוק בשביל רגעים כאלה נהיינו רופאים'".
