"בכל שיגור אני מתפלל שלא יהיו פגיעות ולא נפגעים"
דוד סלח – מנהל אגף מוקדים באיחוד הצלה
מה עשית באזעקה הראשונה?
"באזעקה הראשונה, ביום שבת, היום הראשון למלחמה, התמגנתי עם המשפחה במקלט, ומיד כשהתאפשר יצאתי אל מרכז השליטה הארצי של איחוד הצלה לנהל את אלפי המתנדבים של איחוד הצלה, שיצאו לסייע בכל זירה אליה נדרשנו להגיע לסייע בהצלת חיים וסיוע חוסן נפשי. בדיוק כפי שעשיתי בכל יום ויום מאז".
דוד סלח (צילום: איחוד הצלה)
מהו סדר היום שלך לאורך המלחמה?
"סדר היום שלי נעצר שוב ושוב עם כל שיגור טילים לעבר מדינת ישראל. בכל שיגור מחדש אני נעצר ומתפלל שגם הפעם לא יהיו פגיעות ולא יהיו נפגעים. במקביל, אני ממוקד על המסכים ועוקב אחר הדיווחים ברשת הקשר שמגיעים מחובשי איחוד הצלה בשטח, במידה ויש אירוע מתפתח אני מצמצם שוב אל מרכז השליטה הארצי שלנו ונכנס אל עומק האירוע ליצירת תמונת מצב ולקבלת החלטות".
איזה מקרה לא תשכח מהמלחמה?
"במהלך ניהול האירוע הקשה בזירת נפילת הטיל בבית שמש, התחילו להגיע דיווחים על הרוגים בזירה. ואז בפתע אני מקבל טלפון, ומספרים לי שאחת מההרוגות באירוע היא רונית אלימלך ז"ל, שהיתה מתנדבת באיחוד הצלה. אצלנו בארגון זה כמו משפחה, כל אחד מהמתנדבים הוא בן משפחה, וזה כמובן משפיע עלינו באופן ישיר".
מה המסר שלך לתושבי העיר?
"המסר שלי הוא – כנסו למרחב מוגן בהקדם מקבלת ההתרעה המקדימה – בלי פשרות. חשוב מאוד לא לרוץ בבהלה כי עד כה טיפלו במאות מקרים של אנשים וקשישים שמעדו ונחבלו בדרכם למרחב מוגן".
רוצים להישאר מעודכנים?
"מדובר בהתמודדות מורכבת, פיזית ונפשית"
יוסף קסוטו – חובש בכיר במד"א. ראש צוות מתנדבים באזור העיר העתיקה.
מה עשית באזעקה הראשונה?
"בתור נציג של מד"א של העיר העתיקה כבר נערכנו מבעוד מועד לפני שפרץ המבצע. כששמענו את האזעקה הראשונה לקחתי את משפחתי, האישה והילדים ונכנסנו למרחב מוגן. מאותו רגע, ביום שבת, כאדם חרדי-דתי, מבחינתי פיקוח נפש בשבת קודם לכל. עסקתי בניהול הצוות שלי לחירום. תדלוק רכבים, הכנה וריכוז ציוד חירום שלנו והכנת המתנדבים פיזית ונפשית למה שצפוי לנו. יש לנו צוות מתנדבים מדהים ומסור.
"היו לנו לאורך המלחמה כמה נפילות רסיסים, אך בשבוע השני של המלחמה היה לנו נפילה באזורינו בירושלים. הגעתי מבין הראשונים לזירה ותפעלתי את האירוע. היה אירוע נוסף שבו נכנסתי עם משפחתי למרחב מוגן, שמעתי פגיעה ישירה באזורנו. התמגנתי והגעתי ראשון לזירה. הרחקתי סקרנים ועוברי אורח. במהלך הטיפול הרפואי בזירה, טיפלנו בנפגעים במקום ולאחר מכן פנינו לעזור לנפגעי חרדה ואלו שנפגעו בדרכם למרחב המוגן".
יוסף קסוטו (צילום: שמואל וייסמן)
מהו סדר היום שלך לאורך המלחמה?
"במקצועי אני אח מוסמך. יש כאלה שיצאו לחל"ת בתקופה הקשה הזו, אך כאח מוסמך המשכתי בשגרת העבודה הזו ואני גם עושה ביקורי בית עבור מי שצריך. זה לצד שגרת החירום שלי בתפקיד במד"א. מדובר בהתמודדות מורכבת, פיזית ונפשית, למרות שאנחנו ערוכים והתכוננו לכל תרחיש מבעוד מועד. כולנו בני אדם ואנחנו מתמודדים עם עומס גדול מהרגיל בתקופה הזו.
"בבית כל חיינו וחינוך הילדים הוא סביב חסד ונתינה. אישתי והילדים מאז ומתמיד תמכו בי והבינו שאבא יוצא לעזור ולהציל חיי אדם. גם הבן הקטן שלי מבין כשאני מקבל קריאת חירום, הוא אפילו מסייע לי ומביא בזריזות את האפוד שלי".
איזה מקרה לא תשכח מהמלחמה?
"הצוות ואני מקבלים תגובות מאוד חיוביות ותומכות מצד התושבים באזור העיר העתיקה ואנחנו שמחים לעמוד שם עבורם. בנוסף, במלחמה הזו שמתי דגש על האנשים שלי עם תשומת לב על הפן הרגשי וההתמודדות הנפשית שעוברת על כולנו. קיבלתי פניות מהמתנדבים שלי והרגשתי עד כמה זה היה חיוני וטוב שמשתפים ואני יכול לסייע להם בקשיים שלהם. אלה חוויות משמעותיות שאני אקח איתי תמיד".
מה המסר שלך לתושבי העיר?
"על אף המורכבות של התקופה הקשה הזו, אם אתם מרגישים צורך לשתף אדם נוסף במה שאתם חווים, אנא עשו זאת. בעזרת השם יחד ננצח. שימרו על הנחיות פיקוד העורף, זה חד משמעית מציל חיים".
תגובות