קמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית, ד"ר רותי מאיו (צילום: תמר הירדני)
קמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית, ד"ר רותי מאיו (צילום: תמר הירדני)

מחקר באוניברסיטה העברית: הקשר בין השם הפרטי למראה

צוות חוקרים בהובלת ד"ר רותי מאיו ויונת צוובנר מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, בדק האם השם של אדם משפיע על האופן שבו הוא נראה לזולת. התוצאות עשויות להדהים אתכם

פורסם בתאריך: 26.9.19 10:04

האם השם שניתן לנו משפיע על האופן שבו אנחנו נראים לזולת? מחקר חדש שנערך על ידי צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית מהמרכז הבינתחומי ומבית הספר למנהל עסקים בפריז בחן האם אנשים מצליחים לזהות את שמו הפרטי של אדם לפי מראה פניו בלבד. כלומר, האם נכונה התחושה שמרבית האנשים "נראים כמו השם שלהם". על פי התוצאות, נראה כי אכן מראה הפנים שלנו משתנה לאורך חיינו כתוצאה מציפיות חברתיות, וב-40 אחוזים מהפעמים הצליחו המשתתפים לנחש את שמות האנשים לפי תמונתם בלבד.

המחקר, שהובל על ידי ד"ר רותי מאיו ויונת צוובנר מהחול לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בשיתוף פרופ' יעקב גולדנברג מהמרכז הבינתחומי בהרצליה וחוקרים מבית הספר למנהל עסקים HEC בפריז בדק כ-94 אלף תמונות פנים באמצעות ניטור מחשב, ועוד כ-1,000 תמונות פנים שנותחו בידי משתתפים. במחקר הוצגו למשתתפים תמונות פנים של אנשים שהם לא מכירים, ומתחת לכל תמונה הופיעו ארבעה או חמישה שמות פרטיים. למשתתפים נמסר כי אחד מהשמות המופיעים הוא השם האמיתי של האדם בתמונה וביקשו מהם לבחור את השם שנראה להם כשם האמיתי של האדם בתמונה.


 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת" 

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]


הסתברות לניחוש אקראי שאנשים יבחרו בשמו האמיתי של הנבדק היו כ-25-20 אחוזים מהמקרים (תלוי במספר השמות שהופיעו עם התמונה). אך המחקר גילה כי אחוז האנשים שהצליחו לבחור את השם האמיתי של האדם המופיע בתמונה היה באופן מובהק מעבר להסתברות של ניחוש מקרי, כ-40 אחוזים כאמור. אותה התופעה נצפתה גם כאשר כל האנשים שהופיעו במחקר היו בני אותו גיל, מאותו מוצא, מעמד סוציואקונומי וכדומה. כלומר, עדיין אנשים הצליחו לבחור את השם הנכון של האדם שפניו הופיעו בתמונה.



ההשערה המרכזית של המחקר נשענה על ההנחה כי התהליך שמתרחש בפנים של בני אדם הינו "נבואה שמגשימה את עצמה" – כלומר, שאנשים הופכים דומים למה שמצפים מהם. תהליך פסיכולוגי זה מוכר בהקשר של סטריאוטיפים אחרים כמו מגדר ומוצא, והשערת החוקרים היתה שתהליך זה מתרחש גם בהקשר של שמות. לדוגמה, אם לשם יש סטריאוטיפ של שמחה וספונטניות, יתכן שהאדם עם השם הזה יבחר בתסרוקת "חופשית" יותר, במשקפיים צבעוניים למשל וגם יחייך יותר – דבר שיוביל לקמטים שונים סביב הפה והעיניים, וכך בסופו של דבר הוא יראה שונה מאדם עם שם בעל סטריאוטיפ רציני (לדוגמה, רוני/גילי, לעומת רות). מה שגילו החוקרים הוא שהציפיות הסביבתיות והחברתיות אכן בסופו של דבר משפיעות על מראה הפנים שלנו.

עד כה המחקר בתחום בחן איך מראה הפנים משפיע על איזה רושם אנחנו יוצרים על אחרים. המחקר הנוכחי מציע את הכיוון ההפוך – איך הציפיות של אחרים משפיעות על מראה הפנים שלנו. הממצאים של המחקר מציעים שמראה הפנים שלנו לא מולד וקבוע אלא משתנה, ויותר מכך – שהוא מושפע מציפיות חברתיות.


 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 המייל האדום של "כל העיר" [email protected]


כחלק מתהליך הבחינה המחקרית להשערה ש"נבואה מגשימה את עצמה", ביקשו החוקרים לבדוק האם ניתן לזהות את השם הפרטי בהתאם למידע בפנים שניתן יותר לשלוט בו ולשנות אותו בקלות. לכן, באחד הניסויים נתנו לאנשים לראות רק את מראה השיער. נמצא שגם במצב זה אנשים בוחרים את השם הנכון מעל להסתברות מקרית.

בניסוי נוסף מצאו החוקרים כי היכולת לבחור את השם הפרטי פוחתת באופן מובהק עבור פנים של אנשים שאינם משתמשים בשם הפרטי שלהם, אלא בכינוי. כלומר, אם אדם אינו משתמש בשם שלו – הוא לא נראה כמו השם שלו. לבסוף, מצאו כי ניתן ללמד גם מחשבים לזהות את השם הפרטי של האדם ממראה פניו בלבד.

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

תגובה אחת

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר