בשעה 10:00 בבוקר בכל יום מתייצבת רוחמה דוינו, תושבת שכונת גוונים, בבית קפה החברתי-קהילתי "הבוטקה" (רחוב אנטיגונוס 26), שאותו היא מנהלת ובעזרתו היא מנציחה את בנה – סמ"ר מושיקו דוינו ז"ל, לוחם הנדסה קרבית ומפעיל D-9, שנפל בקרב במהלך מבצע 'צוק איתן' ברצועת עזה. בן 21 במותו.
"הבוטקה הוא מפעל חיי, ככה אני חיה את מושיקו יום-יום", משתפת רוחמה דוינו בקור רוח מדהים להפליא. רוחמה, היא אישה אופטימית ושמחה שבחרה בחיים. "יצאתי לפנסיה כדי להפעיל את המיזם הזה. אנשים מידי יום ל'הבוטקה' וקוראים את סיפור חייו של מושיקו ומתחילים לשאול מי הוא היה ומה הוא עשה זה, הדבר גורם לי להרגיש שהוא חי ונמצא איתי. אין יום שאני לא מדברת עליו, ככה אני מנציחה אותו ומרגישה שבזכות זה הוא נושם ודמותו נמצאת כאן איתי".
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
מחפשים דירה בצפון העיר? היכנסו ללוח הנדל"ן של ירושלים
את "הבוטקה" הקימה רוחמה דוינו ביחד עם בני משפחתה ובסיוע מינהל קהילתי גוננים ותנועת צעירי ירושלים "רוח חדשה" וכרם. "לא מדובר על הנצחה שנשארת על סלע או אנדרטה, אלא על מקום חי, תוסס ופעיל שמשרת את תושבי השכונה", היא אומרת ומתפנה להסביר: "בעבר הרחוק, לפני כ-40 שנה, זה היה הקיוסק השכונתי ולאחר מכן הוא נסגר והפך למחסן של אגף התברואה של עיריית ירושלים. הוספנו קירוי כדי שיהיה אפשר לשבת, אבל המקום נשאר אותנטי עם סיוע של העירייה. לראש העיר משה ליאון היה חשוב לקדם בית קפה חברתי לשם הנצחתו של מושיקו. הוא אמר שכל שכונה צריכה בית קפה עם תושבים יוזמים ומעורבים".
"מגיעים לכאן הרבה קבוצות או אנשים ששומעים על המקום ואני מספרת להם את סיפור חייו של מושיקו", ממשיכה דוינה בהתרגשות. "צעירים רבים שואבים השראה ממנו, ולדעתי חשוב לספר להם על אותם לוחמים שחירפו נפשם למען המדינה. הם שומעים את הפרטים הכי קטנים כולל מתקופתו כלוחם, איך הוא פתח צירים, ניטרל מטענים ולחם. זה מעביר לבני הנוער מסר של עידוד וחשוב עוד יותר בימים מורכבים כאלה במדינה כדי לדרבן להתגייס ולשמור על המדינה שלנו".
מושיקו דוינו ז"ל ואמו בבסיס (צילום: פרטי)
למה דווקא בית קפה חברתי?
"כי זה הכי מאפיין את מושיקו. "הבוטקה" זה בית קפה חברתי וזה ממש כמו שהיה הבית שלנו. מושיקו היה ילד של חברה וחברים, הבית שלי תמיד היה מלא באנשים. חברים של מושיקו היו מגיעים אלינו לפני ואחרי יציאות בילוי, היינו עושים מסיבות וערבי קריוקי. בנוסף, הוא נורא אהב את המטבח ועזר לי המון. היתה לו יד טובה, הוא ידע לאפות, לטגן ולבשל. הוא ממש אהב את זה. כל הדברים האלה ביחד יוצרים את הדמות של מושיקו – חברה, תרומה לקהילה, אוכל וחיבורים. ככה אני שומרת על המורשת שלו".
"הבוטקה" הוא הרבה מעבר לבית קפה כפי שכבר אפשר להבין. מעבר להנצחתו של מושיקו באמצעות בית הקפה, זהו מקום מפגש לרבים מתושבי השכונה. "השכונה השתנתה מאוד, הגיעו אליה צעירים רבים, משפחות צעירות ויש כאן שילוב של וותיקים וחדשים", מסבירה דוינו.
רוצים להישאר מעודכנים?
איזה עוד פעילויות את עושה במקום?
"יש פה אנרגיות מחברות ואווירה טובה, אני קוראת לזה ממש סלון קהילתי. התושבים יוזמים ויוזמות אירועי תרבות, פעילויות שונות כמו הצגות לילדים, שעות סיפור, מופעי תרבות שונים של זמרים שמגיעים וגם של סטנדאפיסטים. אנחנו נותנים במה לצעירים וכל זה ללא מטרת רווח והכנסות. אנחנו לא מרווחים ועובדים בהתנדבות, אני ובני משפחתי, שעוזרים לי לתפעל את המקום. אני מקווה שזה יהיה מקום שנוכל להרוויח ממנו ובכך לעשות עוד מעשי חסד ונתינה לתושבי השכונה שזה המהות של מושיקו. זה מקום של אהבה ושלום כפי שהיה מושיקו. תושבי השכונה יכולים להגיע לכאן ולדון בכל מיני עניינים והרוחות יהיו סוערות, אבל בסוף יוצאים מחובקים כי זה הרוח של המקום כפי שמושיקו היה. אני חייבת להודות למינהל הקהילתי ולאגף חברה של עיריית ירושלים שמסייעים לי ונותנים לי תמיכה רחבה".
יום הזיכרון בפתח – איך את מתמודדת?
"אנחנו עושים ערב של לוחמים ב'הבוטקה' ומגיעים אליו גם מחוץ לשכונה. חלקם חברים של מושיקו ששירתו איתו, חברים מהילדות ומכרים שלו. זה לא פשוט, לא קל עבורי, אבל אני מאוד ערוכה נפשית ופיזית בשביל לקבל את כל החברים שלו שיגיעו מכל הארץ. אנשים שבאים לחבק, לתמוך ולהשתתף. אנחנו אפילו מגישים באותו היום את הדברים שמושיקו אהב כמו קובה ועלי גפן – אוכל שהייתי סוחבת איתי לבסיס כשהייתי מבקרת אותו. החברים מכינים לפעמים הצגות או סיפורים על מושיקו ומשתפים סיפורים עליו. גם להם זה מקום מפלט, הזדמנות לספר ולהנציח אותו כי הם המשיכו את חייהם וכל אחד נמצא במקום אחר וזו הזדמנות טובה גם עבורם להיפגש, להשלים פערים ולהעלות זיכרונות. הם היו יותר מאחים עבורו".
רגעים לפני שנכנס מושיקו לרצועת עזה במבצע 'צוק איתן' ביולי שנת 2014, שלח מושיקו לאמו ברכת יום הולדת מרגשת וארוכה מהרגיל, מה שגרם לרוחמה לתהות האם מדובר ב"צוואה"?
הודעת הווטסאפ "צוואה" של מושיקו ז"ל (צילום: באדיבות המשפחה)
"אימא שלי, אני רוצה לאחל לך המון המון מזל טוב", הוא כתב לאמו בוואטסאפ. "אני רוצה להגיד לך גם תודה על כל מה שאת עושה בשביל כל הילדים, הדאגה שלך והעזרה שלך בכל דבר, ותודה על זה שאת תמיד פה בשבילנו. תישארי כמו שאת – האימא הכי טובה בעולם. אין שנייה לך, ואני מאחל לכל ילד אימא כמוך שדואגת ועוזרת ועושה הכול על חשבונה, העיקר שנמשיך לחייך. אני מצטער שאני לא יכול לחגוג לך היום… אז שיהיה לך המון מזל טוב. אני אוהב אותך".
רוחמה בטוחה היום כי זו לא הייתה "עוד הודעה", אלא ממש צוואה שהשאיר לה בנה. "נבהלתי מאוד כשראיתי את ההודעה ושאלתי אותו אם הוא לא משאיר לי צוואה", היא משחזרת, "פניתי לבני משפחה ומכרים שלי, ומרוב שפחדתי רציתי שירגיעו אותי ושלא מדובר בצוואה. בסופו של דבר הוא נהרג. מושיקו נפל בא' באב, יום פטירתו של אהרון הכהן, וכמו שנאמר על אהרון נכתב על קברו של מושיקו: 'אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן אל התורה'. בעלי אומר לי כל הזמן שמושיקו הלך שמח, הוא לא ראה צער, הוא ראה רק טוב. זה מה שמנחם אותו. כל אחד ומה שמנחם אותו. הוא היה רק בן 21 אבל הספיק לעשות כל כך הרבה. אני מאמינה שמושיקו הגיע לעולם הזה ומימש את ייעודו בעולם הזה".
