היום, ערב יום השואה 2024, מלאו 37 שנה מאז נפרדנו מאבי, משה מנדל ז״ל – ניצול שואה שמת ביום השואה, וכמה שזה היה רוחני שחייו הסתיימו דווקא בערב יום השואה – היום הכי קדוש לניצולי וזוכרי השואה.
אבי נולד בבלגרד, שאז היתה בירת יוגוסלביה (כיום סרביה). הוא גדל במשפחת סוחרים יהודית, וכמו מרבית הילדים היהודים בשכונה שבה התגורר – היה חבר בתנועת 'השומר הצעיר'. בהיותו בן 17, כשהחלו הנאצים את תהליך כיבוש אירופה, כולל פלישה ליוגוסלביה, הוא חווה את הסנקציות וההגבלות שהיו על היהודים בבלגרד.
משה מנדל ז"ל
באותם ימים התגלתה אימו, סבתי, זלטה בתושייתה הרבה. היא שלחה את שני בניה הגדולים – אבי משה ודודי ראובן, כשהם מצוידים בדרכונים איטלקיים מזויפים ומעט דברי זהב, לגבול עם איטליה. כך החל מסע הבריחה וההינצלות שלהם מציפורני הנאצים הארורים, בעוד היא נשארה בבלגרד ביחד עם הבן הקטן רחמים (שעל שמו אני קרוי) – והם נרצחו מאוחר יותר על ידי הנאצים הצוררים.
זה לא היה מסע פשוט. הם נסעו ברכבות ונעו בדרכים והיו קרובים להיתפס עשרות רבות של פעמים. לבסוף, הם מצאו מחסה אצל איכר איטלקי, שסייע להם והסתיר אותם אצלו באסם. שלוש שנים הם חיו מתחת לאדמה באסם של אותו איכר, שהציל את חייהם. לצערי הרב, בשנים שלאחר מכן לא הצלחנו למצוא את האיכר ולא הסתייע בידינו להודות ולהעניק לו את ההוקרה שלה היה ראוי.
רוצים להישאר מעודכנים?
בשנת 1945, עם סיום המלחמה, הגיעו אבי ודודי לארץ ישראל באוניית ניצולים מאיטליה. הם החלו את חייהם בארץ בקיבוץ השומר הצעיר, אך לא מצאו את עצמם ואת מקומם, והחליטו לעבור לירושלים.
אבי, משה, התגייס לצבא, הוא לחם בקרבות להגנת בית החולים הדסה בהר הצופים, וכשהמלחמה הסתיימה – הוא התחיל את המסע שלו לתקומה.
קברו של משה מנדל ז"ל בהר המנוחות בגבעת שאול
הוא התחתן עם אמי, הנרייט – עולה חדשה צעירה מבולגריה – וביחד הם הקימו מחדש את משפחת מנדל שהושמדה בשואה.
בימים קשים אלו שאנחנו עוברים כעם, צריך להתבונן אחורה ולהבין – שאם מהשואה הנוראה שעברנו התרוממנו כעם, אז נוכל גם הפעם לנצח, ולצאת לעתיד חדש וטוב למען אותם ניצולים שהקימו לנו את המדינה הזאת.
