טרגדיה בפרו: הצעיר הירושלמי, אורן זמיר, בן 26 מבית הכרם, אותר אתמול, ראשון (12.5) ללא רוח על חיים על הר בגובה של למעלה מ-5,000 מטר. זמיר ז"ל, יש לציין, נעדר מאז ה-14 באפריל, אז הוא נראה באחרונה ברכס הרי הואייהואש בפרו.
התקשורת בפרו, שדיווחה על האירוע, ציינה כי זמיר הגיע לפרו כמתנדב בארגון לא ממשלתי כדי לעזור לילדים ממשפחות מעוטות יכולת, כמו גם כדי לטייל. "אביו ודודו הגיעו לפרו לפני שבוע וקיוו כל העת למצוא אותו בחיים וביקשו את שיתוף הפעולה של הקהילה המקומית לאיתורו", כך דווח.
עוד דווח בפרו כי המחלצים שחיפשו אחריו סבורים שזמיר ז"ל נהרג בנפילה מגובה של כ-100 מטרים. ההנחה היא שניסה לטפס על מתלול ההר. את גופתו של זמיר איתר צוות של עשרה אנשי טיפוס מנוסים, מקומיים וזרים. על פי הדיווח בתקשורת הפרואנית, משטרת פרו מסרה תנחומים למשפחתו. עוד צוין כי הגופה נשלחה, כמקובל, לנתיחה שלאחר המוות.
זמיר ז"ל, בן למשפחת תעשיינים מהעיר, היה מורה דרך צעיר, שממש באחרונה סיים את קורס מורי הדרך. בחודשים שלפני נסיעתו לפרו הוא שירת במילואים, ביחידת יהל"ם – היחידה המובחרת של הנדסה קרבית, והיה שותף כבר מיומה השלישי למלחמה במשך 161 ימים ברציפות, ונראה כי הטיול היה חלק ממסע ההתאוששות שלו.
"הוא איבד 16 חברים והיה בתוך התופת בעזה. היתה לו תקופה לא פשוטה אחרי המלחמה והוא נסע לפרו כדי להתאוורר ולשנות אווירה אחרי שהיה בקרבות הקשים", אמרו במשפחה וציינו עוד, "הוא חונך על אהבת הארץ ומחוברת מאוד למדינה, זו טרגדיה ואבידה לאבד ילד שהוא כל כולו מלח הארץ. בחור שהפיץ אור כשמו כן הוא. בצבא רצו להוציא אותו לחופשת התאווררות, אבל הוא התעקש שהנשואים עם הילדים יצאו לפניו והוא רק בסוף אחריהם, כי הם בתור לפניו. לאימו מירית אמר, שאם תפרוץ מלחמה עם חיזבאללה בצפון שתעדכן אותו כדי שהוא יעלה מיד על מטוס ויצטרף לחבריו. הוא היה גיבור ישראל ועשה מילואים הכי קשים שאפשר".
רוצים להישאר מעודכנים?
במשפחה סיפרו עוד על אובדן הטראגי: "הוא היה מדריך טאקוונדו, מורה דרך שאהב טיולי טבע. הוא היה מחובר לטבע כל כך, עד שהיה אוסף את הזבל שהשאירו אחרים כדי לא לזהם את הטבע ואת האדמה אליה היה מחובר כל כך. הוא היה דמות לחיקוי, כל חבר שהיה לו שמגיע אלינו לנחם מספר בבכי ובכאב עד כמה קשה לו עם לכתו של אורן ומספר על הקשר ההדוק אליו. הוא היה דמות שהשפיעה המון על האנשים, ילד עם ערכים שנתן מעצמו הכל. דמות חינוכית שעבד עם ילדים, הוא הפיץ אור. גם בתקופה שלו בפרו המקומיים התאהבו בו כשהתנדב שם. כאב גדול למשפחה על אובדן ילד מדהים".
עוד לפני השירות הצבאי, הוא למד בתיכון זיו בבית הכרם. חברים מתקופת התיכון מספרים על "בחור עדין נפש, רגיש. כל מי שפגש בו נדבר בשמחת החיים שלו. היה מאוד חברותי. ספורטאי בנשמה. חכם מאוד".
עוד מספרים על אורן ז"ל כי "היה ילד מאוד משפחתי. מאוד קשור למשפחה – במיוחד לאמא מירית. ועדיין – הוא היה מאוד עצמאי. אהב מאוד לטייל והבחירה שלו להיות מורה דרך לא מפתיעה בכלל".
על פי החברים והמכרים מבית הכרם, סימן ההיכר של אורן היה "החיוך שתמיד היה לו על הפנים. תמיד היה אופטימי, ראה את הטוב. טיפוס מאוד חם ולבבי".
יהי זכרו ברוך.
תגובות