"אם שירי הייתה רואה את זה, היא הייתה מחייכת עם החיוך הכובש שלה"

שירי נגארי ז"ל נרצחה לפני 23 שנה בפיגוע טרור בקו 32, ומאז, אחותה, ד"ר שלי בן הרוש-נגארי, רופאת מתבגרים במאוחדת מחוז ירושלים, עסוקה בהנצחתה. לפני שנה בדיוק הקימה ד"ר נגארי את הפרויקט המיוחד "הסיר של שירי" – סירי מרק ענקיים שהיא בעצמה מבשלת בכל שבוע עבור דרי רחוב ונוער בסיכון בבירה.

"הפרויקט מבטא את הערכים של שירי שהייתה תמיד בעשייה ובדאגה למען הזולת עם הרבה חום ולבביות ובלי לשאול שאלות, פשוט לעזור", סיפרה השבוע ד"ר נגארי. "הפרויקט מאוד מתחבר לדמותה של שירי. היא הייתה אדם מאד אכפתי, ששמה לב לסובבים אותה ולצרכים שלהם. אם שירי הייתה רואה את הפרויקט הזה, היא הייתה מחייכת עם החיוך הכובש שלה ומנסה להרחיב אותו כל הזמן כי היא הייתה מאד פרקטית, ממוקדת מטרה, ולא היו גבולות ללב שלה".

פרויקט "הסיר של שירי" הוקם בדיוק לפני שנה. כשד"ר שלי נגארי נחשפה לפעילות על"ם במרכז העיר עבור דרי רחוב ונוער בסיכון. היא מספרת: "יצרתי קשר עם יוסף, מנהל ניידות על"ם, ושאלתי אותו אם אני אכין מרק, האם הם יאכלו אותו, והוא ענה לי בנחרצות 'בוודאי', והגיע לקחת את סיר המרק. מאז, בכל יום חמישי אני מבשלת להם מרקים המחולקים דרך הניידת של על"ם. עם הזמן שדרגנו את זה לסירי ענק של מרקים חמים אליהם הוספתי רכיבים עם ערכים תזונתיים וקראתי לפרויקט הזה 'הסיר של שירי'. יש סירים שכל אחד מהם הוא 12 ליטר, כך שאני לא יודעת כמה אנשים האכלתי במהלך השנה האחרונה. רוב הזמן אני מבשלת בעצמי, פרט למקרים בודדים שאנשי משפחה החליפו אותי, וכולם עשו את זה בשמחה. הגענו למצב שהתחלנו לשאול העדפות האם רוצים צמחוני או בשרי עם התאמה לחורף ולקיץ".

ד"ר שלי בן הרוש-נגארי (צילום: באדיבות מאוחדת ירושלים)

על אחותה שנקטפה בטרם עת, מספרת ד"ר נגארי: "שירי קטנה ממני בשלוש שנים, היא השלישית מבין חמישה אחים. ילדה יפהפייה. אחד מסימני ההיכר שלה היה שיערה, אותו היא מעולם לא גזרה. שיער בלונדיני ארוך שהגיע עד הרגליים. היא הייתה נערה מאוד חכמה, ישירה, אכפתית, חושבת לעומק, שמחה, מצחיקה ועם הרבה נתינה לזולת. בשבעה שלה שמענו כל מיני סיפורים שלא ידענו על קיומם. שירי שירתה בצבא בקידום נוער, ובעל סופרמרקט בסמוך למקום שבו שירתה סיפר, שהיא רתמה אותו לחלוקת סלי מזון לחג עבור נזקקים ואמרה לו: 'אתה אוסף סלים, ואני אגיד לך לאילו משפחות אתה נותן אותם'".

בבוקר יום שלישי,18 ביוני 2002, יצאה שירי נגארי, בת 22, מביתה בשכונת גילה שבירושלים לעבודה. היא החמיצה את אוטובוס מספר 32א' העובר ליד ביתה, ולכן הצטרפה לאמה, אסתר, שיצאה באותה השעה מהבית במכונית, על מנת שתוריד אותה בתחנה שביציאה מגילה, משם שירי עלתה לאוטובוס. בתחנה לאחריה עלה לאוטובוס מחבל מתאבד, שפוצץ מטען נפץ רב עוצמה שנשא בתיק. האוטובוס נקרע מעוצמת הפיצוץ על הנוסעים הרבים שהיו בתוכו. שירי הובהלה לחדר הניתוח, שם ניסו הרופאים לעצור את הדימומים הקשים מהם סבלה כתוצאה מפגיעת ההדף, אך ללא הצלחה והיא נפטרה על שולחן הניתוחים.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

"יש בזה שבר מאוד גדול. את שואלת את עצמך איך יכול להיות שהעולם הפסיד דבר כזה יפה ואיך יכול להיות שהעולם ממשיך בלעדיה", מספרת ד"ר נגארי על האובדן של אחותה. "מאז לכתה בחרנו לזכור את שירי מתוך חיים, מתוך מעשה. זה דיון שהוא רלוונטי להיום כשיש כל כך הרבה שכול. זה מאד מפתה לשקוע בתוך צער, יגון וייאוש, והבחירה שלנו היא לזכור את שירי כמו ששירי הייתה בחייה מתוך עשייה ומתוך חיוך ועשיית טוב. עשינו שיעורים וקרן לזוגות צעירים לזכרה ותרומות להוסטלים לנערות במצוקה. בנוסף, בכל שנה ביום ההולדת שלה אנחנו עורכים טיול מיוחד לכבודה. 'הסיר של שירי' זה עוד צד בזיכרון שלה, לתת נחמה לאנשים והכל לעילוי נשמתה".

ד"ר נגארי מוסיפה: "אני מעריצה את הוריי בשל הדרך שהם בחרו להתמודד עם השכול. זה מאוד מוצדק להתרסק, והבחירה שלהם להיות בעשייה הייתה בחירה מודעת ועקבית. במלחמת חרבות ברזל , אמא שלי, בגיל 70 פלוס, הלכה להתנדב בחקלאות. הם בחרו לקחת את החסר ולנסות למלא את העולם בשירי שכבר לא פה. יש ימים שאתה רוצה להתמוטט אבל זו בחירה כל יום מחדש – איפה לשים את שירי ולדאוג איך היא תהיה פה".

ד"ר שלי נגארי וצוות מרפאת המתבגרים של מאוחדת במרכז ירושלים (צילום: מאוחדת)

ד"ר שלי נגארי היא רופאת ילדים בכירה, מנהלת מרפאת המתבגרים של מאוחדת במרכז ירושלים ומנהלת מרפאת המתבגרים בשערי צדק. "חלק מרפואת מתבגרים היא קבלה של המטופל שלך בלי שיפוטיות. הקמנו מרפאת מתבגרים של מאוחדת ברחוב אגריפס עם צוות רב-מקצועי, ואנו מטפלים במתבגרים עם בעיות נפשיות ורפואיות. בתוך הצוות אני אחראית על החלק הרפואי, וביחד איתי עובדות פסיכולוגיות, דיאטניות, עובדים סוציאליים, יועצות ואחיות, וכל אחד ואחת מאיתנו מסתכל על אותה התמונה מהזווית שלו. גוף ונפש ביחד. בפורים שעבר, צוות המרפאה שלנו הצטרף לפרויקט 'הסיר של שירי', וביחד הכנו משלוחי מנות שהכילו חלות שהצוות אפה, שמיכות שיחממו, עוגיות ומתנות לפורים. העברנו את משלוחי המנות לצוות של על"ם שחילק אותם לדרי הרחוב ולבני נוער בסיכון. זה נתן לכולנו תחושת סיפוק גדולה, ואותי, באופן אישי, זה ריגש באופן מיוחד".