מכון ליאו בק ירושלים לחקר ההיסטוריה והתרבות של יהדות גרמניה ציין 70 שנה להיווסדו באירוע חגיגי, בהשתתפות שגריר גרמניה בישראל, חוקרים, עמיתים ושותפים לדרך ארוכת השנים של המכון.
המכון נוסד בשנת 1955 על ידי אינטלקטואלים יהודים יוצאי מרכז אירופה – ובהם גרשם שלום, הוגו שמואל ברגמן, מרטין בובר וזיגפריד מוזס – במטרה לתעד את מורשת יהדות גרמניה, לשמר את זיכרון השואה ולטפח מחקר מעמיק בתחומים אלו. משימתו הייתה מאז ומתמיד להנגיש את הידע לציבור הרחב בישראל ובעולם.

70 שנה למכון ליאו בק בירושלים (צילום: אמיר הורוויץ)
במהלך האירוע התקיים דיון על תרומתו של המכון כגשר בין דורות של חוקרים וקהילות זיכרון, לצד שולחן עגול בנושא המורשת המחקרית הבין-דורית של המוסד. בין המשתתפים: פרופ' גלילי שחר, פרופ' גיא מירון, פרופ' ישראל ברטל, ד"ר תמרה אור ואחרים.
האירוע מהווה פתיחה לסדרת פעילויות מתוכננות בישראל ובגרמניה לאורך שנת 2025, לציון שנת ה-70. נשיא גרמניה, פרנק-ולטר שטיינמאייר, הודיע כי ייקח חסות רשמית על סדרת האירועים, שמשרדי ממשלה בגרמניה עתידים לקחת בהם חלק.
המכון קרוי על שמו של הרב ד"ר ליאו בק (1873–1956), מנהיג רוחני ודמות מופת ביהדות גרמניה תחת שלטון הנאצים. פועלו, ששילב בין השכלה, סובלנות והתחדשות יהודית, היווה השראה לדור שלם – והמכון ממשיך גם כיום את מורשתו במחקר, חינוך ודיאלוג בין-תרבותי.
שגריר גרמניה בישראל, שטפן זייברט, אמר בטקס: "מכון ליאו בק מהווה נדבך חשוב בשימור הזיכרון ובהבנת המורשת היהודית-גרמנית. הוא מחבר בין עבר להווה ומהווה בית לערכים הומניסטיים. השנה, כשאנו מציינים 60 שנה ליחסים הדיפלומטיים בין גרמניה לישראל, האירוע מבטא מחויבות משותפת ללמוד מן ההיסטוריה ולבנות עתיד פתוח והוגן יותר".
מנהלת המכון, ד"ר אירנה אווה בן-דוד: "זהו רגע מרגש לציין שבעה עשורים של חקר, זיכרון ומפגש בין עולמות. דווקא בימים של תמורות פוליטיות וחברתיות, חיוני לקיים שיח פתוח וביקורתי על זהות, היסטוריה ותרבות – כדי להבין טוב יותר את מקומנו ולעצב יחד עתיד משותף".





תגובות