"נותר לנו רק להתפלל": בעיית ההשתלטות על המקלטים בירושלים זועקת לשמיים

בעקבות המלחמה מול איראן, עולה בעיה שנחשבת ל"עקב אכילס" בבניינים רבים – השתלטות דיירים על מקלטים ציבוריים ופרטיים לצרכים שונים. בעוד שהמצב הביטחוני מחייב את האוכלוסייה להיות מוכנה לכל תרחיש, רבים מהבניינים נותרו ללא מקלטים תקניים, פתוחים או כאלה שמשמשים למטרות אחרות.

המציאות שבה אנו נמצאים שבכל רגע יכולה להישמע אזעקה, יוצרת חשש רב בקרב דיירים שאין להם גישה למרחב מוגן והסיכוי להיפגע מטיל איראני גובר. מקלטים שהיו אמורים לשמש כמקום מפלט בשעת חירום, הפכו לאחסון, חדרי עבודה, כולל חרדי או אפילו דירות נוספות, דבר שמציב את הדיירים של אותם בניינים שאין להם ממ"ד בתוך הבית לסיכון ממשי.

ל"כל העיר", הגיעו פניות רבות מדיירים שמתלוננים שהמקלט לא שמיש עבורם. הנה שתי דוגמאות לפניכם:

הראשונה, בבניין מגורים ישן בן עשרות שנים ברחוב בית יעקב 5 הסמוך לשוק מחנה יהודה, אין מקלט שמיש. לטענת אחת הדיירות, ישנה השתלטות על המקלט מצד אזרח שהפך את המקלט למחסן לצורך עסק כבר שנים רבות. המקלט עצמו עבר שינויים ויש בו חלון בחזית וגם אין אפשרות להיכנס אליו כלל, מה שהופך אותו ללא תקני ואת הדיירים לחשופים לגמרי לטילים איראניים קטלניים.

"אין לנו מקלט, יש פה השתלטות של אדם במשך שנים רבות. אנחנו ללא מענה ואנא נאלצת להיכנס לחדר פנימי שלא מוגדר כלל כמרחב מוגן", אומרת בחשש כבד, דיירת שביקשה להישאר בעילום שם בשיחה עם "כל העיר", "שאר השכנים יורדים לחדר המדרגות ובעיקר מתפללים כי זה מה שנותר לעשות.

חזית המקלט שהפכה למחסן ברחוב בית יעקב (צילום: פרטי)

מדובר באיש עסקים שמכר את המקלט לאדם אחר וכבר עשרות שנים שיש שם השתלטות לא חוקית על המקלט. אני לא מבינה איך מוכרים אותו מאחד לשני, זה נכס ששייך לכל הדיירים. זה הפך להיות מחסן של חנות כלי והותירו את הדיירים ללא מיגון".

פנית לעירייה?
"לאחרונה פנינו, הגיע פקח אבל לא נעשתה שום פעולה. זה משהו שהפריע לי כבר זמן רב, אני דיירים כבר כמעט 40 שנה וזה תמיד הפריע לי, אבל שאר הדיירים לא עשו כלום בנידון. אני הוצאתי בעבר נסח טאבו ומסתבר שבאמת מכרו אותו לא מבינה איך אפשר למכור מקלט. יש פה קומבינה"

פנית לאותו בעל עסק שהשתלט על המקלט?
"כן. הוא מתחמק ולא עונה לי והדבר היחיד שאמר שאין לו מסמכים וכבר חמישים שנה זה לא משמש כמקלט. אגב, במלחמת ששת הימים זה שימש כמקלט. זה עניין פלילי, הראשויות חייבות להתערב פה. יש פה דיירים מבוגרים שלא יכולים ללכת לפתרון אחר באיזור כי זה לוקח זמן, אנשים עם מוגבלות וקשיים פיזיים, גם לרדת למקלט זה קשה עבורם, אבל אפילו את האפשרות הזאת אין להם".

דוגמא נוספת: המקלט הציבורי ברחוב אברהם שרון 4 שבשכונת קריית יובל, נשרף לפני שלושה חודשים והפך להיות לא ראוי לאכלס תושבים המבקשים להתפנות למרחב מוגן בזמן אזעקות, כשאין להם אפשרות אחרת. לטענת אחד הדיירים, הם פנו לעירייה דרך מוקד 106 אך בלי שהנושא טופל והמצב נשאר על כנו.

מבירור שערכו הדיירים, מדובר במקלט שהיה בשימוש של כולל חרדי ותחת השגחתם. "ממה שהבנתי העירייה ביקשה מהכולל לתקן את הליקויים, אבל אין ביכולתם הכספית", סיפר אחד הדיירים, "אני לא מבין למה צריכים לעשות לעשות את התחשבנות על גב התושבים בזמן המלחמה המסכן את דיירי האיזור. שיעשו את זה אחרי המלחמה וישמישו את המקלט קודם. בעירייה אומרים לנו ללכת לחדר מדרגות ומפנים אותו למחלקה אחרת בתוך העירייה. יותר חשוב שיהיה לנו מרחב מוגן תקני למען התושבים הזקוקים להגנה ולא על חשבוננו"

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

חברת המועצה יעלה דה לנגה ביטון (האיחוד הירושלמי), מנהלת החמ"ל הירושלמי של 'אחים לנשק' מספרת בשיחה עם "כל העיר" כי "עם פתיחת המלחמה מול איראן קיבלנו גל פניות בנושא המקלטים ברחבי העיר. הבנו שכרגע זה הפער המרכזי שצריך לסגור – והתלבשנו עליו.

"צוות מדהים ומסוּר של מתנדבות ומתנדבים שנענו מיד לקריאה מרכז את הפניות והתלונות, דואג ליידע את פיקוד העורף ואת החמ״ל העירוני, ומוודא שכל תלונה מקבלת מענה, וכל מקלט שצריך בו תיקון או ריענון – יקבל זאת.

"אני מנהלים מעקב אחר פניות, ומשקיעים רבות ביחס סבלני, מכיל ואמפטי לפונים שלעיתים קרובות חשים חוסר בטחון, חרדה ובהלה. אנו רואים בעצמנו גלגל עזר חיוני בשרות החמ״ל העירוני, שעושה עבודה מאומצת ואנו עובדים צמוד ובשיתוף פעולה מוצלח מאוד".

לדברי דה לנגה ביטון, "עד כה טפלנו במעל 100 פניות, בעשרות מקלטים ברחבי העיר, ציבוריים ופרטיים כאחד, ובמיוחד היה משמח היום לקבל את התמונות מהמקלט השרוף ברחוב אברהם שרון בקרית יובל. התנהלות לא ראויה של עמותה שקיבלה בו בעבר רשות שימוש – הובילה לשריפה, ומנעה שימוש בו בזמן חירום. לא עוד! אמן שלא יהיה בו צורך, אבל ככל ויהיו עוד אזעקות – המקלט כבר זמין לרווחת השכנים".

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "המקלט ברחוב בית יעקב לא היה ידוע לעירייה והמקום נבדק כעת. במקלט ברחוב אברהם שרון – מינהל תפעול בעירייה פועל לביצוע התיקונים ולהשמשת המקלט בהקדם. באתר העירייה ישנה רשימה מעודכנת של המקלטים הזמינים והסמוכים למקום מגורי התושבת, עד לסיום העבודות".

בכיכר ספרא יודעים לספר כי מאז פרוץ המלחמה טיפל אגף אכיפה ושיטור עירוני ב-1,430 פניות בנושא מקלטים משותפים בנושאים כגון – השתלטות, הכשרה, מקלטים סגורים ועוד. 1,260 פניות טופלו, מתוכם האגף הכשיר 60 מקלטים בעבודה הכוללת-פינוי, ניקיון ותקינות וזאת על אף שהאחריות לתקינותם ולזמינותם חלה על בעלי הנכסים. ב-1,200 מקלטים התושבים התבקשו ופעלו להכשרת המקלטים זאת בסיוע אגף אכיפה ושיטור.

בשלב זה כ-170 פניות בבדיקה עדיין וטיפול.