התפתחויות חדשות בפרשת קרקעות הפטריארכיה בירושלים: בג"ץ קיבל לאחרונה את בקשתה של קבוצת חוכרי משנה, המצויים בהסכמות או במשא ומתן מתקדם עם גרי בארנט וחברת אקסטל, הבעלים של הקרקעות, להצטרף להליך המשפטי המתנהל נגד הקרן הקיימת לישראל. את קבוצת החוכרים מייצג עו"ד דורון שמואלי.
העתירה עוסקת באחת הסוגיות הרגישות והמורכבות ביותר בשוק הנדל"ן הירושלמי, הנוגעת לקרקעות בהיקף של כ־500 דונם בשכונות טלביה, רחביה וניות. על הקרקעות הללו מצויים דירותיהם של כ־1,000 משפחות, לצד בתי מלון, בתי עסק, שטחי ציבור ונכסים לאומיים מרכזיים, בהם חלק ממוזיאון ישראל, מרכז בגין, מתחם החאן ועמק המצלבה.
ההליך בבג"ץ הוגש על ידי קבוצת חוכרים נגד קק"ל, אך כעת מתברר כי בקרב החוכרים עצמם קיימת מחלוקת. לצד החוכרים שעתרו לבית המשפט, מתגבשת קבוצה נוספת הסבורה כי ההסדרים המוצעים כיום, גם אם אינם מושלמים, מהווים בסיס מעשי ומהיר יותר לפתרון הסוגיה, לעומת מאבק משפטי שעלול להימשך שנים ארוכות.
בהחלטתו קבע בית המשפט כי בדיון שנקבע לעוד חודשים ארוכים, באוגוסט 2026, תישמע גם עמדת החוכרים המבקשים להצטרף להליך. בבקשתם ציינו החוכרים, כי "העתירה מציירת תמונה שגויה וחלקית, לפיה היא מייצגת לכאורה את כלל האינטרסים של חוכרי המשנה – ולא זה המצב".
לטענת החוכרים המצטרפים, רבים מהם סבורים כי המשך התנצחות משפטית לא צפוי להועיל, וכי נכון יותר לקדם פתרונות מוסכמים. חלק מחברי הקבוצה כבר חתמו על הסכמה עקרונית להסדרים המוצעים על ידי גרי בארנט וחברת אקסטל, ואחרים מצויים במשא ומתן מתקדם. ברקע הדברים מתנהל גם מו"מ עם קק"ל, שעליו דווח בעבר בהרחבה, וממתין בין היתר להתכנסות הנהלה חדשה בקרן.
נזכיר כי בתגובת חברת אקסטל לבג"ץ נכתב לפני מספר חודשים כי יותר מ־120 משפחות כבר חתמו על הסכמה עקרונית להסדרים, ורבות נוספות מצויות במו"מ. עו"ד שמואלי, המייצג את קבוצת הדיירים שביקשה להצטרף להליך, מציין, כי קיים "ריבוי קולות" בקרב החוכרים, וכי העתירה שהוגשה אינה משקפת את עמדתם של רבים, שלדבריו ניסו להשמיע את קולם אך נחסמו, בין היתר בקבוצות תקשורת פנימיות ובכנסים.
לדברי עו"ד שמואלי, מדובר בחוכרים המעוניינים בפתרון מהיר, ברוח המו"מ המתקדם וההצעות שעל השולחן. ההצעות כוללות הבטחת בעלות או חכירה ארוכת טווח באמצעות מהלכי התחדשות עירונית, שבהם הבעלים ייהנה מהזכויות העתידיות, והדיירים יזכו לוודאות קניינית בדירתם – בעלת ערך כלכלי משמעותי – לצד תמורות נוספות כגון הגדלת הדירה.
רוצים להישאר מעודכנים?
ברקע הדברים עומדת שחיקה מתמשכת בערך הדירות. כיום, כך נטען, הדירות נסחרות במחירים הנמוכים בלפחות 40 אחוז ממחירן המלא, בשל חוסר הוודאות סביב עתיד הקרקע. החוכרים מציינים כי הם מצויים כ־25 שנה לפני תום החוזים, וכי ירידה אל מתחת לרף זה עלולה להוביל לבעיות חמורות נוספות, ובהן קושי בעסקאות מקרקעין, פגיעה ביכולת לקבל מימון בנקאי וסוגיות מס מורכבות.
לטענת החוכרים, לאחר יותר מעשור של ניסיונות לקדם חקיקה שלא צלחו, פנייה לנתיב של מאבק משפטי ארוך ומורכב היא מהלך מסוכן, ולכל הפחות מיותר בשלב הנוכחי. עו"ד שמואלי מדגיש כי גם קק"ל וגם הבעלים הבהירו לבית המשפט כי הם חותרים לפתרון שיבטיח את מעמד הדיירים, וכי יש גורמים – לרבות, לפי הנטען, בעלי אינטרסים עסקיים מסוימים – המבקשים לעכב את ההכרעה.
עוד עולה כי בתגובות קק"ל ואקסטל לעתירה ניכר כי למרות פערים מסוימים, הצדדים התקרבו להסכמות, והתחייבו לפרסם אותן לציבור טרם הכרעה – התחייבות שעוגנה בהחלטת בית המשפט. קבוצת הדיירים התומכת בהסדרים טוענת כי יש להפעיל לחץ ציבורי ומשפטי לקידום פתרון הוגן ומהיר, שיבטיח את זכויות החוכרים ואת מעמד הקרקעות הציבוריות והנכסים הלאומיים.
לדברי עו"ד שמואלי, לצד תמיכה בהסדר כולל עם קק"ל, ישנם בניינים שיבחרו "לקחת את גורלם בידיהם" ולקדם כבר עתה הסכם ישיר עם הבעלים, כדי שלא להיות תלויים בגורמים חיצוניים. הוא מוסיף כי כל הסדר כפוי צפוי להיכשל ולהוביל לשנים של נזק הדדי, וכי המטרה המרכזית היא הבטחת פתרון מלא לדיירים – בין אם באמצעות הארכת חכירה ארוכת טווח ובין אם באמצעות בעלות מלאה – בטרם יהיה מאוחר מדי.
תגובות