הציפור המטובעת ביותר לשנת 2025 (נלכדת, מתועדת לצרכי מחקר מדעי ומשוחררת בחזרה לטבע), בתחנה לחקר ציפורי ירושלים, ע"ש נילי ודוד, של החברה להגנת הטבע, היא סבכי טוחנים. במקום השני סבכי שחור כיפה, ולאחר מכן, במקום השלישי ירגזי מצוי. את המקומות ארבע וחמש תופסות הקנית הקטנה והשיחנית הקטנה. כך עולה מסיכום שנת 2025 של התחנה לחקר ציפורי ירושלים, ע"ש נילי ודוד, של החברה להגנת הטבע.
הכניסה לתחנה לחקר ציפורים (צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע)
על פי הסיכום, בשנת 2025 טובעו בתחנה 7,830 ציפורים מ־67 מינים שונים, במהלך 229 ימי טיבוע. בנוסף, ביקרו בתחנה כ־10,000 תלמידים, התקיימו 8 קורסים מקצועיים בנושא צפרות, נערכה השתלמות מקצועית ל־200 מורים, ופעלה קבוצה משותפת של יהודים וערבים, המוכיחה כי כולנו מערכת אנושית־אקולוגית אחת.
עוד עולה מהנתונים כי ציפור שטובעה בתחנה נמצאה בסלובקיה, ציפור אחרת תועדה בשווייץ, וציפור נוספת שטובעה בתחנה נמצאה כעבור כמה חודשים במצרים. בשנת 2025 נלכדו וסומנו בביתן אריאל בתחנה 7,830 ציפורים (ממוצע של 652 ציפורים בחודש), במהלך 229 ימי טיבוע שבוצעו לאורך השנה. מבחינת כמות הציפורים, שנת 2025 תואמת את הממוצע הרב־שנתי, העומד על כ־7,900 ציפורים מטובעות בשנה. אחד הנתונים הבולטים הוא מספר המינים שטובעו: בשנת 2025 נלכדו בתחנה 67 מינים, מעט מתחת לממוצע הרב־שנתי העומד על כ־77 מינים. עם זאת, מספר זה עדיין משקף מגוון רחב של ציפורי שיר בנקודת עצירה עירונית חשובה זו.
ציפור בתחנה לחקר ציפורים (דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע)
כמו בכל שנה, גם בשנת 2025 נרשמו כמה לכידות מרגשות – ציפורים שטובעו בביתן אריאל בתחנה לחקר ציפורי ירושלים ונמצאו בהמשך דרכן בארצות אחרות, ולעיתים גם להיפך. כל דיווח כזה הוא חלון חד־פעמי להבנת נתיבי הנדידה, קצב התנועה והקשרים הגלובליים שמחברים בין ירושלים לבין אתרי טבע ברחבי העולם, מסביר יותן בשן, מנהל התחנה לחקר ציפורי ירושלים, ע"ש נילי ודוד, של החברה להגנת הטבע. בין המינים המיוחדים שסומנו השנה בתחנה היו שרקרק מצוי, שליו נודד, אירניה, חרגולן מנומר, תור מצוי ועוד מינים נפוצים רבים. סבכי שחור כיפה שטובע בתחנה נמצא לאחר 130 ימים בסלובקיה, כ־2,223 ק"מ מכאן.
קניות קטנות שנלכדו אצלנו נצפו מחדש באגמון החולה, אחת מהן לאחר מסע של שלוש שנים מרגע הטיבוע, ואחרת לאחר ארבעה ימים בלבד. סבכי טוחנים שטובע בירושלים נלכד בקול דה ברטולה שבשווייץ, ושוחרר בריא לאחר מסע של 2,909 ק"מ. דיווח נוסף הגיע ממצרים: קנית קטנה שטובעה אצלנו באביב נמצאה כעבור 123 ימים באגם נאסר. ובקרבת הבית, חכלילית עצים מהתחנה נצפתה באילת לאחר כמעט שנה.
סוג נוסף של ציפור בתחנה לחקר ציפורים (דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע)
רוצים להישאר מעודכנים?
במסגרת מערך ההדרכות – בתחנה עברו מעל ל – 10,000 תלמידי בתי ספר וקבוצות של משרד החינוך, שקיבלו הדרכה מאנשי החברה להגנת הטבע, בנושאי שמירת טבע, צפרות, אקולוגיה וטיבוע ציפורים. התקיימו מעל 8 קורסים מקצועיים רב יומיים בנושא צפרות, אקולוגיה אמנות בטבע צילום ועוד. במהלך השנה, אף התקיימו 3 ימי השתלמויות מקצועיות למורים ומורות למדעים, במרחב העיר ירושלים, שאליהם הגיעו מעל 200 מורים ומורות, שהעבירו בכיתות הלימוד תוכן מקצועי שרכשו בתחנה, בנושאי אקולוגיה וציפורים, בדגש על שינויי האקלים ושמירת טבע.
בין אלפי התלמידים שהגיעו לבקר בתחנה, בשנת 2025, היו כמה קבוצות מיוחדות. בשיתוף פעולה עם עיריית ירושלים וקרן ירושלים, התקיימה בתחנה תוכנית שנקראת 'הלימוד המשותף', בה קבוצות ערביות ממזרח העיר וקבוצות ממערב העיר, מגיעות יחד, כדי ללמוד על ציפורים, שמירת טבע וטבע עירוני. במהלך 12 המפגשים שהיו במהלך השנה, הקבוצות למדו גם להכיר ולדבר אחת עם השנייה, וללמוד שהמרחקים הגדולים שיש בין המזרח למערב בירושלים, אינם אמיתיים ובסוף כולנו חלק ממערכת אנושית – אקולוגית אחת גדולה.
ילדים בתחנה לחקר ציפורים (צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע)
ברמת השטח, השנה החולפת הייתה מאתגרת במיוחד, מבחינת משקעים, עם מיעוט גשמים חריג. כאתר טבע עירוני, המשתרע על פני כחמישה דונמים, בלב קריית הלאום, התחנה משמשת תחנת עצירה קריטית, עבור מינים נודדים רבים. כדי לשמר את כושר הנשיאה של השטח ולהבטיח מקורות מזון ומסתור לציפורים, אנשי התחנה נדרשו לתגבר משמעותית את מערך ההשקייה. לצד זאת, המשיכה גם מסורת הנטיעות השנתית ואנשי הצוות העשירו את המגוון הבוטני, כולל שתילת צמחים נדירים, שהתחנה משמשת עבורם גן מקלט. .
"במהלך השנה שחלפה, התחנה לחקר ציפורי ירושלים, ע"ש נילי ודוד, המשיכה להתבסס כמוקד מרכזי לצפרות ולקהילה סביבתית פעילה", מסכם יותם בשן, מנהל התחנה ומסביר, "בביתן אריאל, נמשך הטיבוע השוטף, לאורך כל חודשי השנה, ובעונות המעבר נרשמו ימים מרשימים של פעילות, שבהם נלכדו וסומנו ציפורים רבות, כחלק ממערך ניטור קבוע של נדידה, קינון ושימוש בשטח הטיבוע, המתבצע מדי בוקר, על ידי צוות מקצועי ומתנדבים, הפך לשער כניסה משמעותי, עבור צעירים וצעירות, המעוניינים להיחשף לעבודת שדה מדויקת ולהבין מקרוב את חשיבות המעקב ארוך הטווח, אחר אוכלוסיות הציפורים בישראל".
תגובות