מציאות מדאיגה: ירושלים מדורגת במקום האחרון במדד איכות החיים

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מפרסמת, כמדי שנה, את הדוח המיוחד הבוחן את איכות החיים בערי ישראל. הדוח, יש לציין, מתייחס לחיים בשנת 2024 בערים הגדולות (המונות מעל 100,000 תושבים. על פי הלמ"ס – ירושלים הצליחה איכשהו להידרדר במדד איכות החיים ביחס לשנה הקודמת – וזה לא היה קל, שכן היא דורגה אשתקד במקום ה-17 מתוך 18 הערים שנבדקו. וכן, הבנתם נכון – במדד איכות החיים הנוכחי ירושלים – עיר הבירה של ישראל – מדורגת במקום ה-18 והאחרון מבין הערים הגדולות. על פי ממצאי הלמ"ס, איכות החיים בעיר נמוכה משמעותית בהשוואה לערים גדולות אחרות ברחבי הארץ, בעיקר בתחומים הכלכליים והחברתיים.

לפי דו"ח מדדי איכות החיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024, ירושלים מדורגת בקבוצת הערים עם ציון כולל נמוך במדדי איכות החיים. מתוך 56 מדדים שנבחנו במדד של הלמ"ס – רק ב־22 מדדים מצבה טוב יותר מהממוצע הארצי, בעוד שב־34 מדדים היא נמצאת מתחת לממוצע.

כך למשל, בתחום ההכנסה החציונית מעבודה של משקי הבית ירושלים מדורגת בתחתית או ליתר דיוק במקום האחרון. ההכנסה החציונית בעיר עומדת על 12,904 שקלים בלבד (במחירים קבועים), נמוך בכ־6,000 שקלים מהממוצע הארצי העומד על 18,837 שקלים. מדובר בפער חד ביחס לערים המובילות כמו הרצליה (מקום ראשון), שבה ההכנסה החציונית מגיעה ל־29,517 שקלים, תל אביב־יפו (במקום השני) עם 24,718 שקלים, וראשון לציון ונתניה (מקומות שלישי ורביעי) עם הכנסה ממוצעת של למעלה מ-23,000 אלף שקלים.

דו"ח נתוני למ"ס – מדד איכות החיים 2024 (צילום: באדיבות הלמ"ס)

בתחום המועסקים במשרה חלקית שלא מרצון, ירושלים דווקא נמצאת סביב הממוצע הארצי – 0.8 אחוז, נתון זהה לממוצע הכלל־ארצי. עם זאת, נתון זה אינו מצליח לקזז את הפערים המשמעותיים בשיעורי התעסוקה ובהכנסה.

בתחום הבריאות מציגה ירושלים נתונים חיוביים במיוחד: שיעור המקרים החדשים של שאתות ממאירות (סרטן) בקרב גברים עומד על 202.8 מקרים ל־100 אלף נפש, לעומת ממוצע ארצי של 301.6. גם בקרב נשים הנתון נמוך משמעותית – 211.1 בירושלים לעומת 282.2 בממוצע הארצי. בנוסף, איכות מי השתייה בעיר גבוהה במיוחד, עם שיעור חריגות של 0.02 אחוז בלבד, לעומת 0.53 אחוז בכלל הארץ.

תחום נוסף שבו ירושלים מדורגת נמוך הוא תחושת ההשפעה על מדיניות הממשלה – רק 8.2 אחוז מתושבי העיר דיווחו כי הם חשים שיש ביכולתם להשפיע, לעומת 11.6 אחוז בכלל הארץ.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

יחד עם זאת, בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מציינים כי יש לקרוא את הנתונים על ירושלים על רקע המאפיינים הייחודיים של העיר, ובראשם ההטרוגניות הגבוהה של האוכלוסייה (בפילוג גס – שליש חרדים, שליש ערבים, שליש כל השאר). בשל כך, חלק מהמדדים מציגים פערים מהותיים בין האוכלוסייה היהודית והערבית, בין היתר בתחומים כמו תעסוקה, הכנסה ודפוסי הצבעה. נתונים מפורטים בפילוח לפי קבוצות אוכלוסייה מופיעים בדו"ח המלא.

הנתונים משקפים את המורכבות של ירושלים: עיר המובילה במדדים בריאותיים וסביבתיים חשובים, אך מתמודדת עם אתגרים כלכליים וחברתיים משמעותיים, אשר ממשיכים להשפיע על איכות החיים של תושביה.

מעיריית ירושלים נמסר: "דירוג הלמ"ס משקף תמונת מצב מורכבת ורב־שנתית, הנשענת על שילוב של עשרות מדדים חברתיים, כלכליים ודמוגרפיים, שחלקם נסמכים על תחושות סובייקטביות. נתונים אלו, מושפעים באופן מובהק מההרכב הדמוגרפי הייחודי של ירושלים וכפי שמציינת הלמ״ס בפרסום עצמו.

"בדוח, מוצגים נתונים מובילים במספר תחומים מרכזיים, תחומים שבהם ההשקעה העירונית באה לידי ביטוי ברור. בשנים האחרונות מקדמת העירייה השקעות נרחבות בתחבורה, חינוך, תשתיות, פיתוח כלכלי והתחדשות עירונית, שמטרתן צמצום פערים מבניים – תהליכים שהשפעתם נמדדת לאורך זמן.

"עיריית ירושלים פועלת באופן שיטתי לצמצום פערים, ותמשיך להשקיע ככל שבאפשרותה לשדרוג חייהם של תושבי העיר בכלל תחומי החיים".