אחת התעלומות הגדולות ביותר בעולם הארכיאולוגיה וחקר המקרא עומדת במרכזו של מחקר בינלאומי חדש, שעשוי לשנות את האופן שבו אנו מבינים את מגילות מדבר יהודה – התגלית הארכיאולוגית החשובה ביותר של המאה ה-20.
מועצת המחקר האירופית (ERC) העניקה לפרופ' מלדן פופוביץ' מאוניברסיטת חרונינגן שבהולנד מענק יוקרתי בסך 2.5 מיליון אירו למחקר שיימשך חמש שנים. הפרויקט, המתבצע בשיתוף רשות העתיקות ומעבדות מחקר מובילות באירופה, ינסה לזהות היכן יוצרו ונכתבו מגילות מדבר יהודה, ולחשוף מידע חדש על הסופרים שכתבו אותן, מרכזי הידע שפעלו ביהודה הקדומה ואופן הפצת הטקסטים.
מגילות מדבר יהודה, השמורות ומטופלות במעבדות רשות העתיקות בירושלים, כוללות בין היתר את העותקים הקדומים ביותר הידועים של ספרי התנ"ך.
קומראן (צילום: שי הלוי)
האם המגילות נכתבו בקומראן – או הגיעו מירושלים?
כבר יותר מ-70 שנה מתחבטים החוקרים בשאלה היכן בדיוק נוצרו המגילות שנמצאו במערות מדבר יהודה. האם לפחות חלקן נכתבו בקומראן בידי הקהילה היהודית שחיה במקום? האם אחרות הובאו מירושלים או ממרכזי כתיבה נוספים והוסתרו במערות בתקופת סכנה? ואולי שימשו המערות כספרייה או כגניזה קדומה?
המחקר החדש מבקש לבחון את הסוגיה מזווית רחבה במיוחד – לא רק באמצעות קריאת הטקסטים או ניתוח כתב היד, אלא גם באמצעות בחינת החומרים שמהם הוכנו המגילות.
קטע ממגילת תהלים בת ה-2,000 שנה (צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)
לשם כך ייערכו בדיקות כימיות של הדיו, הקלף והפפירוס, לצד ניתוח כתב היד, מבנה המגילות ושימוש בכלי בינה מלאכותית, במטרה לזהות את "טביעות האצבע" החומריות והסגנוניות של כל מגילה. החוקרים יבדקו האם הן נוצרו במקום אחד, בכמה מרכזי כתיבה שונים או הובאו למדבר יהודה מאזורים אחרים.
שילוב חסר תקדים של כימיה ובינה מלאכותית
למרות חשיבותן ההיסטורית העצומה של המגילות, הידע המדעי על מקום ייצורן, עיבודן וכתיבתן עדיין חלקי. המחקר החדש ישלב לראשונה בין בדיקות כימיות, בינה מלאכותית ופליאוגרפיה – תחום העוסק בחקר כתבי יד עתיקים.
במסגרת הפרויקט ייבחנו כ-250 דגימות קלף ופפירוס מאוסף מגילות מדבר יהודה השמור ברשות העתיקות. לראשונה בהיסטוריה של המחקר ינותחו גם דגימות פפירוס ממצרים, שיושוו לדגימות מקומראן ומאתרים נוספים במדבר יהודה.
ההשוואה בין ההרכב הכימי של החומרים צפויה לסייע בזיהוי מקורות חומרי הגלם, מסלולי הייצור האפשריים והקשרים בין אזורי כתיבה שונים.
פרופ' מלאן פופוביץ (צילום: Marco Bijdevaate)
הנתונים שייאספו יעובדו באמצעות כלי בינה מלאכותית, שיחפשו דפוסים מורכבים במידע הכימי. בהמשך ישולבו התוצאות עם ניתוחי כתב יד, מחקר קודיקולוגי – הכולל את אופן הכנת המגילות, מבנה היריעות, סידור העמודות, השוליים וסימני החיבור ביניהן – וכן עם מאפיינים לשוניים וספרותיים.
באמצעות שילוב כלל הנתונים מקווים החוקרים לבנות מודל שיאפשר למפות את יותר מ-25 אלף קטעי המגילות שבידי רשות העתיקות, למקם את הסופרים והמגילות בזמן ובמרחב, ולאתר מוקדים שבהם התקיימו כתיבה, לימוד והפצת ידע ביהודה הקדומה ואף מחוצה לה.
לדברי פרופ' מלדן פופוביץ', מוביל המחקר: "המחקר שאנחנו עומדים לערוך הוא הגדול ביותר שנעשה בעזרת AI להבנת הרקע התרבותי של מגילות מדבר יהודה. המגילות האלה הן עדות יוצאת דופן לעולם אינטלקטואלי עשיר שפעל ביהודה הקדומה. השילוב של בדיקות מעבדה באמצעים מתקדמים וחקר כתבי היד עם הבינה המלאכותית שהשתכללה כל כך בשנים האחרונות, מאפשר לנו לשאול שאלות שלא ניתן היה להשיב עליהן בעבר: לא רק מי כתב אותן, אלא היכן נכתבו הטקסטים, באילו רשתות ידע הם הופצו ומה היה מקומן בחברה של התקופה".
המחקר נשען גם על הידע שנצבר בפרויקט ERC קודם שהוביל פרופ' פופוביץ', "The Hands That Wrote the Bible", אשר עסק בזיהוי כתבי יד וסופרים במגילות. הפרויקט החדש מרחיב את נקודת המבט – מן היד הכותבת אל המקום שבו פעלה, החומרים שבהם השתמשה והרשתות התרבותיות שבהן נוצרו הטקסטים.
כ-25,000 קטעי מגילה מטופלים ביחידת מדבר יהודה של רשות העתיקות בירושלים (צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)
ד"ר עילית כהן-עפרי, השותפה למחקר מטעם רשות העתיקות, אמרה: "המחקר ייצור מסד נתונים חסר תקדים על ההרכב הכימי של מגילות מדבר יהודה. רשות העתיקות, אשר אחראית לשימור, תיעוד והנגשת הידע על מגילות מדבר יהודה, משקיעה מאמצים כבירים בחקר המגילות. בשנים האחרונות, אנו נחשפים לחשיבות הגדולה בהבנת החומרים שמהן עשויות המגילות – ובפרט הקלף, הפפירוס והדיו – ואלה עשויים לגלות סודות החבויים בתוך הפיסות ששרדו מאות ואלפי שנים. השתתפות במחקר בינלאומי בסדר גודל כזה מאפשרת לרשות העתיקות לרתום את המומחיות שלה בחקר החומרים הארכיאולוגיים לפתרון השאלות המרכזיות שמעסיקות את חוקרי המגילות והקהל המתעניין בארץ ובעולם".
דר' עילית עופרי כהן, השותפה למחקר מטעם רשות העתיקות (צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)
רוצים להישאר מעודכנים?
במחקר משתתפים גם חוקרים מאוניברסיטאות פיזה, נאפולי פדריקו השני, דרום דנמרק, אוניברסיטת לוון, המוזיאון המצרי ואוסף הפפירוסים בברלין והמוזיאון המצרי בטורינו. ד"ר מערוף דהאלי מאוניברסיטת חרונינגן יוביל את פיתוח שיטות הבינה המלאכותית שיאפשרו לנתח את מכלול הנתונים הכימיים ולזהות בהם דפוסי מקור והשתייכות.
שר המורשת, הרב עמיחי אליהו, אמר: "מתוך פיסות קלף ופפירוס שנשמרו אלפיים שנה במדבר יהודה, עולה קולו של עולם יהודי קדום – עולם של אמונה, לימוד, כתיבה ויצירה, שחי ופעל כאן, בארץ הזו. מגילות מדבר יהודה הן עדות מרגשת לעומק הזיכרון היהודי ולשורשים העמוקים של עם ישראל בארצו. זוהי זכות גדולה ואחריות לאומית לשמר את המגילות, לחקור אותן בכלים המדעיים המתקדמים ביותר ולהנגיש את סיפורן לדורות הבאים בישראל ובעולם".
תגובות