ג'וב פוליטי? פנייה דחופה נגד העירייה וסגנית ראש העיר לשעבר

דרמה פוליטית מסעירה את מסדרונות כיכר ספרא ועשויה להגיע גם לבית המשפט, תוך שהיא חושפת לכאורה שורה של ניגודי עניינים חמורים וקשרים פוליטיים. העמותה הקהילתית גבעת מרדכי שיגרה מכתב דחוף, המוגדר כמכתב התראה רשמי טרם נקיטת הליכים משפטיים. הפנייה, שנשלחה ישירות אל ד"ר עמרי בן־צבי, ראש אשכול משפט מנהלי ושלטון מקומי במשרד המשפטים, דורשת לבלום ולעצור את המהלכים למינויה המתוכנן, כך על פי המכתב, של חברת מועצת העיר חגית משה (המפד"ל-הציונות הדתית), לתפקיד מנכ"לית בנייני האומה.

משה, כידוע, סיימה לפני כחודשיים חצי קדנציה כסגנית ראש העיר בשכר. כעת, כך על פי מכתב ההתראה, מחפשים בכיכר ספרא למצוא לה תפקיד אחר בשכר, כדי שהיא תוכל לשמש כמחזיקת תיק החינוך במועצת העירייה – תיק מורכב הטומן בחובו הרבה מוקשים פוליטיים עם אפשרויות פיצוץ בין מגזריות.

על פי מכתב ההתראה מטעם העמותה הקהילתית גבעת מרדכי, חברת "מרכז הקונגרסים הבינלאומי אי.סי.סי. ירושלים – בניני האומה בע"מ" הקימה באחרונה ועדת איתור רשמית למינוי מנכ"ל קבוע לחברה. בעמותה תוקפים את ועדת האיתור וטוענים כי מדובר בניסיון מצד הנהגת העירייה לספק "סידור עבודה" פוליטי למשה. כעת, כך נטען במכתב שנשלח למשרד המשפטים, מופעלים מנופים פוליטיים פסולים כדי "לפצותה" באמצעות מינוי יוקרתי.

הפלונטר המשפטי

העמותה מבססת את עתירתה המתוכננת על תקנות העיריות ועל פסק דין תקדימי של בית המשפט העליון, וקובעת קטגורית כי בנייני האומה נחשבים כחוק לתאגיד עירוני, מאחר שעיריית ירושלים מחזיקה בסמכות חוקית למנות ארבעה מתוך 16 חברי הדירקטוריון שלו. ארבעת הנציגים שמונו בפועל מטעם העירייה הם סגני ראש העיר צביקה כהן וחיים כהן, עו"ד יאיר אקשטיין (יועצו הבכיר והאישי של ראש העיר), ומר צחי נמיר, מנהל הרשות לפיתוח ירושלים, שהתמודד גם בסיעת המפד"ל-הציונות הדתית למועצת העירייה – הסיעה בראשה עומדת משה.

במסמך נטען כי קיימת מניעה מוחלטת האוסרת על ארבעת הדירקטורים הללו להשתתף, לדון או להצביע בכל עניין הנוגע לבחירתה של משה, שכן כל אחד מהם מצוי בניגוד עניינים מובנה.

חשש מניצול פוליטי של המתחם

העמותה מזהירה מפני השלכות הרוחב הקשות במידה ומשה תנסה לאחוז בחבל משני קצותיו ותסרב להתפטר מהמועצה במקביל לניהול בנייני האומה. משה מכהנת כיום כיו"ר ועדת חינוך, חברה בוועדות כספים וקליטה, וכדירקטורית בחברות העירוניות "מוריה" ו"לביא". כהונתה כמנכ"לית תשתק לחלוטין את היכולת של ועדות וחברות אלו לקיים כל ממשק עסקי, חוזי או תקציבי עם בנייני האומה, ותאסור על אגף קהילות (הנמצא תחת אחריותה) לבצע הזמנות אירועים מהמתחם.

בנוסף, מועלים חששות כבדים לגבי ניצול המשאבים הציבוריים: בבנייני האומה מתקיימים באופן תדיר כנסי בחירות פוליטיים בהיקפים גדולים. לאור העובדה שחברת בנייני האומה אינה חברה ציבורית הכפופה לחובת שקיפות מוגברת, המינוי המתוכנן מייצר חשש ממשי ומוחשי להטיית משאבים לטובת אינטרסים מפלגתיים אסורים, כך על פי הנטען במכתב ההתראה. בשולי הדברים, מזכיר יו"ר העמותה קובי אייזן כי בהליך משפטי אחר (תב"כ 103/26), עיריית ירושלים עצמה טענה בפה מלא כי חברת בנייני האומה אינה קשורה אליה. לפיכך, העירייה מושתקת כעת וכל העברת כספים או הזמנת שירותים בין עיריית ירושלים לחברת בנייני האומה חייבות להיות כפופות מעתה להליכי מכרז פומביים ושוויוניים בלבד ללא שום הנחות פוליטיקות. העמותה קצבה לרשויות אולטימטום של 30 יום למתן מענה ענייני, בטרם תעתור לבג"ץ ותעצור את המינוי בצו מניעה.

מהעירייה נמסר בתגובה: "'בנייני האומה' אינה חברה עירונית ועיריית ירושלים אינה הגוף הבוחר את בעל התפקיד הנ"ל. העירייה תפעל בהתאם להנחיות הגורמים המוסמכים".

תגובתם של חגית משה ו'בנייני האומה' לא נמסרה למרות פניות "כל העיר". תגובתם תובא אם וכאשר תתקבלנה.