הלם, תדהמה, חרדה וזעם. אלו התחושות והרגשות שאפפו השבוע את עובדי מפעלי טבע בהר חוצבים בירושלים – מקום עבודה שהיה נחשב עד לפני כמה חודשים לבטוח. מהלך הפיטורים הגדול ביותר שנרשם בעיר מוכיח ששום דבר לא בטוח.
מושיקו בצלאל, מחאת עובדי טבע (צילום: מושיקו בצלאל)
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באנדרואיד
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באייפון
- מדריך העסקים הגדול של ירושלים
- לידיעות חדשות נוספות באתר "כל העיר"
"אני 13 שנה עובד במפעל", מספר ל"כל העיר" מושיקו בצלאל, מתגורר בגילה, נשוי – אשתו גם עובדת בטבע, הורים לשלושה ילדים. "התחושות נורא קשות. התחלתי לעבוד במפעל בהר חוצבים אחרי הצבא, הכרתי את אשתי בטבע, היא עובדת איתי ויש לנו שלושה ילדים. קיבלנו את הבשורה הזאת וזה לא פשוט בכלל, מתמודדים עם המצב".
ביום חמישי שעבר בצהריים יצאה ההודעה הקשה בדבר תוכנית הפיטורים של חברת טבע, שבמסגרתה יפוטרו רבע מעובדי החברה ברחבי העולם, שכוללים כ-1,750 עובדים בארץ. מתוכם כ-900 עובדים בשני מפעלי טבע בהר חוצבים בירושלים – אחד מהעוגנים בתחום הביוטק בירושלים. מהרגע שהתקבלה ההודעה, העובדים הירושלמים עצרו את העבודה במפעלים ויצאו למאבק על הבית.
עם קבלת הבשורה עובדי טבע החלו במחאה נגד סגירת המפעלים וגל הפיטורים, אשר במהלכה חסמו צמתים בהר חוצבים, בציר גולדה מאיר ובכניסה לעיר, הפגינו מול משרד ראש הממשלה ושרפו צמיגים. ההפגנות של העובדים נמשכות מזה מספר ימים, והעובדים אף התבצרו בלילות במפעל. כמו כן, ביום ראשון נערכה שביתה כללית במשק עד השעה 12:00, במסגרתה לא פעלו השירותים בעיריית ירושלים, בבנקים, בחברות הביטוח, ברשות שדות התעופה ובבתי החולים הדסה ושערי צדק עבדו במתכונת שבת. בנוסף, בשני נערכה פגישה בין נציגי ועד העובדים לבין שר האוצר משה כחלון (כולנו). עוד באותו היום התקיימה פגישה נוספת עם שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ (ליכוד) וביום שלישי נערכה פגישה בין מנכ"ל טבע קאר שולץ לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבסופה לא נרשם פיתרון. העובדים מקווים כי הממשלה תפעל לייצר מקומות פרנסה חלופיים.
מחאת עובדי טבע, השבוע (צילום: אוליבייה פיטוסי)
ליאור קלימי, תושב גילה, עובד מזה 8 שנים בחברת טבע, חבר בוועד העובדים, רעייתו עובדת בטבע מזה 6 שנים: "המצב על הפנים. אנשים מתבצרים במפעל, רוצים לישון בו ולא ללכת הביתה. אנשים פה קיבלו פצצה רצינית. סגירת מפעלי טבע ירושלים נפלה בהפתעה על העובדים. היו דיבורים בגדול על טבע מסביב, באתרים אחרים, אבל החדשות על מפעלי טבע ירושלים הגיעו בהפתעה. מדובר על מפעל רווחי שעובד, אף אחד לא ציפה לזה. יום לפני ההודעה, מנהלת משאבי אנוש חטיבתית אמרה 'אצלכם לא יהיה כלום'. השר חיים כץ ראה את הנתונים של הכנסות והוצאות, ושאל 'למה? המפעל הזה רווחי'. אחר כך ישבנו עם שר האוצר. אם לא נקבל תשובות נחריף את המאבק והמחאה. צריך לקחת בחשבון גם את 400 העובדים שנותנים שירותים לטבע, שלא שייכים ישירות לטבע, כמו עובדי ניקיון, הסעות, שירות, הסעדה. מדובר פה על אלפי משפחות. זה מתחם ענק".
רוצים להישאר מעודכנים?
מירי אסייג דיטור ובעלה נדב דיטור, הכירו בטבע, התחתנו ויש להם 3 ילדים קטנים (4,3 ותינוקת בת 9 חודשים). לאחרונה הם קנו דירה ברמות, אשר משקיפה על המפעל בהר חוצבים. הם אמורים להיכנס אליה בעוד כשנה. "אנחנו נמצאים במלחמה על הבית שלנו", מדגישה אסייג דיטור. "אנחנו מודעים לזה שגם אם יצליחו להציל את המפעל, נצטרך להתייעל ואנחנו מוכנים לזה כי המטרה שלנו היא משותפת – להציל את טבע מהמצב שהיא נמצאת בו. טבע היא חברה מטורפת, נכון שאנחנו מדברים פה על קיצוץ של רבע מכלל העובדים של החברה. אבל צריך לזכור שלאחר הקיצוץ יישארו 45 אלף עובדים והמלחמה היא שחברה הישראלית תשאיר את המפעלים שלה בארץ ותקצץ את המפעלים שלה בחו"ל. אני עובדת בטבע שבע שנים, ובעלי נדב 13 שנה. לא התחלנו לחפש עבודה ואנחנו לא בכיוון כי זה מאוד טרי וגם כי אנחנו במלחמה על הבית. אין לנו זמן לכתוב ולערוך קורות חיים".
מחאת עובדי טבע, השבוע (צילום: אוליבייה פיטוסי)
הילה זיו, מתגוררת בארנונה, ראש תחום בשרשרת אספקה בטבע, הביאה השבוע למפעל את שלושת ילדיה – בגילאי 12,9,6. "זה היה שיעור באזרחות", אומרת זיו, "הבאתי את הילדים למפעל מטעמים אידיאולוגיים. אמא שלהם עובדת פה כבר חמש שנים וחצי, בלי יום, לילה, חגים וחופשים, אז עכשיו הם רואים על מה אני נלחמת. כרגע אנחנו בעיקר מצוברחים. המצב נראה כמו מהלך שרצו להוציא למשקיעים, כדי לסדר את המניה. אף אחד לא חשב מה הדבר הזה יכול לעשות. יש פה אנשים מאוד נחושים ואני יכולה להגיד שמה שהצליחו לייצר פה לא הצליחו במקומות אחרים. יש תכשירים שלא הצליחו לייצר במפעל בצ'כיה, ואצלנו כן. יש פה את ה-D.N.A הירושלמי. בלובי של המפעל שלנו יש תמונה של אלי הורוביץ ז"ל, שהקים את טבע כדי שתהיה חברה ישראלית. יש פה מפעלי ייצור מרוויחים ואנחנו מייצרים תרופות מצילות חיים. אף אחד לא יכול להגיד שאנחנו 'אוכלי חינם'. טבע פשוט איבדה את האמון שלנו".
מחאת עובדי טבע, השבוע (צילום: מושיקו בצלאל)
"הטירוף משכיח קצת את הכאב כי אנחנו עסוקים במלחמה על הבית", מתארת מעיין סונק ממעלה אדומים, אמא לשלושה ילדים קטנים. "אני עובדת 10 שנים בטבע, אמא שלי עובדת בטבע 27 שנים. היא ממש עוד רגע צריכה לצאת לפנסיה. יש פה אנשים לפני גיל פרישה שנזרקים לרחוב. בלי תנאים, בלי פנסיה מוקדמת, בלי כלום. אמרו להם קחו את הפיצויים שמגיעים לכם על פי החוק ולכו לחפש קריירה שנייה. אנחנו מדברים על אנשים שנכנסו בגיל 20 ויוצאים בגיל 60. יש בחברה הרבה מקרים קשים של אנשים שהולכים להיזרק לרחוב, אלמנים, חד הוריים, אנשים בלי יכולת לפרנס את הבית. גם אני אחרי שסוף סוף הצלחתי להרים את הראש מהבית ומהילדים — יצאתי ללימודים השנה, מתוך כוונה להתפתח ולהתקדם בטבע. עכשיו הכל עצר מלכת. שוק התעסוקה הירושלמי הוא קשה ממילא, אז עכשיו, יחד עם עוד 900 המפוטרים של המפעלים, המצב יהיה פשוט בלתי אפשרי. לאן נלך?".
