מרים פרץ (צילום: פרטי)
מרים פרץ (צילום: פרטי)

מרים פרץ: "אני בסך הכל אישה קטנה עם טרגדיה נוראית, שבחרה להמשיך לחיות"

מעוררת השראה אדירה - מרים פרץ, אימם של סגן אוריאל פרץ ז"ל ורס"ן אלירז פרץ ז"ל, שזכתה בפרס ישראל למפעל חיים, בשיחה עם "כל העיר": "אני כבר קיבלתי את הפרס שלי. נגעתי בעם שלי"

פורסם בתאריך: 19.3.18 11:06

"אני בסך הכל אישה קטנה עם טרגדיה נוראית, שבחרה להמשיך לחיות", אומרת בשיחה עם "כל העיר" מרים פרץ, שנבחרה לקבל את פרס ישראל. "בחרתי לראות את האור, לראות את הטוב ולהאיר את הטוב שבעם הזה. בחרתי למצוא את הטוב בינינו והמשותף ולקרב".

ביום חמישי שעבר פרץ, שמתגוררת בגבעת זאב, קיבלה את הבשורה המשמחת משר החינוך נפתלי בנט על זכייתה בפרס ישראל למפעל חיים על חיזוק הרוח היהודית והישראלית. כזכור, פרץ שכלה שני בנים – סגן אוריאל פרץ ז"ל ורס"ן אלירז פרץ ז"ל. לאחר נפילת בנה הבכור, נפטר בעלה אליעזר פרץ ז"ל. מאז ועד היום, פרץ מרצה בפני חיילים ובני נוער להטמעת המורשת היהודית והציונית ובעיקר נותנת כוח לכל כך הרבה אנשים מרחבי הארץ והעולם. בשנת 2014 פרץ נבחרה להדליק משואה ביום העצמאות ה-66.

סגן אוריאל פרץ ז"ל (צילום: פרטי)

סגן אוריאל פרץ ז"ל (צילום: פרטי)

 

רס"ן אלירז פרץ ז"ל (צילום: פרטי)

רס"ן אלירז פרץ ז"ל (צילום: פרטי)

"הפרס נודע לי שבוע לפני האזכרה של בני אלירז", היא מספרת. "כיום אני שרויה בהכנות לאזכרה. מצד אחד אני חושבת מה אנחנו אומרים, איך מתכוננים, איך מכינים את הנפש, לעמוד שוב ליד הקבר. אני זוכרת את היום הזה בדיוק לפני 8 שנים. איך זה הולך להתכונן לאזכרה, ובמקביל לקבל הודעות שמחה ואהבה מעם ישראל. אני במערבולת, אבל אני גם יודעת לתת מקום גם לכאב וגם לשמחה. זאת מערבולת של רגשות. כאב ושמחה. של געגוע לילדים שלי אוריאל ואלירז ולאליעזר, ולאישי היקר שנפטר מצער אחרי נפילת בננו אוריאל. אני כל כך רוצה לשתף אותם. הייתי כל כך רוצה את החיבוק שלהם. החיסרון הזה הוא קשה. מצד שני יש שמחה. בכל זאת, זאת  זכות גדולה לקבל פרס כזה. אלו רגשות מעורבים".

מה הבנים היו אומרים על הזכייה בפרס?

"היו מחבקים אותי בגאווה. אוריאל הבכור היה אומר: ידעתי שיבוא היום. אני מכיר אותך. ואלירז היה אומר לי: אמא בואי נשב ונלמד משנה מפרקי אבות. תמשיכי בדרך שלך ואני גאה בך. ואז הוא היה לומד איתי משנה והיה אומר לי להישאר איפה שאני ושלא אתבלבל ולזה אני מתפללת".

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

 

סגן אוריאל פרץ ז"ל נהרג ב-25.11.98, בן 22 היה במותו. אוריאל נפל בקרב בלבנון, הוא יצא בראש חייליו למארב בדרום לבנון, בדרך הופעלו נגד הכוח מטעני חבלה. כ-12 שנים לאחר מכן ב-26.3.2010 נהרג אחיו רס"ן אלירז פרץ ז"ל, בן 32 במותו, הותיר אחריו אישה וארבעה ילדים קטנים. אלירז נפל בפעילות מבצעית ברצועת עזה. כשחוליית מחבלים הפתיעה את הכוח בטווח קצר, וכדור שפגע ברימון אשר היה באפודו של אלירז התפוצץ. פרץ, תיארה ל"כל העיר", לקראת יום הזיכרון בשנה שעברה איך היא "נקרעת בין הקברים, ולא מצליחה להחליט היכן אני עומדת בצפירה".

איזה תגובות את מקבלת מאז שנודע לך שאת מקבלת את פרס ישראל?

"אני מקבלת תגובות מהארץ ומהעולם, ואני לא מאמינה על התגובות, הטלפונים, הפרחים והכי חשוב המילים שכותבים. אנשים התקשרו אליי מגבול לבנון ואמרו לי 'כל חיינו חטפנו קטיושות וידענו ימים קשים, אבל שווה לנו, רק בשביל הרגע הזה, שאת מקבלת את פרס ישראל'. ואני אומרת 'מה אני? אני? לצד דוד לוי?'".

"בחרתי לצאת לעם שלי", מוסיפה ואומרת פרץ, "אני לא זקוקה לפרס. אני כבר קיבלתי את הפרס שלי. אני נגעתי בעם שלי. הפרס שלי כבר קיבלתי כשראיתי את העיניים היוקדות של החייל שהולך להיות קצין. כשראיתי את הילד בתיכון לפני הגיוס. כשפגשתי את המשפחות השכולות בעצב הנורא שהיה שם. שפגשתי אנשים בשמחות, וקהילות בעולם. אני? הייתי בתוך עמי. זה הפרס שלי. לא עשיתי למען קבלת הפרס, אלא כדי שאהיה ראויה לבנים שלי וכל אלו שהקריבו את נפשם על המדינה הזאת. ראויה בהתנהגות, במעשים. במה שאני מוציאה מפי. רציתי בסך הכל לתת משמעות לחיי ולדבוק בחיים. למדתי לראות את חצי הכוס המלאה ואת האורות בתוך החושך ולאהוב ולחבק יותר. להיות יותר, כי אין יותר רע מנפילת בניי ולא יהיה יותר רע מזה. את הרע אני מכירה . עכשיו התפקיד שלי להפיץ את הטוב, התקווה. האמונה בעם. בארץ.  באדם שהוא יכול לקום ממשברים ולהיבנות מהם, אם הוא בוחר".

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר