הם פלא היצירה, מתוקים להפליא, וממלאים את הלב באושר ובו בזמן גם בדאגה. ביום רביעי הקרוב, 2.5, יצוין ברחבי ירושלים והעולם כולו יום התינוקות הבינלאומי, שמוקדש ליצורים הקטנים והמתוקים הללו.
על פי מכון ירושלים לחקר מדיניות, בסוף שנת 1967, השנה שבה אוחדה כידוע ירושלים, מנתה אוכלוסיית העיר 266,300 תושבים, ומאז היא גדלה בקצב מהיר, כשבסוף 2015 היא מנתה 865,700 תושבים. מדובר בגידול של למעלה מפי שלושה.
- הורדת האפליקצייה של "כל העיר" באנדרואיד
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באייפון
- מדריך העסקים הגדול של ירושלים
- לידיעות חדשות נוספות באתר "כל העיר"
עוד מראים הנתונים כי במהלך 35 השנה אחרונות הוכפלה כמות הלידות הכוללת של יהודים וערבים בירושלים. על פי מכון ירושלים לחקר מדיניות, בשנת 2015 נרשמו בירושלים 23,581 לידות, מתוכן 15,438 לידות לנשים יהודיות ואחרות בעיר, ו-8,143 לידות לנשים ערביות. יצוין כי התינוקות שנולדו בירושלים בשנה זו היוו 13.2 אחוז מכלל התינוקות שנולדו בישראל – יותר מחלקה של אוכלוסיית ירושלים באוכלוסיית המדינה (10.2 אחוז).
בתוך כך, על פי הנתונים, מספר הלידות הממוצע של האישה הירושלמית עמד בשנת 2015 על 3.87, מספר הגבוה מהממוצע הארצי שהינו 3.09. ובחלוקה למגזרים – שיעור הפריון הכולל בקרב נשים יהודיות ואחרות בירושלים עמד באותה שנה על 4.28 בממוצע לאישה, ובקרב נשים מהמגזר הערבי עמד שיעור הפריון הכולל על 3.23 בממוצע לאישה.
אחת המשימות הראשונות שעומדות בפני ההורים לאחר לידת התינוק היא בחירת השם. אז מהם השמות הנפוצים ביותר שניתנים לתינוקות בירושלים? על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, השמות הנפוצים ביותר שניתנו לתינוקות בשנת 2016 היו שרה, מריה, שאם ואסתר לבנות ואילו לבנים השמות הנפוצים ביותר הם מוחמד, דוד, יוסף ואחמד.
בחירת השם, כאמור, היא לא המשימה הכי פשוטה. חלק מההורים מתקשים ומתלבטים, חלקם יוצאים לבצע עבודת מחקר רצינית שמתחילה בקריאת ספרי שמות שניתן למצוא בחנויות ציוד לתינוקות, ועד להתייעצות עם מומחים בחכמת הקבלה, או שימוש במחשבוני נומרולוגיה.
אליאסף כהן
לאחרים זה הולך קל יותר. כך למשל, לאבישג כהן מגבעת מרדכי לא היו התלבטויות בבחירת השם שהיא נתנה לבנה בן השלושה חודשים – אליאסף.
"גיליתי שאני בהריון של אליאסף שלושה וחצי חודשים בלבד לאחר לידה, כלומר אחיו של אליאסף היום בן שנה וחצי", היא מספרת. "לקח לי זמן לעכל את דבר ההיריון, ובהתחלה הייתי בשוק. הייתי אחרי לידה, עם שלושה ילדים קטנים – בני 4, 3, שנה ושלושה חודשים – בבית. תכננתי לחזור לעבודה ולהשקיע בעצמי ובקריירה. אבל אז גיליתי את האושר והאהבה העצומה, ולכן היה לי ברור ששמו יהיה אליאסף, כי האל הוסיף לנו אותו. עם הילדים האחרים היו התלבטויות לגבי השם אבל הפעם מהרגע שקיבלתי את ההיריון היה לי את השם בראש ולא הצלחתי לחשוב על שם אחר".
משפחת פסברג עם התינוקת בארי טובה
מעיין שאודר פסברג, אם לשלושה – עילי מנחם בן 4, נטע שלום בן שנתיים ובארי טובה בת החצי שנה, מספרת על הבחירה שלה: "קראנו לה בארי טובה. טובה על שם סבתא שלי, מאחר ולכל הילדים קראנו על שמם של סבא וסבתא, ובמקביל חיפשנו שם שקשור לחיים ולשמחה. מאחר והשמות שלי ושל בעלי הם שמות של טבע – גיא ומעיין – אז השם בארי, הבאר שלי, התקשר לנו טוב לנושא, כמקור של מים, חיים ושל מלאות ושמחה. גם התזמון בסמוך לחג סוכות, חג המים הוסיף לבחירה של השם, כשבנוסף זה שם עדכני".
מנגד, ויקי ונדב אפרים, שלה נולדה בת בכורה לפני ארבעה חודשים, התקשו בבחירת השם. "אחרי אינספור שמות שעלו", מספרת ויקי, "התייעצתי עם רבנית, היה חשוב לי לתת שם עם משמעות. הרבנית המליצה על השם נועה – ראשי תיבות של ניסים ונפלאות עשה ה' וכך בחרנו".
ויקי ונדב אפרים
בחירת השם היא רק שלב ראשון בתהליך כניסת תינוק חדש למשפחה. בני הזוג שבים הביתה מבית החולים עם תינוק קטן וחסר ישע שתלוי בהם באופן מוחלט, ולכן הטיפול בתינוק כולל בתוכו גם רגשות מעורבים של חשש ופחד לצד בלבול ואהבה. ההצפה הרגשית והרצון להעניק טיפול מושלם לתינוק הופכים את היחסים בין בני הזוג לתקופה מאתגרת, בזמן שהם חווים, כל אחד בנפרד, גם תחושות של תסכול ובדידות.
תינוק שמצטרף למשפחה הוא שמחה גדולה, אבל הוא מכניס את כל המשפחה לתקופה של שינויים גדולים ומהירים שצריך להיערך לקראתם.
"המעבר מזוג למשפחה הוא קושי לא פשוט ואנחנו מנסים להתמודד איתו", מתוודה ויקי אפרים. "העניין הוא שזה לא הקושי היחיד, יחד אתו יש קשיים רבים אחרים כמו הוצאות כספיות לא קטנות, התמודדות עם טיפול בתינוק על כל המשתמע מכך, חוסר בשעות שינה, אבדן העצמאות, ובנוסף חופשת לידה בישראל קצרה מאוד וצריך לחזור לעבודה".
שרון בן דור, סופרת ומרצה, מטפלת ומגשרת בתחום המשפחה (גילוי נאות: כותבת טור קבוע על זוגיות באתר "כל העיר") מסבירה איך להתמודד בהצלחה עם השינוי במערכת הזוגית. "חשוב להסתכל על המצב מנקודת ראות של שני בני הזוג", מציינת בן-דור. "האשה חווה כאבים פיזיים ואיבוד עצמאות, היא יוצאת ממעגל העבודה ומהחברה, יש בדידות וקשיים בהתמודדות ביומיום. הגבר חש שהאחריות הכלכלית מוטלת בעיקר עליו ושרוי בלחצים, הוא מרגיש לעתים דחוי, חוזר מהעבודה ומיד זורקים עליו את כל המטלות מבלי שישב לנוח רגע אחרי עבודה מתישה כל היום, בלי ספייס. כל הרקע הזה הוא כר פורה למשבר. ולכן מאוד חשוב לבקש עזרה, גם אם נשים מרגישות גיבורות או מתביישות לבקש סיוע. כדאי וחשוב לבקש".
בן-דור מוסיפה וממליצה לא להזניח את הזוגיות: "שני בני הזוג עוברים טלטלה, שינוי בעולמם. הגבר, שעד עכשיו קיבל תשומת לב, מרגיש מוזנח, ואילו לאשה לרוב יש חוסר בשעות שינה והיא מתמודדת עם מצבים קשים ומרגיזים. השיח של שניהם כלפי העולם עובר שינוי מהותי והופך לשיח שכל כולו עוסק בילד, מתי אכל, כמה ישן, האם גיהק ועוד ועוד. העולם הופך להיות צר ושני בני הזוג מרגישים חוסר. אז ראשית חשוב לדעת שזה זמני, בהדרגה העולם מתפתח חזרה ודרוש לכך זמן, ובנוסף רצוי למצוא מילים חיוביות זה אל זה. לפרגן לגבר גם על עשייה קטנה, ולגרום לבת הזוג להרגיש נאהבת ונחשקת".
על מנת שלא להגיע למצבים שקשה להתמודד איתם ולא לקבע התנהגות לא רצויה ממליצה בן-דור לדבר בתקשורת פתוחה טרום הלידה על הציפיות והצרכים של בני הזוג זה מול זה. בסופו של דבר, לדבריה, רוב הזוגות שמצליחים להתמודד יחד ולהתמודד עם הקשיים ייצרו מערכת זוגית תומכת, חזקה וקרובה מתמיד.
(צילום אילוסטרציה: פוטוליה)
כמובן שיש הבדל בין הולדת תינוק ראשון לתינוקות אחרים במשפחה. אבישג כהן כבר אם לארבעה, לתינוק אליאסף בן השלושה חודשים יש שתי אחיות בנות 4 ו-3, וגם אח גדול בן שנה ושלושה חודשים. "הילדים קיבלו אותו באופן יוצא מהכלל", היא מספרת. "הם אוהבים אותו ושומרים עליו, הוא הכניס הרבה שמחה למשפחה. מבחינת ההתנהגות שלנו לתינוק רביעי יש שוני מאוד גדול לעומת התינוק הראשון. הרבה יותר ביטחון בהתנהלות, והרבה פחות לחץ. בילד הראשון הרגשתי אבודה, הייתי שרויה בהרגשה שאני לא עושה נכון, אולי לא הנקתי מספיק, למה הוא בוכה כל כך הרבה, הייתי כל הזמן בתחושה של אי שקט וחוסר ביטחון. עכשיו, עם אליאסף אני הרבה יותר רגועה. אם בתינוק הראשון אמרתי לעצמי 'רק שלא יבכה' הרי שעכשיו אני יודעת לקבל גם בכי, ברגע שאני בטוחה בעצמי שקיבל את כל הטיפול, כאשר הוא שבע, נקי, לבוש ובכל זאת בוכה, אז לא קרה כלום שיבכה קצת כי יש גם ילדים אחרים שצריכים את אמא".
אבישג מספרת כי עיקר הדאגה עם בואו של הילד הרביעי היה כלפי הבת הגדולה, בת 4 בסך הכל וכבר אחות גדולה לשלושה קטנטנים. על רקע זה חשה אבישג רגשי אשמה ותחושה שהילדה צריכה את אמא שלא תהיה זמינה לה. "הרגשתי שהיא צעירה מדי להיות אחות גדולה, ושהיא עדיין צריכה אותי. אבל כנראה, יכול להיות בשל גילם הצעיר, הם מקבלים הכל כנורמלי וכמובן מאליו. הגישה היא שיש תינוק בבית והוא שלהם בדיוק באותה המידה כמו שהוא שלי, הם יכולים ללטף, לחבק או להרים בהתאם ליכולות שלהם. התחושה שלהם היא שהם דואגים לתינוק שלהם, הוא לא תינוק של אמא אלא שלהם באותה המידה, כך שהוא לא לוקח להם את אמא".
גם מעיין שאודר פסברג, אם לשלושה כאמור, מודה כי לא פשוטה ההתמודדות. "הגדולים אוהבים אותה מאוד, קמים כל בוקר וישר רצים למיטה שלה, או לסלון לראות אותה, רבים מי ישב לידה, מי ייתן לה מוצץ. בארי משפיעה לטובה, אחרי שני בנים הצבע הוורוד עושה לנו כיף. הקושי העיקרי הוא כשבעלי יוצא בשש בבוקר לעבודה ואני מארגנת לבד את שלושתם, יורדת איתם מקומה שלישית וגם חוזרת איתם הביתה. לפעמים זה לוקח 2 דקות ולפעמים 20 דקות באיטיות תוך כדי שהם מעירים את כל דיירי הבניין בשבע בבוקר. איך מתמודדים? בסבלנות, באהבה ובניסיון לשכנע אותם שהם צריכים להגיע מהר לגן כדי להיות ראשונים".
ולמרות זאת, בן דור ממליצה לקחת בייביסיטר לתינוק ולצאת לבלות זמן איכות עם הילדים הגדולים, שירגישו שההורים איתם. "אני עצמי השארתי את התינוקת בידיה הבטוחות של בייביסיטר וביליתי זמן עם אחיה הגדול", היא מדגישה. "ברור לי שהוא חיכה ורצה לקבל תשומת לב וקשה להעניק את תשומת הלב הזו כשאני עם תינוקת בבית. כך שיצאתי איתו בלי התינוקת וזה היה נפלא לשנינו. חשוב בעיקר שהאישה תהיה קשובה לעצמה, לשבת כמה דקות לארגן את המחשבות, לא להקשיב כל הזמן לעצות כי היא יודעת מה מתאים לה ולבן הזוג. בנוסף לבקש עזרה מבן הזוג, אם זה בקניות או בהאכלת התינוק. מאחר והעייפות מקשה מאוד על האישה חשוב לשלוט במינון המבקרים, להגביל את שעות הביקור ואת כמות המבקרים וכמובן להגביל בזמן. להגיד 'סליחה אני אחרי לידה, יש לי קשיים, אני מבקשת להגיע לשעה וחצי מאחר ואני מתעייפת'. צריך להבין שברגע שנותנים לאחרים המשמעות היא להחסיר מעצמם, ואילו להגיד לא לאחרים זה כן לעצמכם. לא להיות במקום של לא נעים לי. לרצות כל הזמן".
בן דור מציינת כי גם כשמקבלים עזרה מאחת הסבתות, חשוב לדעת כי נוכחות מרובה בבית עלולה להעיק על אחד מבני הזוג, לרוב על הגבר ולגרום לחיכוכים שניתן להימנע מהם מראש. היא מציעה תיאום ציפיות לגבי הסבתא (אם היולדת) לגבי נוכחותה בבית, האם לכלול לינה, האם לקבוע שתלך הביתה ובאיזה שעה, והכל תוך התייעצות והתחשבות בבן הזוג וברצונותיו. "רצוי להגיע להסכמות בנושא מבעוד מועד", היא מדגישה.
(צילום אילוסטרציה: פוטוליה)
בנוסף לעניין הזוגיות, כפי שכבר ציינו בן דור והאמהות, ישנו גם העניין הכלכלי שאינו פשוט. תוספת של תינוק כרוכה בהוצאה גדולה לכיס המשפחתי, אבל זה לא מסתיים רק בקניית הציוד הבסיסי כמו עגלה, מיטת תינוק וביגוד. ישנן עוד הוצאות שוטפות שמהוות סל קניות חודשי לא מבוטל.
בהנחה שהתינוק הממוצע משתמש בכשבעה חיתולים ליום בשנת החיים הראשונה, ההוצאה המצטברת נאמדת באלפי שקלים, לכך יש להוסיף בקבוקים ומוצצים, מזון לתינוקות, מגבונים, קוסמטיקה, בגדים בקצב הגדילה ועדיין לא סיימנו.
מירב כהן, מנכ"לית "Crowd Action", סטארט-אפ שמסייע לצרכנים תוך כדי זיהוי תופעות צרכניות ברשתות החברתיות, היא גם אם לשניים שחוותה את הנושא מקרוב, עם רכישות מושכלות לתינוקות שלה.
"זה ענין של החלטה כמה רוצים להוציא", מנתחת כהן. "אם ניקח לרגע את סוגיית העגלה – יש משפחות שמוציאות 7,000 שקלים לרכישת עגלה, אנחנו קנינו טיולון ומנשא וחסכנו הרבה מאוד כסף. סוגיה נוספת היא עניין המותגים – יש מוצרים פשוטים ברבע מחיר, מבלי לגעת בנושא האיכות, ושאלה נוספת היא מה הנחיצות של המוצרים. חשוב לערוך קניות באופן מושכל. יש כאן מנעד רחב וכל משפחה צריכה להחליט עד כמה רחוק היא הולכת. אחרי שנולדו הילדים החלטנו לקנות רק את המוצרים החיוניים ביותר, מתוך החלטה מודעת. עגלה לא קנינו, כי התגוררנו בדירה בקומה שלישית ללא מעלית והיה ברור שזה לא מתאים, לכן השקעתי את הכסף במנשא טוב ובטיולון. גם מבחינת בגדים – קיבלנו הרבה מאוד בגדים מחברים ומשפחה וזה גם חיסכון. כך גם לגבי מיטת התינוק – קיבלנו ולא קנינו, כך שנמנענו מהוצאה ענקית. בעולם הילדים נהוג להעביר מוצרים מאחד לשני, מיטת מעבר, לול, צעצועים, בגדים, אני ממליצה לא להירתע מאי קניית פריטים חדשים".
רוצים להישאר מעודכנים?
בדיוק בגלל כל הסיבות שצוינו לעיל החליטה לילך כהן דונשיק, אם לתאומים הנמצאת בימים אלה בחופשת לידה עם אביה בת השלושה חודשים, להקים קבוצת פייסבוק חדשה בשם "חופשת לידה בירושלים".
(צילום אילוסטרציה: פוטוליה)
הקבוצה נפתחה לפני כשבועיים ומאז היא צוברת תאוצה. כהן מספרת כי ההחלטה לפתוח קבוצה ייעודית לאמהות ירושלמיות נבעה מתוך מפגשים שלה עם נשים שמהם עלה כי קבוצה תומכת, משתפת והכי חשוב מבלה יחד, יכולה לסייע לאמהות בהתמודדות עם קשיים לאחר הולדת תינוק.
"אני מאמינה שאחד הדברים שעזרו לי בהתמודדות עם לידת התאומים היא העובדה שיצאתי ועשיתי דברים שאני אוהבת, כמו מסלולי טיולים, סיורים וספורט", מציינת כהן. "העשייה ממלאת אותי באנרגיות ואני מקווה שבעזרת הקבוצה נוכל להעניק תמיכה, למלא האחת את השנייה באנרגיות, כמו גם לעזור זו לזו לצאת, מנטלית ופיזית. המטרה שבקבוצה נשתף לגבי מקומות בירושלים שכוללים פינת הנקה, עם נוחות, יהיה לנו קל לבלות, כי אמא שטוב לה היא אמא טובה יותר. בנוסף נוכל לנצל את תחומי הידע שיש לכל אחת, לקיים מפגשים עם תכנים מעניינים, השבוע אחת האמהות שהיא מורת דרך תעביר לנו סיור משותף בנחלאות שמתאים להליכה עם עגלות. בסופו של דבר, אנחנו מבינות האחת את השנייה הכי טוב ויחד נוכל לייצר קבוצת תמיכה ירושלמית".
