יחיאב כהן (26) ובר סבג (26) בילו בחופשת הפסח בכנרת כמו בכל שנה, אלא שהפעם הם נקלעו לעין הסערה שהעסיקה מדינה שלמה. ראיון מיוחד עם שני החברים שהצילו בחורה מטביעה, אך ראו במקביל את רגעיהם האחרונים של שלושה צעירים אחרים שמצאו את מותם במעמקים
יחיאב כהן (26) ובר סבג (26) הם חברי ילדות מאזור שאימצו לעצמם בשנים האחרונות מנהג קבוע – בילוי בכנרת בחופשת הפסח. השנה הבילוי שלהם קיבל תפנית בלתי צפויה והחופשה הסתיימה בטראומה שתלווה אותם לכל החיים, כאשר הם חזו מקרוב בטביעתם של נחמן איטח ז"ל, לירון כראדי ז"ל ואיתמר אוחנה ז"ל, והצליחו להציל את רק את חייה של טובעת רביעית שהיתה על אחד ממזרני הים.
סבג, שחגג בחופשה הזו 26, לא חשב שביום הולדתו הוא יציל את חייה של בחורה ויראה במקביל מוות של צעירים אחרים מול העיניים. בראיון מיוחד הוא משתף במה שעובר עליו מאז אותם רגעים טראומטיים, שנחרטו בלבו לעד.
יחיאב כהן ובר סבג במהלך החיפושים בכנרת
"כבר בשעה תשע בבוקר ניגשנו למציל ואמרנו לו שישים לב שאנשים נסחפים במים", הוא משחזר. "המציל אמר לנו שאין לו מה לעשות עם זה ושנתקשר למשטרה. החלטנו לעלות על אופנוע הים ולעזור להם בעצמנו. בסביבות השעה 10:00 בבוקר עלינו על האופנוע ונכנסנו למים לנסות להציל את אלה שנסחפו. התחלנו בנסיעה ונתקלנו בהתחלה במזרן הים הראשון, שעליו היו בחור – נחמן איטח, ובחורה בשם רחל. העלינו את שניהם על האופנוע אבל הבחור, איטח, נפל מהפאניקה מהאופנוע והתהפכנו כולנו. אז הוא אמר לנו שהוא לא יודע לשחות. הרמנו חזרה את האופנוע, יחיאב עלה על האופנוע ואני העליתי את הבחורה איתי. בגלל שאיטח לא ידע לשחות הוא עלה על מזרן הים ולא הצליח לבוא לכיוון האופנוע. זרקנו לו חבל ותוך כדי שהוא אוחז בו התחלנו בנסיעה איטית לכיוון החוף. בגלל שהיו גלים חזקים ורוחות חזקות המזרן שלו התהפך, הוא שוב נפל למים והשתחרר מהחבל. יחיאב ירד מהאופנוע וניסה לתפוס אותו, אבל לא הצליח. במקביל זרקתי לו את אפוד ההצלה שלי, אבל גם את האפוד הוא לא הצליח לתפוס. זרקתי לו שוב את החבל, הוא תפס אותו, אבל החבל החליק לו מהיד והוא צלל אל תוך המים עם הראש למטה. המשכנו לחפש אותו בערך רבע שעה. כולנו, כולל הבחורה, היינו בהיסטריה. במקביל לכל הסיטואציה הזו הבחנו במזרן הים השני עם שני חברים צעירים שגם הם נסחפו. המשכנו בחיפושים אחרי איטח, חשבנו שנמצא אותו אבל לא הצלחנו. חזרנו שלושתנו לחוף, רצנו לנקודת המשטרה להזעיק עזרה, פנינו לאחד השוטרים וסיפרנו לו מה שקרה. הוא, במקום להיכנס לים ולראות מה קורה ואולי לנסות להציל את האנשים, התחיל לשאול אותנו מה בדיוק קרה ולתחקר אותנו".
כהן מוסיף פרטים על האירוע מנקודת מבטו: "אחרי שעברנו את קו 300 המטרים מהחוף, נסענו עוד כשתי דקות לכיוון לב הימה. שם נתקלנו במזרני הים שעל כל אחד מהם היו שני אנשים. הם סימנו לנו שהם במצוקה ונפנפו בידיים, התקרבנו אליהם וראינו שהם נסחפים בגלל הרוחות שהתחזקו. התקרבנו למזרן שהיה קרוב יותר אלינו. היו עליו נער ונערה וניסינו להעלות אותם על אופנוע הים. התחלנו בנסיעה וכולנו התהפכנו בגלל הרוחות החזקות. התעשתנו מהר ועלינו חזרה לאופנוע, והעלינו שוב גם את הזוג. פעם נוספת התחלנו לנסוע לכיוון החוף, אבל באותו רגע הבחור לא החזיק מעמד ושוב נפל. הרוחות התחזקו עוד יותר וסחפו גם אותנו. בשלב מסוים הבנו שאין לנו ברירה אלא להמשיך בנסיעה אל החוף, אחרת כולנו ניסחף אל לב הימה".
כוחות ההצלה שהחלו לזרום למקום פתחו בחיפושים אחר שלושת הנעדרים, חיפושים שנמשכו ימים ארוכים. במקביל הוקם חדר פיקוד ואוהל ששימש את בני משפחותיהם של שלושת הנעדרים. ביום שישי, היום השני לחיפושים, מפקד תחנת משטרת טבריה יצר קשר טלפוני עם כהן וסבג וביקש מהם שיגיעו לסייע לכוחות ולמקד אותם באזור החיפושים. זאת מאחר והכוחות שהיו פרוסים על כל החוף לא ידעו היכן בדיוק קרה האסון, ולכן היה להם שהשניים יכוונו אותם.
יחיאב כהן ובר סבג במהלך החיפושים בכנרת
כהן וסבג, שכבר חזרו באותה העת לביתם שבאזור רחובות, רצו מאוד לעזור לכוחות החיפוש ושבו לטבריה על אף שלא היה מדובר בצעד פשוט מבחינתם, שכן הם בעצמם חוו טראומה קשה באירוע. ביום ראשון בבוקר, ערב חג שני, הם שוב ארזו ציוד ויצאו לטבריה כדי להיפגש עם פיקוד המשטרה וצוותי ההצלה. עד מהרה עלו השניים על סירות החיפוש וההצלה, הובילו את הצוותים למקום האירוע בלב הימה, סיפרו מה בדיוק קרה באותם רגעים מפחידים ושחזרו את צעדיהם. כשחזרו לחוף הם פגשו את אותה נערה שאותה הם הצליחו להציל, והמבט בעיניה אמר הכל. הנערה הודתה לשניים אין ספור פעמים על כך שהיא נשארה בחיים בזכותם, וגם משפחות הנערים הודו להם באופן אישי על הסיוע ועל תרומתם לחיפושים אחר יקיריהם. אחר הצהריים חזרו סבג וכהן לבתיהם ויממה לאחר מכן, ביום השישי לחיפושים אחר שלושת הנעדרים, אותרו גופותיהם של נחמן איטח (21) מבית"ר עילית ושל לירון כראדי (17) מנתניה. הגופות אותרו בעומק 25 מטר, במרחק 600 מטר מהחוף.
סבג: "לאחר שקיבלנו פניה ממפקד תחנת משטרת טבריה, להגיע ולסייע בחיפושים, להצביע על המיקום של האירוע ולמקד אותם, נענינו כמובן בחיוב, הגענו לטבריה והראנו לכוחות בשטח איפה זה בדיוק קרה. שטנו עם סירה במים וכנראה שזה עזר, כי פחות מיממה אחר כך אותרו שתי גופות, שאחת מהן היתה של אותו בחור שניסינו להציל, איטח, ושל קראדי. תמיד היתה איזו תקווה שאולי ימצאו אותו חי, אבל לפחות את הגופה שלו מצאו, כי שמעתי על מקרים שלא מצאו בכלל את הגופות".
מה היה באותה פגישה עם הבחורה שהצלתם?
"כשהגענו לטבריה ביום ראשון היא היתה איתנו בסירה אבל לא ממש דיברנו. החלפנו מספרי טלפונים ואולי בהמשך היא תדבר איתנו. היא כמובן אמרה אלף פעם תודה על זה שהצלנו את החיים שלה".
מה עובר לך בראש ביום שאחרי?
"עברנו טראומה. המחשבות רצות לכאן לכאן, כי למרות שניסינו להציל את כולם השאלות שעוברות לי בראש הן האם עשינו הכל, למרות שאני יודע שניסינו לעשות כל מה שיכולנו. אחרי האירוע יחיאב עזב מיד את החוף. אני נשארתי עוד כמה שעות כדי לראות אולי בכל זאת ימצאו אותם. עזרתי להם, הצבעתי לכוחות שהגיעו על מיקום האירוע פחות או יותר מקו החוף. הגעתי הביתה בשעה 18:00. צריך להבין שהגענו לשם כולם, לכנרת, גם בגלל יום ההולדת שלי, אבל מה שעבר לי בראש זה שבן אדם מת לי מול הפנים. זה כאב לנו מאוד".
