מתחם התחנה (צילום: פרטי)
מתחם התחנה (צילום: פרטי)

דעה | התחנה הראשונה: התחנה האחרונה לטרפת התשתיות בירושלים

ירושלים, העיר שאליה נושאים עיניים מיליוני אנשים, הפכה בשנים האחרונות לבירת בורות התשתית של ישראל. נדמה שכל פינה בעיר מלאה בעגורנים, שילוט צהוב המבשר על עבודות, ופקקי תנועה אינסופיים. התחושה הולכת וגוברת שאנחנו, התושבים, הפכנו לבני ערובה של חזון גדול, שבינתיים מותיר אותנו עם תסכול, חוסר ודאות ותחושה של עבודות בלתי נגמרות. אנחנו כבר לא […]

פורסם בתאריך: 3.8.25 21:32

ירושלים, העיר שאליה נושאים עיניים מיליוני אנשים, הפכה בשנים האחרונות לבירת בורות התשתית של ישראל. נדמה שכל פינה בעיר מלאה בעגורנים, שילוט צהוב המבשר על עבודות, ופקקי תנועה אינסופיים. התחושה הולכת וגוברת שאנחנו, התושבים, הפכנו לבני ערובה של חזון גדול, שבינתיים מותיר אותנו עם תסכול, חוסר ודאות ותחושה של עבודות בלתי נגמרות. אנחנו כבר לא רואים את הסוף של הפרויקטים, ואם כבר מסיימים אחד, מיד מתחיל עוד אחד.

אך אין מקום שמייצג את הטרגדיה הזו בצורה חריפה יותר ממתחם התחנה הראשונה. המקום הזה, עבורי, הוא לא רק עוד קניון על מפת העיר או עוד איזה שביל אופניים. בין השנים 2018 ל-2020 זכיתי לעבוד שם כמנהל שיווק, בדיוק בתקופה שבה המתחם והעיר כולה פרחו. אני זוכר היטב את שנת 2018, שהייתה שנת שיא בתיירות עם למעלה מ-4 מיליון תיירים בישראל. תיירות הפנים הייתה גם היא בשיא, והמתחם פרח. הוא היה סמל של תקווה, של ירושלים אחרת, פתוחה ופלורליסטית, פנינה חילונית רב תרבותית, עם מקום לכולם. פנינה שפעלה גם בשבת והציעה קולינריה מיוחדת, אירועי תרבות מובילים ושווקי אמנים. הוא היה מקום מפגש ייחודי לתרבות שבו קהילות דתיות נפגשו להתפלל לקבלת שבת, ומיד לאחר מכן חבורות צעירות נפגשו "בבוטקה" בליל שבת, כדי לקבל את השבת בסגנון אחר, עם טכנו וצ'ייסרים, כן – "לא עלינו" עד מאוחר!


מתחם התחנה (צילום: יח"צ מתחם התחנה)

מתחם התחנה (צילום: יח"צ מתחם התחנה)


למישהו היו תכנונים אחרים. בעוד המדינה לוחצת והרכבת מתערבת בניהול העיר, התקבלה החלטה ברורה בלית ברירה: להתמקד בחזון התחבורתי, שנתפס כחזות הכול. במילים אחרות, מענה לצורכי התחבורה של העיר עלה על כל צורך אנושי אחר של תושביה. גישת *"הרכבת הקלה לפני הכל"* הובילה לפגיעה משמעותית בכלכלת העיר בכלל וחיי המתחם בפרט. בתי עסק רבים נאלצו לסגור את שעריהם או להחליף בעלים, ובעלי עסקים שנותרו במקום מדווחים על ירידה של כ-30% בפדיון. פעילות השבת, שהייתה לב ליבו של המתחם, נמחקה כליל. כל זאת, כדי "לסיים מהר" את הקמתם של שלושה פרויקטים תשתיתיים ענקיים: רכבל, רכבת קלה ורכבת כבדה, כאשר ההבטחה היא 'בתוך תקופה של 8-12 שנים'. האם זו באמת דרך אפקטיבית? האם ייתכן שאין דרך אחרת?

הגיע הזמן לחשיבה מחודשת: התחנה הראשונה כמודל לשינוי

אין כאן כוונות נסתרות או מניעים פוליטיים אפלים, אלא פשוט חוסר התחשבות מהותי. אותו מוח מבריק שחשב על רכבל כפיתרון תיירותי-תחבורתי יצירתי, כנראה לא רואה בעולם הבילוי והתרבות משימה ראויה לתשומת לב דומה. ההעדפה הברורה של תשתיות תחבורה וטכנולוגיות כערך עליון, מציבה את מערך הסעת ההמונים מעל לכל. אך מה עם מערך בילוי להמונים? האם אותו מוח לא מסוגל לחשוב על מועדוני לילה בפריסה על גגות בתלפיות, או על פסטיבלים למשפחות בשבת במתחם התחנה? האם כל כך קשה לפזר מתנפחים וארטיקים בפארק דניה בשבת? פתרונות יצירתיים יכולים וצריכים להיות מיושמים גם בתחום התרבות והחיים החברתיים בעיר, לא רק בתחבורה ובתשתיות ענק.


הדמיית מתחם ב' במתחם התחנה (צילום הדמיה: משרד רוזנפלד ארנס אדריכלים)

הדמיית מתחם ב' במתחם התחנה (צילום הדמיה: משרד רוזנפלד ארנס אדריכלים)


במקום גישת "תשתיות ורכבות לפני הכל", אני מציע גישה ששמה את התושבים והחיים שלנו בעיר במרכז: הרכב שלנו, הכיס שלנו, החברים והילדים שלנו. הגיע הזמן ליישם את הלקחים מפרשת התחנה הראשונה כדי ליצור מודל חדש לניהול פרויקטי תשתית בירושלים.

1. תמריצים לקבלנים על קיצור לוחות הזמנים: במקום לקבל כעובדה נתונה תקופת בנייה של עשור, יש לייצר מנגנון תמרוץ כלכלי משמעותי לקבלני עבודות שיודיעו מראש על קיצור לוחות הזמנים ב-25 אחוזים לפחות. תמריצים כאלה יגדילו את יעילות הבנייה ויקצרו את משך הסבל.

2. ביקורת וייעוץ חיצוני עם תוכנית בזק לקיצור העבודות: יש לשקול גיוס גורם ביקורת ויועץ חיצוני, אולי מומחה מחו"ל כדי שיספק תוכנית בזק לקיצור כלל העבודות בעיר. הדבר יבטיח תהליך מקצועי, יעיל ובלתי מוטה, שיאפשר תכנון מיטבי וקיצור דרסטי של לוחות הזמנים.

3. תכנון הדרגתי, בנייה שלבית: עם כל הכבוד לרכבת ישראל ושאיפותיה אי אפשר לחרב את כל העיר. בלתי הגיוני לשתק את כל עמק רפאים ואת כל התחנה הראשונה במקביל. יש ליצור תוכנית בנייה שלבית והדרגתית לכל פרויקט. תוכנית כזו תאפשר לעבוד על חלקים מסוימים של המתחם, בעוד שחלקים אחרים ממשיכים לפעול ולשמש את הציבור. גישה כזו תפחית את הפגיעה הכלכלית והחברתית.

4. הזרמת תנועה ותרבות, תמיכה בעסקים שנפגעו: הרשויות חייבות לקחת אחריות מלאה על הנזק שנגרם לעסקים מן העבודות. יש להקצות משאבים ייעודיים שיסייעו להם לשרוד, במקום שיאלצו לסגור או להחליף בעלים. בנוסף, יש להשקיע תקציבים בהזרמת תרבות, אירועים ופסטיבלים למרחבים שנפגעו אך עדיין פתוחים לקהל. במקרה של התחנה הראשונה, יש להזרים פעילות תרבותית לחלל הקיים, החלל שלא מתקיימות בו עבודות, כדי להזכיר לכולם שהחיים במקום עדיין קיימים.

פרויקטי תשתית הם אמצעי, לא מטרה. מטרתם היא לשפר את איכות החיים, לא להרוס אותה. התחנה הראשונה צריכה להיות התחנה האחרונה שבה הרשויות בוחרות בגישת "תשתיות לפני הכל".

אלו רק רעיונות בסיסיים, וניהול עיר ובטח ירושלים הוא דבר מורכב בהרבה. נדרשת יציאה מהקופסה ואני בטוח שיש פרספקטיבות נוספות לניהול עיר הבירה ולא רק מנקודת המבט של חזון ל-15 שנים. ירושלים תשמח גם ל'בולדוזר' עירוני שחושב על החזון של הכאן ועכשיו.

  • הכותב הוא ירושלמי מלידה, יועץ תקשורת, התמודד למועצת העיר מטעם "התעוררות"

תגובות

23 תגובות
23 תגובות
  1. ליאורה הראל

    מסכימה עם כל מילה!
    בנוסף,אנשים מבוגרים ואנשים עם בעייות הליכה, עיורון וניידות לא מסוגלים להגיע ממקום למקום בגלל שכל התשתיות הרוסות .הכבישים מרוסקים .העיר הרוסה לגמרי!כל יציאה מהבית היא סיוט מתמשך!
    גועל נפש!
    העיר הפכה לבלתי נסבלת!
    מה שנותר לעשות הוא לעזוב את העיר !

  2. ורד

    כל כך נכון.במקום לחשוב על צרכי התושבים, חושבים על צרכי העיר. בעוד … מי יודע כמה שנים יהיה פה טוב. ועד אז מה יהיה???

  3. שמעון

    בסין – אם צריך בפרוייקט ,לדוגמא , 100 ימי עבודה של טרקטור , אז מביאים 100 טרקטורים גומרים את העבודה ביום אחדות ממשיכים לפרוייקט הבא.

    פה… טרקטור אחד יעבוד 100 ימים כולל השבתות והשוטרים לכיוון התנועה והחסימות והסבל וטרלול..

    כבר נקודה לשיפור ובחינת הפיקוח על קבלנים זוכים .

  4. דודו

    ליאון ממלא מהבופה כמו ישראלי.. אולי הנכדים שלנו יהנו אי פעם מהעיר החפורה הזו.. במקום לעשות דבר דבר, מנסה לדחוס את כל התכניות של המאה הבאה..
    רכבת כבדה למרכז העיר זה בכלל הכי מטומטם שיש. לא צריך להיות מהנדס בשביל זה. אולי קשרים ומעטפות.. אחרת אין שום הגיון בטירוף הבלאומילך הזה

  5. אחד שמעורב מאוד במתחם:-)

    בפשטות- לא מסכים.
    באריכות:
    1. אי אפשר מצד אחד לכתוב תמריצים על סיום מהיר ומצד שני בנייה בשלבים. זה תרתי דסתרי
    2. המתחם היה בחכירה 10 שנים עד סוף 2023. זה לא שבנו "על" המתחם. המתחם היה אמור להיות סגור בשלב זה. וגם העסקים שם ידעו את זה.
    3. מתי שהוא חייב לחשוב על העתיד. בעיקר התחבורתי ולעשות עם זה משהו.
    4. תמיד אפשר להתלונן על מה שקורה. אם לא היו בונים היו מתלוננים. ואם כן אז מתלוננים. ואני יודע שאתה מציע פה פתרונות אבל הם ממש לא ריאלים.

  6. אני

    העיר צועדת לכיוון מעולה, די עם המרמור. עושים את זה בצורה הטובה ביותר

  7. שושנה סבג

    העיר מלוכלכת פחי האשפה המוטמנים מצחינים למרחוק והסביבה שלהם גם . שבוע שעבר שמעתי שיח של אנשים שבמקרה הלכתי אחריהם, מה זה הסירחון הזה כל הרחוב הזה מסריח לא נקי . האחרת אמרה לה, את אמרת שאת רוצה לגור בירושלים. היא השיבה, אחרי הסירחון הזה לא יהיה! אני תושבת ירושלים גרה בסמוך לאגריפס. הרחוב הכי מלוכלך ומסריח. פח האשפה שנמצא באגריפס פינת ניסים בכר, בשימוש של המסעדות שזורקים לשם שמנים ושאריות אוכל והכל מסריח ושאריות של שמן ואוכל מסביב לפח. אני מתביישת שזה מה שהאורחים שלנו סופגים בדרך לשוק . כל המדרכות הסמוכות למסעדות שחורות דביקות ומצחינות. כל יום צריך לקרצף שם. בסמוך לפח צריך לפחות 3 פעמים ביום. הפיקוח קטסטרופה ועובדי הקבלן עוד יותר.

  8. ירושלמית מלידה

    תשתיות זה דבר אחד והפיכת המתחם לסלאמס זה ענין אחר. המקום מגעיל, לא מתוכנן עם רעש באזניים ובעיניים. אין תכנון אסטטי המקום הידרדר ומוזנח. ממש חבל!

  9. דמבו

    אני מוכן להסכים על כך שיש אנשים יותר מטומטמים ממי שכתב את המאמר הזה.
    כנראה שלא הרבה.

  10. ירושלמי אנונימי

    מאמר הזוי למדי.
    1. חייב לקדם את התחבורה בעיר ובדגש על תחבורה ציבורית.
    2. המתחם סובל מהזנחה יפים המתחם היה מניפים בעיר בפועל היום רצפות הדק מתפוררות וסדרות, השירותים ראו ימים יפים יותר.
    המקום הועמס בעוד ועוד עסקים ברמה הולכת ופוחתת כך המקומות היוקרתיים נפגעו מתמהיל עממי יותר והעסקיפ העצמיים מתחרים בצפיפות מול עוד ועוד עסקים אחרים. העגלות שמעאטס בכלל כעורות.
    יצוין לטובה הופעות קטנות וחביבות שמתקיימות מדי פעם במתחם.

  11. שמעון מזרחי

    ראש העיר הקיים והחבורה החרדית בעריה הרסה במכוון את זירת התרבות והבילוי בירושלים!!!
    אין לנו החילוניים כבר לחפש כאן!!!
    אין פאבים. אין מקומות לרקוד בהם ,אין מקומות שיש בהם חווית כמו לונה פארק בדרך קבע (למעלה אדומים יש)
    אין כאן חניות בחינם בכלל גם לא במרחק של ק"מ רבים בקרבת מרכז העיר או תלפיות ,ראש העיר הקיים עושה הכל בכדי להקשות!

  12. גבי הבנאי

    אני מבין שהכותב הוא סמולני, שלא מבין מאיפה צצו כל בעיות התשתית ובזכות מי, כולנו יושבים בפקקים ובאתר בניה אינסופי כבר 20 שנה…
    מאז הסכמי אסלה עם ערפאת, העיר הפסיקה להתפתח וגדלה רק לגובה.
    זה יכול להיות נחמד רק אם זה מתלווה כל הזמו עם פרויקטים גדולים של תשתיות ללא הפרעות של הבג"ץ וארגוני זכויות הפלישתים (ראו ערך סינגפור)…
    ואם כל תוכנית פיתוח, וכל שכונה חדשה נתקעת בפרקליטות 20 שנה, אבל העיר באותו הזמן צומחת לגובה, מובטח לך אסון תחבורתי (ולא רק תחבורתי).
    אם במקום הסכמי אסלה, העיר הייתה מתפתחת לכיוון מזרח, לכיוון מעלה אדומים ובמקביל היו נבנים כבישים עוקפים ממזרח וממערב – הכל היה נראה אחרת.
    אם היה כביש טבעת דו נתיבי סביב העיר העתיקה – הכל היה נראה אחרת.
    אבל כאשר "אסור לגעת באדמה "הפלסטינית" הקדושה ואסור להפקיע שטח לכבישים, אז זאת התוצאה.
    הר ציון, עיר דוד, שייח׳ ג׳ראח והר הזיתים, היו אמורים להיות במוקד ההפקעות וסלילת הכבישים כבר מתחילת שנות ה90 ובמקום זה הכל נראה שם כמו הקסבה בשכם, וזה משפיע על מערב העיר.
    מי שחגג על נושא "האדמות הפלסטיניות הקדושות", שלא יתפלא שהתחנה וכל האגן של העיר העתיקה יהפוך להונקונג.
    צומת כניסה לשער יפו – אסון.
    רובע האומנים שגולש לכביש הראשי, ליד בריכת הסולטן – אסון.
    צומת הכנסיה הסקוטית – אסון.
    מנהרת צה"ל (אם נתיב אחד לכל כיוון ללא שוליים) – אסון טוטלי.
    כביש חד סתרי לשער האשפות להר ציון – אסון טוטלאלי.
    וכל החרא הזה לא מתוקן למעלה מ20 שנה.
    תודה לארגוני הסמול, תודה לביבי הצ׳יקן שיט, ותודה לראשי העיר על השמירה האדוקה על אדמות בּלסטיניות הקדושות…

  13. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    כתבה אינפנטילית עם ניתוח מציאות מנותק. "אוי זה לא כיף" ו"אולי שיחלקו ארטיקים בשבת" אלו טיעונים ברמת גנון

  14. הצופה בשער

    אתיחס לנקודה שהתושבים עדיין לא ערים אליה.
    רכבת ישראל בשיתוף רמ״י מכרו מתחפ תחבורה מוגדר והפכו אותו באישור הועדת, למתחם לבניית משרדים, מלונות ומגורים, בתמורה כספית מכובדת.
    כיום מסתבר ״בהפתעה״, שהרכבת צריכה חניונים ומוסכים לרכבות, אז מה עושים?
    התוכניות כעת הן להקים את כל זאת בתת הקרקע, מתחת לשכונות מגורים, בקעה ומקור חיים בעיקר. בניגוד לכל הבעיות שהועלו במאמר, שהן ״חלב שנשפך״, כאן התעוררות ציבורית עוד תוכל לעזור!!

  15. ע

    מדהים איך במקום להגיד וואו איזה יופי שסוף סוף נכנסים בעובי הקורה ומיישמים תוכנית בניית תחבורה בסדר גדול שמתאים לירושלים עדיין אנשים מוצאים זותות להתמרמר עליהן

  16. דורון

    מאמר מבלבל ומעורפל. חסרים דוגמאות ספציפיות למה בדיוק מפריע למחבר.

  17. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    בסוף מקומות שפתוחים בשבת לא מצליחים בטווח הארוך

  18. מטילדה ירושלמי

    זו ביצה ותרנגולת. האוכלוסייה החזקה והחילונית נוטשת את המערכה ועוזבת את העיר. מקום כמו מתחם התחנה מתאים את עצמו לאוכלוסיה שנשארת בעיר. החילוניים צריכים להישאר בעיר ולהילחם עליה.

  19. הנוסע

    העיר זקוקה נואשות לאלטרנטיבות לתחבורה הפרטית. יש מדרג, ובראשו עומדת התחבורה הציבורית ברכבות קלות, אוטובוסים, רשת שבילים לאופניים ועידוד הליכה ברגל. כבר היום אנחנו באיחור ניכר ויותר מדי אנשים חייבים להשתמש ברכב פרטי ופוקקים את העיר (גם באשמתם).

    אז כן, לחפור את העיר, לעשות הכל עכשיו. גם קו ירוק, וגם קו כחול, וגם קו סגול, וגם רכבת מהירה לת"א, וגם רכבל לכותל, וגם רק"ל סובב העיר העתיקה, וגם לבנות עוד נתיבים לאופניים, וגם לבנות עוד נת"צים ומת"צים. לגמור הכול תוך 10 שנים.

    וכן, אפשר תוך כדי לחלק ארטיקים או משהו.

  20. לאה

    חוץ מהבירבאזא שפץחו במתחם אין סיבה אחת להגיע,המקום מטונף,מוזנח ומשעמם.
    האנשים שמגיעים מבוגרים מאוד,המוני בני דודים,מסעדות בינוניות מינוס וירקות,ושלא נדבר על הבר שהיה שם לפני שהיה זוועתי,מתופעל על ידי בני דודים שמקללים אותך בערבית.
    הבר החדש הוא הדבר היחיד שטוב במתחם

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר