נדחה הערר שהוגש נגד תוכנית הפינוי-בינוי במתחם קליינמן בקרית היובל

ועדת הערר של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, בראשות עו"ד מורן בראון, דחתה את הערר שהוגש נגד החלטת הוועדה המחוזית ירושלים לאשר את תוכנית הפינוי-בינוי במתחם קליינמן בקריית יובל.

הערר הוגש על ידי שלושה מחברי הוועדה המחוזית: אדיר שוורץ, נציג הרשויות המקומיות בוועדה, מתן נחום, נציג הגופים הציבוריים שעניינם שמירת איכות הסביבה, וטליה שוסברגר, נציגת שר הבריאות.

התוכנית, שחלה על שטח של כ-2.66 דונם ברחוב קליינמן 13 ו-15 בקריית יובל, היא תוכנית התחדשות עירונית במסגרת פינוי-בינוי. על פי התוכנית ייהרסו שני מבנים קיימים בני שלוש-ארבע קומות, שנבנו בשנות ה-50 וכוללים 27 דירות, ובמקומם ייבנו שני מבנים חדשים בני 8 ו-16 קומות ובהם 126 יחידות דיור. נוסף על יחידות הדיור, התוכנית כוללת שטח לטובת מבנה ציבור (מתנ"ס או מועדון רב-גילאי), הרחבת מדרכות קיימות ברחובות קליינמן ורבינוביץ' ושטח ציבורי פתוח.

מגישי הערר טענו, כי "התוכנית אינה מגלמת 'שיפור משמעותי של המרחב הציבורי'", אולם טענה זו נדחתה על ידי הוועדה, שציינה בהחלטתה: "אנו סבורים שהתוכנית מקיימת גם תנאי זה. הוועדה המחוזית, כפי שגם הסביר מתכנן המחוז, אדריכל דן קינן בדיון, ערכה דיונים במספר חלופות שהביאו לשיפור התכנון ויצירת השטחים הציבוריים. אכן, נראה שאת בחינת 'השיפור המשמעותי' של המרחב הציבורי יש לבחון ביחס למצב הנכנס של התוכנית ולא ביחס לחלופה זו או אחרת, אך ניכר שהליך התכנון במקרה זה אכן טייב את התוכנית והוביל לתוצאה רצויה".

עוד טענו מגישי הערר, כי "קיימת סטייה ממדיניות התכנון המאושרת בתוכנית האב וחריגה מסמכות", אולם גם טענה זו נדחתה על ידי הוועדה, שציינה בהחלטתה: "במקרה דנן מסתבר כי מדובר בתוכנית שמצויה בהלימה לתוכנית האב ולמדיניות התכנון ויש בה תועלות רבות, כזו אשר מממשת את מדיניות התכנון העירונית והמחוזית, והיא ראויה לגופה… ונכון היה לקדמה בשים לב ליתרונות שלה ובשים לב לרצונם של דיירי המתחם שהוא נכון תכנונית להתחדשות עירונית. בהמשך לכך נבהיר שבניגוד לטענות העוררים והמבקשים להצטרף, מצאנו שהתוכנית לא סותרת את הוראות תוכנית האב אלא מקיימת אותם".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

גם טענת מגישי הערר, לפיה לא נעשתה בחינת חלופות ראויה, נדחתה על ידי הוועדה, שציינה בהחלטתה: "איננו מקבלים כלל ועיקר את עצם הטענות שנשמעו לגבי החלופות שנבחנו בוועדה המחוזית במספר דיונים פעם בתכסית נמוכה ובנייה גבוהה של מגדל בודד של כ-20 קומות, פעם בתכסית מעט גבוהה יותר אך בשני בניינים של 10 ו-14 קומות, והדיון שהוביל לחלופה הנבחרת של שני מבנים של 8 ו-16 קומות… לא רק שאין לבוא בביקורת לוועדה על שבחנה כמה חלופות, ואף מצאה לנכון בנסיבות שהובא לפניה לשוב ולהתלבט אף לאחר ההפקדה ועוד בטרם ההתנגדויות, אלא יש לשבח על כך".

לסיכום קבעה הוועדה: "הוועדה המחוזית במסגרת תשובתה הציגה תשתית עובדתית תכנונית ומשפטית רחבה ביחס לתוכנית האב ולפעולתה הכללית העקרונית אגב זאת, וגם במסגרת הדיון הציגה באמצעות מתכנן המחוז את המדיניות העקרונית שהיא מקיימת בנושא… קיימנו דיון מקיף בערר ובסיומו מצאנו, כי מכלול ההחלטות שקיבלה הוועדה המחוזית לרבות ועדת המשנה להתחדשות עירונית אגב תוכנית זו הן ראויות בהחלט".