בשורה התחתונה, ג'ייקובן בראון הוא כנראה הכוכב ששיחק בהפועל תקופה משמעותית שהיה הכי פחות מקצוען. אלה השחקנים שבראון מתמודד מולם במקצה מידת המקצוענות של האלפא דוג של הפועל: ג'רום דייסון, קרטיס ג'רלס, דנטה סמית', טימי באוורס, הוראס ג'נקינס ו-וויל סולומון, כשגם כמה "אלפא דוגז" ישראלים כמו מאיר טפירו ויובל נעימי יכולים לטעון שמגיע להם להיכלל ברשימה זו.
כל השמות שצוינו היו בשלב מסוים בחייהם אלה שהכדור מוצא עצמו בידיים שלהם במאני טיים של משחקים של הפועל, ולזכות הפועל ייאמר שמשהו באופי המרגש אך די לוזרי שלה הצליח לדבוק בכל אחד מהם בדרך כלשהי. זה אולי מבאס הישגית אבל מעודד לדעת שלקבוצה הזו יש דנ"א כל כך חזק שבכוחו לעצב בחורים צעירים מכל רחבי ארה"ב למידותיה.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
ג'ייקובן בראון לא מקצוען למרות שהוא מאוד מוכשר. הכישרון שלו מצליח לא פעם לחפות על היעדר המקצוענות, אבל מדי פעם השכונה נחשפת, וכשזה קורה זה נראה רע. התקופה מאז ההדחה של הפועל מאירופה העונה, למשל, היתה כזו שבה השכונתיות של ג'ייקובן נחשפה.
תחשבו על זה רגע: אתם זוכרים אותו חודר לסל מאז ההשפלה בצ'מפיונס ליג? כמעט שלא. במשך חודש בערך האיש התנהל באס"ק של מי שזכה בגביע אירופי ולא הועף ממנו בבושת פנים בשלב הבתים, ופשוט השליך שלשות רעות ממרחק מטר וחצי ויותר מקשת השלוש. כמה שכונה זה היה? בגלל שהוא לא אתלט ובגלל שהפציעה הטרידה אותו, הוא נאלץ לשנות את הזריקה ולייצר קשת גבוהה יותר לשלשות. גם ההחטאות שלו השתנו בהתאם, ובמקום זריקות שבהן הכדור מסתובב על הטבעת אבל לא נכנס (מה שמאפיין קלעים טובים שמסובבים את הכדור סביב עצמו כמו שצריך) ראינו הטחות נטולות סיבוב של הכדור שנגמרו בהתזה שלו מהטבעת למרחק רב.
חוסר המקצוענות של ג'ייקובן בהפועל בלט אפילו יותר בגלל הנטייה החיובית וההיסטורית של הנהלת הקבוצה לחבק אליה זרים ולערסל אותם בכפפות משי מתוך אמונה שזה יטיב עימה בחזרה על המגרש. זו גישה שעובדת נהדר עם טראבל מייקרים כמו דנטה וג'נקינס או עם נוודים שלרוב לא מתחברים רגשית לקבוצתם אבל פתאום האהבה מהפועל נגעה בהם, כמו ג'רלס. אם ג'ייקובן היה מסרב לחזור ולסיים עונה בקבוצה אחרת שרצה וחולמת על טראבל היסטורי – אין סרט שהוא היה מקבל בה חוזה לעונה נוספת, כל שכן את סרט הקפטן. החיבוק החם של הפועל את ג'ייקובן הפך לחיבוק דב, שכן הוא חשף את היותו לא מקצוען, וחוסר המקצוענות הזו נמשך כל העונה.
אני אתגעגע לג'ייקובן אבל צריך להודות – יש משהו משחרר בלהיפרד מצל השכונתיות שלו. אני מקווה גם שגיא הראל וחומסקי למדו לקח מהסיפור הזה. את זה שכדי להגיע להישגים הפועל צריכה למצוא זרים איכותיים שיסכימו לשחק אצלה בזול יחסית, זה ברור, אבל אני מקווה שהם מבינים שעדיף להמר על זרים צעירים ו/או משוגעים מאשר על זרים לא מקצוענים. כי גיל משתנה וגם בגרות מנטלית, אבל שכונה מזקנת איתך ומזדקנת רע.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת5"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר"[email protected]
חנן
כרגיל גיבוב שטויות עם פייק עובדות. נכון שמאז שבראון נפצע הוא לא אותו שחקן ולכן טוב שהשביתו אותו. מעבר לכך לא ברור מה מכשיר את האנשים שכותבים אצלכם להיקרא "כתבים" לדעתי עופר מתן ראה אולי משחק אחד או שניים
שירה
כתב אשכנזי שחצן!!