כשאני חושב על זה, בקלות יכולתי להיות אוהד הפועל. סבא שלי, שלום ארזי ז”ל היה פעיל בולט של מפא”י בגלגוליה השונים בירושלים. חבר בהגנה וגם חזן קבוע בכותל. איש מגוון, אבל כדורגל פחות עניין אותו. אבי שייבדל לחיים ארוכים, המשיך את דרכו הפוליטית בלבד, אך למזלי הרב מבחינה ספורטיבית העדיף ללכת עם החברים דווקא לקבוצה הצהובה של העיר, אולי הקרבה היחסית לימק”א ולא לקטמון מגרשה הישן של הפועל עשו את שלהם.
ופעם היו דרבים בירושלים. שנות ה-70 ברובן היו תחת שליטה אדומה שגם הביאה את התואר הראשון הקדוש, גביע המדינה בשנת 1973 שנותר התואר היחיד בארון האדום.
בשנות השמונים העסק נעשה מאוזן יותר, בעוד הפועל התנדנדה בין הליגה הלאומית לארצית, הפכה בית”ר בהובלתו של “הכריש” דוביד שוויצר ז”ל למתמודדת לגיטימית על האליפות. כאשר בית”ר עשתה הקפת אליפות היסטורית בבלומפילד במאי 1987, החמיצה יריבתה העירונית הזדמנות לעלות ליגה ברגע האחרון (ולא בפעם האחרונה).
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
בסוף שנות ה-80 ותחילת ה-90 שתי הקבוצות דשדשו בתחתית הליגה הלאומית. כך גם הפך הדרבי להיות קרב תחתית ששוחק לעתים בימק”א ולעתים הועתק לבלומפילד. אוהדי הפועל יעלו על נס את אותו דרבי של שישי בו ניצחו 0:2 בבלומפילד וכמובן את הדרבי שבו נצח מסובי כבש שער שהוריד את בית”ר מעשית לליגה הארצית.
הצד הצהוב של העיר ייזכר בערגה באלי יאני ובגיל חוכיימה שניצחו כל אחד דרבי ואפשרו בעונות לא פשוטות של בית”ר קצת נחת לאוהדים. שתי הקבוצות שרדו בליגה הלאומית במחזור האחרון של עונת 1998/90 – בית”ר ניצחה בנתניה והפועל את שמשון תל אביב, אך בעונה שאחריה ירדה בית”ר, הפועל שרדה ויואב דוגה היו”ר המיתולוגי של הפועל אמר את המשפט השחצני “בית”ר והפועל לא באותה ליגה”.
לאחר המשפט הזה, כמו עונש גדול על חטא היוהרה, בית”ר והפועל כבר לא היו באותה ליגה. בית”ר עלתה מהארצית לאחר עונה אחת, הפועל עשתה את הדרך ההפוכה לאחר עונה רוויה בתבוסות משפילות.
משם – בית”ר המריאה לשנים יפות של אליפות וצמרת בעוד הפועל נותרה בליגה הארצית. בשנים אלה היה דרבי בודד בגביע המדינה בו הצליחה הפועל להחזיק מעמד מחצית שלמה עד שמספרת של תומר אזולאי (נשבע לכם) הובילה לשלישייה בית”רית ברשת האדומה.
הפועל שבה לליגה בעונת 1996/97, פגשה את בית”ר, האלופה שבדרך, שלמרות פערי הרמות האדירים ניצחה רק 1:2 בדרבי ליגה ראשון באצטדיון טדי עם אווירה מטורפת ביציעים.
במשך 4 עונות מאז לא הפסידה בית”ר בדרבי, הפועל נשרה לליגה השנייה בסיום עונת 1999/2000 ולא שבה.
היום הדרבי הוא פחות מאבק של אנשי השכונות בירושלים, נכון שחלק גדול מאוהדי בית”ר חי מחוץ לעיר כולל עבדכם הנאמן, אך עבורי כיליד שנות ה-80' ועוד הרבה בית”רים אחרים אין יריבה גדולה יותר מהפועל ירושלים.
אחרי הפארסה בגביע הטוטו, הצד הצהוב של העיר מחכה פשוט להמשיך בדיוק מהמקום בו הוא הפסיק, אי שם בתחילת המילניום הנוכחי, להמשיך ולהוכיח שירושלים של בית”ר.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
