את התסריט הזה גם במאי מותחנים היה מתקשה לדמיין. דרבי ירושלמי ארבעה משחקים לסיום העונה, אשר עלול להיות המשחק שיכריע את גורלה של הפועל, או לחלופין, בתסריט מסוים, עלול לסבך את בית”ר. דומה שהפעם האחרונה בה חזו אוהדי הכדורגל בעירנו במשחק דרבי בעל משמעות עצומה כזו, היתה בשנת 1991 במגרש ימק”א, כאשר אז היה זה המחנה האדום שצהל בסיום, זאת בעקבות שער של החלוץ נצח מסובי בדקה ה-18 של המשחק, שגזר את גורלה של ביתר לירידת ליגה לאחר עשר שנים בליגה העליונה, ואילו הפועל נשארה רק כדי לרדת ליגה עונה אחת לאחר מכן.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר בזמן אמת"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר" [email protected]
אולם בעוד שעושה רושם כי חילופי המאמנים בבית”ר והאנרגיה שהביא למועדון המאמן יוסי אבוקסיס הביאו לפחות לעת עתה להיחלצות של בית”ר ממאבקי הירידה, בהפועל נראה כי החליטו למתוח את עצבי האוהדים עד לדקה האחרונה תוך הישענות על תוצאות משחקיהן של יריבותיה של הקבוצה לתחתית, אשר רק בזכותן היא עודנה ממוקמת מעל הקו האדום. אלא שכידוע למזל ישנה תכונה להיעלם בכל פעם שמנסים להישען עליו.
מכל מקום, לקראת משחק הדרבי המכריע על הצוות המקצועי להכין את שחקני הקבוצה בראש ובראשונה במישור המנטאלי וזאת בעיקר על רקע שתי הטראומות ממשחקי הדרבי האחרונים: הראשונה במישור המקצועי בתבוסה על המגרש והשנייה במישור הניהולי עם ההפסד הטכני המיותר. כיום ברור כי מסע הרכש של הקבוצה בפגרת ינואר לא היה הצלחה כבירה בלשון המעטה, תוך שהרכש היקר בתולדות המועדון, החלוץ ברייט אנובקארה, הגשים באופן מדויק את שניתן היה לצפות ממנו וסיים את הקריירה הקצרה שלו במועדון בקולות צורמים. רכש אחר, החלוץ גררו אף הוא מאכזב ועל אף כשרונו הרב אינו מסוגל ככל הנראה להביא לקבוצה את השינוי המיוחל בחלק ההתקפי.
מאחר וגם הניסיון להחזיר לעניינים את הקשר רוסלן ברסקי, קורבן נוסף של חוסר יכולתו של זיו אריה להסתדר עם שחקנים דומיננטיים, אף הוא לא צלח עד כה, לא נותר למועדון אלא להתבסס על שחקני בית צעירים. על זיו אריה לפתוח עם הקשר המחויב והמוכשר אשטה אוואקה ולנסות ולשלב במשחק את החלוץ הצעיר איתי זאדה, אשר בכל פעם ששולב במשחק הקבוצה ידע להביא לתנופה במשחק ההתקפה, ואף את אחמד סלמן הכישרוני. אחד מחסרונותיו של המאמן הוא ניהול המשחק הלוקה, החילופים שדומה שנקבעים מראש והעיתוי המאוחר שלהם שלא פעם מעורר תהיות.
במהלך השבוע חזר אלי אוחנה על מהלכיו עוד משנות ה-80 כאשר בפרובוקציה מיותרת כינה את הפועל בשם “קטמון”, כאילו שהמועדון פושט הרגל בראשו הוא עומד סיים כבר לטפל בכל תחלואיו. מוטב לאוחנה לדאוג למגר את הגזענות במועדון שלו מאשר להתעסק בזהותה של היריבה העירונית, ולקברניטי הפעול הייתי מציע לתלות את ציטוט דבריו של אוחנה בחדרי ההלבשה לפני המשחק. אבל מנגד, האם לא חיכינו 21 שנה בדיוק כדי לעסוק בפרובוקציות של אוחנה ערב דרבי?
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
