הרע במיעוטו | טור דעה

לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון

בצד החיובי – אף על פי כל הדברים הכתובים מעלה, הצלחנו לסיים את הסיבוב מעל לקו האדום ובמצבה הנוכחי של הקבוצה כנראה שמדובר בסוג של הישג.
נעבור לקטגוריה הבאה. נקודת האור לאחר 13 משחקי ליגה הוא ללא ספק הקהל, שהוכיח ששיר האוהדים המוכר ביציעים ״גם בתקופות הכי קשות״, הוא לא מס שפתיים, אלא דרך חיים והאוהדים המסורים הקפידו להגיע לכל משחק במספרים יפים, כאילו מדובר בקבוצת צמרת, ודאג לדחוף את הקבוצה בבית ובחוץ.
מלבד הקהל, היה לנו את דנילו אספרייה, האדם שגרם להכי הרבה חיוכים ושמחה אצל הצהובים-שחורים. הרבה זמן לא היה לנו שחקן עם מספרים כמו שלו. אספרייה כבש, בישול, נגח, בעט ולמעשה היה המרענן הרשמי של בית"ר, והשחקן שהחזיק את התקפת בית"ר וקיבל סיוע נכבד מיאן ניקולסקו.
הלאה להגנה: מרכז ההגנה התייצב בעזרת הבלמים וראוי לחשוב על ציוות של ג'וסואה מחיאס-אורי דהן ולתת לאוראל דגני להיות קשר אחורי כמו במשחק נגד סכנין, שאותו עשה ביעילות רבה ועזר לעצור התקפות יריב. נקודת התורפה של הקבוצה העונה היא בעמדת המגנים שלא תומכים מספיק בצד ההתקפי ולא עוזרים לנו לרווח את המשחק ולפרוץ הגנות.
כולי תקווה וגם אמונה שבסיבוב הבא נצבור יותר נקודות, ובעזרת השם נגיע לפלייאוף התחתון שחרב הירידה כבר לא מרחפת מעל צווארנו – ובזמנים כאלה זה יהיה הישג בפני עצמו.
לגבי רכש, הייתי מסתכל איזה שחקנים משחררות הקבוצות הגדולות. למשל, חיזוק בדמות המגן הימני הפורטוגלי אנדראה ג׳ראלדש ו/או המגן השמאלי רוי רביבו ממכבי תל אביב – שניים שבהחלט יכולים לסייע לנו ולתת משב רוח מרענן במשחקים בהם שועה לא במיטבו, וכנראה שעוד יהיו כאלה למרות מספר בישולים יפים השנה. בינתיים, אמשיך, כמובן, ליהנות מהמונדיאל, אבל גם אמשיך להתגעגע לבית״ר.