בולע את הכובע. בכיף גדול. אבל החגיגות נגמרו, הזמן קצר והמלאכה רבה. לפני הכל – פרגון. קרדיט ענק ליוסי אבוקסיס שעשה העונה הישג מקצועי פנטסטי, תחת תנאים לא תנאים. קרדיט עוד יותר ענק לברק אברמוב, שלקח מועדון גוסס, החייה אותו והביא לו תואר אחרי 14 שנים במדבר. אני מודה שהייתי סקפטי בתחילת הדרך, אבל ברק הוכיח אחרת ובעיקר הוכיח שבית"ר חשובה לו וזה עבורי הדבר החשוב ביותר. התחברתי מאוד לציטוטים של ברק מהמנון בית"ר בחגיגות הגביע "מגוב ריקבון ועפר". לצד זה ברק צריך לזכור עוד משפט מכונן מהמנון בית"ר, "שקט הוא רפש", והמבין יבין.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
רוצים להישאר מעודכנים?
ולעניין עצמו. חגגנו, התרגשנו, בכינו, רקדנו, לא ידענו את עצמנו מאושר, כתבנו תחת כל עץ רענן, אבל זהו, עונת 2022/23 הסתיימה, ואחרי ההישג המדהים של העונה הזו, הישארות בליגה וגביע אחרי 14 שנים, בתוך זמן קצר, קצת יותר מחודש וחצי, תחל העונה הבאה.
העונה הבאה תהיה קשה הרבה יותר והסרט הוא סרט אחר לחלוטין. הסיבה פשוטה, מבית"ר של העונה החולפת אף אחד לא ציפה, מלבד הישארות בליגה הכל התקבל כבונוס, אבל החל מהקיץ הקרוב הציפייה מבית"ר עולה שלב ובעקבות הזכייה בגביע אולי כמה שלבים.
הציפייה תהיה להתברג לפחות בפליאוף העליון, אולי אף בצמרת, הציפייה תהיה לייצר התקדמות כלשהי באירופה והציפייה תהיה להעמיד סגל שחקנים ראוי להתמודדות בכל האתגרים.
קברניטי בית"ר צריכים להפנים עובדה אחת שאינם מכירים, המאניה דפרסיה הבית"רית! ממש כמו שכולם כעת במאניה, שכרון חושים ואושר עילאי, פתיחה מאכזבת לעונה הבאה והמאניה תתחלף במהרה בדיפרסיה, וממש כמו שהמאניה הבית"רית, שהיא הדבר הכי עוצמתי שיש, כך גם הדפרסיה הבית"רית היא הכי קיצונית שיש במובן השלילי.
בכדי להתמודד עם הציפייה ולהימנע מהדפרסיה, בית"ר תהיה חייבת לעשות שתי פעולות מקצועיות, הראשונה שמירה על הנכסים החיוניים בסגל והשניה חיזוק ושיפור הסגל במקומות הנכונים, שאף אחד לא ישתכר מהזכיה בגביע, בית"ר סיימה בפליאוף התחתון וזה אומר שבכדי להשיג יותר בית"ר חייבת לחזק את עצמה ולפעול נכון מקצועית.
בנוסף גם על הקהל שלנו להפנים, בכדי שבית"ר תוכל לאפשר לעצמה להתחזק כראוי, במיוחד כשהיא עדיין סוחבת אחריה חובות מתקופת חוגג, הקהל חייב לשנות פאזה ולרכוש מנויים כבר בשלבים המוקדמים של הקיץ, ובכמויות נכבדות. לצד אחריות הקהל, יש גם אחריות למועדון לפעול ולסייע במכירת המנויים, להיות אקטיבי ולהבין שאין קונה שלא רוצה לקנות יש מוכר שלא יודע למכור.
ולסיום כמה מילים על התנהגות הקהל. אם הקהל שלנו רוצה הצלחה בעונה הבאה הוא צריך להבין שאין מרווח נוסף לטעויות. חלאס עם שירים גזעניים, חלאס עם פריצות לדשא, חלאס עם התפרעויות אוהדים. שקט מהיציע הוא הכרחי באופן משמעותי להצלחה. ושתהיה לנו הרבה בהצלחה.
