החופש הגדול אוטוטו מסתיים, האוהדים חוזרים למגרשים, מתחילים העונה, נגמרו המשחקים. או שבעצם הם רק מתחילים. הרי אי אפשר לסיים פגרת קיץ בבית״ר בלי להיות מבולבלים לגמרי לקראת מה אנחנו עומדים.
אוהדי בית״ר לא אוהבים קיץ, קשה להם עם הלא נודע, אבל בהתחשב בניסיון העבר הם למודי ניסיון, והשנה הם גם מאוד מאופקים. גם הקיץ כמו תמיד, הם עוקבים בחרדה ודאגה אחר הנעשה בבית״ר, בחוסר שקט, מחכים שהעונה כבר תתחיל, מחכים שהסיוט יגמר. כמו שהסגל נראה נכון לעכשיו, בהחלט יש סיבות לדאגה. מצד שני, כמו שראינו איך התפתחה העונה הקודמת, אולי יש גם מקום לאופטימיות.
רוצים להישאר מעודכנים?
בכל מקרה, עם שועה או בלעדיו, בית״ר חייבת להציב מחליפים ראויים למכונות השערים שעזבו אותה והשאירו את ההתקפה נטולת הרתעה.
בעוד שאר הקבוצות כבר סגרו את הסגלים לפני חודש, ומנסות ללטש עם חיזוק אחרון רגע לפני סגירת החלון, בבית״ר עדיין עמלים בבניית הסגל, טלאי על טלאי, וכנראה שנצטרך לחכות עד הפגרה הבאה (זו של הנבחרות) בעוד כשבועיים כדי לראות את הסגל הסופי.
אבל זה מה יש, ועם זה בית״ר תצטרך לצאת למלחמה ביום שני הקרוב בטדי נגד האדומים מהכרמל.
בית״ר חייבת להסתער על יריבתה כמו מלוע של תותח ולפתוח את העונה במומנטום חיובי, אחרת הלחץ יתחיל לדבר וראינו בשנה שעברה איך הלחץ שיתק את בית״ר וגרם לה למפח נפש כזה, שגם ההתאוששות הנפלאה אחריו לא הספיקה לעלייה לפלייאוף העליון. אם פתיחת העונה העלובה אשתקד התקבלה בהבנה, הפעם מצפה לשחקנים גיהנום אמיתי, אם לא יתנו תמורה לקהל הגדול שיפקוד את היציעים, אותם המונים שרכשו מנויים בקיץ בציפייה לעונה טובה וקבוצה מחוזקת.
ואי אפשר בלי פינת ההתאחדות לכדורגל האהובה עליי: אם לא מספיק כל מצעד האיוולת בסיום העונה, הנה אנחנו פותחים עונה חדשה ושוב פארסה תוצרת ההתאחדות, שהחליטה שההתפרעות של אוהדי בית״ר ראויה להורדת נקודות, אבל במקרה של מכבי חיפה שוב מעדיפה לעצום עין ולהקל. התחושה של חוסר הצדק בבניין ההתאחדות אינה נחלתם של אוהדי בית״ר בעלי תחושת קיפוח, כי אם נחלת הכלל, קונצנזוס בקרב אנשי הכדורגל בארץ, עוולה אמיתית וממושכת שמוטב לעצור, ויפה שעה אחת קודם.
