מלחמת הקיצוצים והמענקים בבית"ר החלה. מה אני אגיד לכם לא התרשמתי מנאום חוצב הלהבות של בעלי בית"ר, ברק אברמוב.
בואו אני אגלה לכם סוד, עם כל הכבוד למר אברמוב, הוא לא הבעלים היחידי בכדורגל הישראלי ולא הפטריוט היחידי שאכפת לו מכך שלא ישחקו בזמן לחימה. בטח שלא התרשמתי מהטלת הרפש, שאת כולם מעניין כסף ואותו מעניינת תחושת הסולידריות הלאומית, בו בזמן שבחר להוציא את שחקני הקבוצה לחל"ת. את האמת – זה היה מעט משעשע אם לא היינו בימים כל כך כואבים לעם ישראל.
אגלה לכם עוד סוד – אברמוב הוא גם לא הבעלים היחידי בליגת העל שצריך לשלם שכר לשחקנים בזמן מלחמה, ולא היחידי שיספוג נזקים כלכליים אם וכאשר ישוחקו משחקים ללא קהל. ואגלה לכם עוד סוד, למכבי חיפה ומכבי תל אביב יש קצת יותר מנויים מבית"ר, ככה ששם ההפסדים גדולים יותר.
אז מה כן יש כאן? ומדוע מציג אברמוב דעה בלתי מתפשרת שלא יעלה לשחק ולא יחזיר את השחקנים מחל"ת? לטעמי אברמוב איש עסקים מוכשר וסוחר ממולח, מודע לכך שככל שיגרום ללחץ גדול יותר הסיכויים שבית"ר תזכה לתוכנית מענקים לפיצוי בגין הפסדים גדולה יותר. מהצד השני, ככל שהלחץ על השחקנים יגבר, כך הסיכוי שיסכימו לתכנית קיצוץ כלשהי גדולה יותר.
המנהלת ככל הנראה תודיע בימים הקרובים על חזרה למגרשים. זו כבר עובדה ואין טעם להתווכח על כך. אברמוב מצידו כבר ימצא את הנתיב לרדת מהעץ עם כמה שפחות נזקים כלכליים מבחינתו. לטעמי – ללכת "אול אין" ולא לעלות לשחק – לא יקרה.
